יום יהדות גיאורגיה ה-12 נחגג כאשר אלפים מיוצאי העדה הגיאורגית הגיעו אל אירוע מרהיב, שנערך ביום חמישי בחוה"מ סוכות באמפי פארק אשדוד-ים. האירוע נערך ביוזמתו של משה בוטרשוילי, המשנה לראש עיריית אשדוד, ובתמיכתו של ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, שאמר כי מדובר בקהילה בת 2600 שנה השומרת על המסורת ועל ערכיה, וכי אנשי הקהילה שומרים באדיקות על זהותם היהודית. "שמחתי להצטרף ליוזמה של משה בוטרשוילי", אמר ראש העיר, "ואנחנו עורכים את האירוע מידי שנה בגאווה ובשמחה גדולה".
מזג אוויר אידיאלי קידם את הקהל הרב שמנה למעלה מ-4,700 איש, לצד אירוח בסבר פנים יפות ותכנית אמנותית מגוונת, שביטאה היטב את העושר התרבותי של הקהילה. שר העלייה והקליטה זאב אלקין העלה על נס את פועלה של הקהילה, שהצליחה לפתוח את שערי הברזל ואת תרומתה למדינה. בשם בית התרבות הגאורגי באשדוד, העניק משה בוטרשוילי תעודת הוקרה לאורח הכבוד אליקה אינציקרבלי, מהעיר בטומי שבגיאורגיה, על תרומתו הרבה והבלתי נלאית ליחסים בין ישראל לגאורגיה.
התזמורת הסימפונית של אשדוד בניצוחו של לאוניד פטשקה, ליוו את כל אמני האירוע, ביניהם להקת המחול "אביבים", להקת GNB "גאורגיה נשיונל בלט", זוכת אליפות אירופה בריקודים גיאורגיים מסורתיים, ועוד רשימה ארוכה של אמנים מהארץ ואמנים מהבולטים בגיאורגיה, שהציגו עושר סגנונות מוזיקלי מרשים. ראוי להזכיר את מריאם אלאשוילי מגיאורגיה, שהציגה ביצוע מרגש לשיר "ירושלים של זהב", בהתחשב בעובדה כי אינה דוברת כלל את השפה העברית, וכן את ביצועה מרטיט הלב של סופו גאלוואני, שאף היא אינה דוברת עברית, לשיר "הכניסיני תחת כנפך". בסיום האירוע נקבצו כל האמנים המשתתפים לשירה משותפת, שביטאה היטב את רוח השמחה והאחווה ששרתה על האירוע. את האירוע שיצא מבית תרבות גיאורגיה בניהולה של תמי רוזן, הפיק יוסי עטר, והנחו מוריס גנשויל ושורנה בגשוילי. האמנים שהופיעו בערב היו דאטו רוסתומשוילי, סופו גאלוואני, דוד מיכאלי, סימון קריחלי, בדרי ג'נשוילי, מאקה זאמביאדזה, מריאם אלאשוילי, הנרי צ'וחדזה, גיאורגיה נציונל בלט, תמז צוציאשוילי, נודיקו טאטישוילי, סורנה באגאשוילי, מוריס ג'אנשוילי ולהקת המחול "אביבים".
ההיסטוריה המפוארת של יהדות גיאורגיה
יהדות גיאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל. יהודים מגיאורגיה החלו לעלות לארץ ישראל כבר בשנת 1863, וזכו מפי ערביי ישראל לכינוי "מוסקובים" (יוצאי רוסיה). הם נחשבו לעזי רוח, והערבים נמנעו מלהתגרות בהם. הזדהותם של יהודי גיאורגיה עם מדינת ישראל הגיעה לשיאה לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1968 התפרסם בכל העולם מכתבן של 18 משפחות מגיאורגיה אל הוועדה לזכויות האדם של האו"ם, בתביעתן לאפשר להן להגר לישראל.
המכתב עורר תהודה עצומה, ומאבקם של יהודי גיאורגיה הוביל לשינוי היסטורי בעמדת השלטונות הסובייטים, כך שבמהלך שנות השבעים החלה עלייה מאסיבית ארצה. הקהילה, שנאמדה בכמאה אלף איש בשנות ה-70 של המאה ה-20, הייתה מורכבת ברובה המכריע מיהודים מקומיים וממיעוט של אשכנזים. רוב בני הקהילה עלו לישראל ממניעים אידיאולוגים במטרה להגשים את חלומם עתיק היומין לעלות לארץ הקודש. כיום, כ-30 אלף מיוצאי גיאורגיה מתגוררים באשדוד, הנחשבת לעיר עם הריכוז הגבוה בעולם של יוצאי הקהילה.
