בשיתוף פעולה עם מדור בחינות של האוניברסיטה ובסיוע של סגן הרקטור פרופ' תימור מלמד, ד"ר שוורץ טיירי ועו"ס קב"ן במיל' רותם גודמן גייסו עובדות ועובדים סוציאליים שישמשו כאנשי תמיכה בכוננות במהלך הבחינות הקרובות בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון, ויתנו מתן סיוע מיידי לסטודנטים החווים התקפי חרדה או תסמינים הקשורים לטראומה. "מתח פיזי ונפשי שנחווה לפני או במהלך בחינה יכול לשמש טריגר לאנשים שעברו טראומה", מסבירה ד"ר טליה שוורץ טיירי, הכוח המניע והמטרה שלנו היא להבטיח שלסטודנטים תהיה גישה לתמיכה נפשית מיידית כשהם זקוקים לה ביותר, בדיוק ברגע שבו הם מתמודדים עם רמות מתח מוגברות במהלך הבחינות ובזמן בו כל אדם במדינה עובר בעצמו טלטלות וחוויות קשות בעת הזו"
אז איך בעצם התוכנית עובדת? אם מרצה או בוחן מזהה שתלמיד חווה התקף חרדה או מציג סימפטומים של טראומה במהלך בחינה, הם מייד מתקשר לעובדת הסוציאלית בכוננות, תוך רגעים ספורים תגיע למקום עובדת סוציאלית מיומנת ומנוסה שתעניק לסטודנט טיפול נפשי ותמיכה במקום.
"תוכנית זו מייצגת שינוי מהותי באופן שבו אנו ניגשים לרווחת הסטודנטים במהלך תקופת המבחנים בכלל ובעת הזו בפרט", מוסיפה ד"ר שוורץ טיירי. "על ידי מתן תמיכה בזמן אמת מאנשי מקצוע מיומנים, אנו שואפים ליצור סביבת בחינות תומכת ומכילה יותר שבה הסטודנטים מרגישים מוסמכים לבקש עזרה ללא היסוס."
במשך כל קיומה של מדינת ישראל, קהילות רבות במדינה חשופות לטראומה. במהלך תקופת בחינות בשנים בהן היו מלחמות כמו עופרת יצוקה וצוק איתן הרבה מהאנשים חוו התקפי פאניקה בזמן הבחן, במיוחד אלה שהיו מעורבים בלחימה או חוו אלימות. זה קורה בגלל שהלחץ של הבחינות מעורר זיכרונות של אירועים טראומטיים מהעבר, מה שמוביל לתגובות גופניות כמו עלייה בקצב הלב והמתח.
מתוך הכרה בסיכון המוגבר לתלמידים בקהילת בן-גוריון ונוכח השנה הקשה שעוברת על המדינה שלנו החליטו במחלקה לעבודה סוציאלית לעזור לסטודנטים להתמודד עם הסיטואציות הקשות הללו החליטה וסיפקו תמיכה באמצעות עובדות סוציאליות שהן גם קב"ניות במילואים. נשות מקצוע זה שואפות לעזור לתלמידים לנהל את הלחץ שלהם ולא לתת לו להשפיע על יכולתם לגשת למבחנים.
סטודנט שלא ידע על הפרויקט ועל כך שיש עובדות סוציאליות מוסמכות קלינית שיכולות להעניק לו טיפול וכבר מראש החליט שהוא לא רוצה להגיע לבחינה, חווה את ההלם כבר בבית. המתרגל שלו שהיה פיקח מאוד שם לב להיעדרותו ומיד פנה לאחת הכונניות שהייתה במשמרת. לאחר מכן חיברו אותו לעובדת סוציאלית והיא מיד העניקה לו טיפול בעזרת אסטרטגיות מבוססות מדעית שעוזרות לו להפסיק את הסימפטומים ואת העוררות הגופנית הקשה שבאה לידי ביטוי בהתקף הלם. היא הצליחה להחזיר אותו לתפקוד ולבסוף הוא הצליח להגיע לקמפוס.
"ד"ר שוורץ טיירי פנתה אלי עם ההצעה להקמת מערך הכוננים והצליחה להרים את הפרויקט תוך מספר ימים מועט והכול מתוך דאגה אמיתית לציבור משרתי המילואים והנפגעים במלחמה. אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו על מנת לתת מענה למשרתי המילואים להם כולנו חייבים כל כך. זה רק צעד ראשון בדרך ארוכה של מסע שלנו ושלהם לקראת שיקום ואוניברסיטת בן גוריון גאה לתרום ולו גם תרומה צנועה בדרך הזאת." הוסיף פרופ' תימור מלמד.
