הפיגוע בקו 9 – 7.3.1984
"האוטובוס שלפניי התרומם ואנשים מתעופפים באוויר. צעקות הצילו ואיברים מתפזרים לכל כיוון. לכל מקום שהסתכלתי ראיתי פצועים ודם, הרבה דם". כך מתחילה הכתבה בעיתון מעריב ב-8 למרץ 1984. בדיוק לפני 40 שנה. את דברים אלו סיפר אז אלברט עזרן תושב אשדוד שהיה עד ראיה לפיגוע הראשון בהיסטוריה בעיר אשדוד.
יום קודם לכן, יום רביעי, יום שוק בחוף הים והשעה הייתה סביבות 9 בבוקר. "העליתי נוסעים מהתחנה בשוק, היום זה בכניסה של החוף, והתחלתי לעלות לכיוון רוגוזין". סיפר שמוליק פינסקר נהג האוטובוס של קו 9 בראיון שנערך עם עיתון "המגזין" ב-2016. על האוטובוס היו כ-20 נוסעים ובפנייה לרחוב שפירא, רימון יד מאולתר שהוסלק בתיק התפוצץ. מחבל תושב עזה מארגונו של אבו נידאל, ארגון טרור פלסטיני שפעל באותם השנים, היה זה שהחביא את רימון הנפץ בתור תיקו של גבריאל ז"ל בשוק הים השבועי. באותו פיגוע נהרגו גם סימה שינקר ז"ל ופרוך אסתר זמן ז"ל שגם הן חזרו באותו בוקר מהקניות בשוק. "ראיתי חברים שלי רצים מהתחנה. אני זוכר את ניסים רווח, רץ אלי, ואני קורא את תנועות השפתיים שלו 'תשכב, תשכב'. השכנה שגרה מעלי, שגם בעלה היה עובד אגד, ירדה עם דלי מים ושפכה לי על הראש. אחר כך לקחו אותי לסניף של קופת חולים 'מאוחדת', שבדיוק נפתחה באותו השבוע, והכניסו אותי לרופאת ילדים, ד"ר ברקוביץ, שבמקרה הייתה הרופאה של בתי". מספר שמוליק. "המשכתי לעבוד עוד חודש, ולא יכולתי יותר. מאז לא נהגתי באוטובוס, ויתרה מכך, לא עליתי על אוטובוס כנוסע".
על גורל המחבל סיפר פינסקר "שמעתי שאחרי מספר שנים, תפסו מישהו בעזה שהודה שהוא זה שהניח את המטען בשוק".
הפיגוע באולמי נרקיס – 10.3.2002
זה היה הערב המיוחד של אליעזר לאיינס. הוא חגג את יום הולדתו ה-13 באירוע בר מצווה באולמי נרקיס ברחוב חטיבת הנגב ברובע ג'. חולייה של 3 מחבלים תכננה לבצע פיגוע טרור בבאר שבע אך לבסוף שונו התוכניות והשלושה הגיעו לאשדוד לבושים במדי צה"ל לאולמי נרקיס בשעה 23:00 בערך. הצעיר שבחבורה, מחבל בן 17 בלבד מחברון פרץ אל האולם כשבידו M-16 והוא מתחיל לירות לכל עבר. המחבל הספיק לירות 5 מחסניות עד שהרובה שלו נתקל במעצור. "חיי ניצלו כשמחבלים פרצו בירי לעבר אולם האירועים בו נערכה החגיגה. מעצור בנשק הציל אותנו בנס גדול". סיפר אליעזר לאיינס בראיון לעיתון "המגזין" ב-2016. לאחר המעצור המחבל ניסה לזרוק רימון רסס שלא התפוצץ ולאחריו הוא נמלט בריצה. המשטרה הצליחה לתפוס אותו אך שותפיו לפשע נמלטו. "לולא המעצור של המחבל בנשק, היה יכול להיות טבח באולם ששום פיגוע לא היה מתקרב לזירה כזאת… באורח נס נפצע בינוני רק אדם אחד". שיתף אליעזר על פציעתו של חברו שהיה אז גם בן 13 שנורה בזרועו ובירכו אך לבסוף יצא מכלל סכנה.
כשנה לאחר מכן נהרס ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע, בדיווח של ערוץ 10 נמסר בזמנו: "כוחות צה"ל הרסו הלילה בדורא את ביתו של ג`מאל מחמל מסלם רג`וב, פעיל תנזים, אשר בצע פיגוע ירי שכלל השלכת רימונים בסמוך לאולם השמחות "אולמי נרקיס" באשדוד במרץ בשנה שעברה, בו נפצע אזרח ישראלי".
הפיגוע בנמל אשדוד – 14.3.2004
הפיגוע הקשה ביותר שידעה העיר אשדוד התרחש בנמל. כשצמד מחבלים עזתיים בני 18 חגורים בחגורת נפץ מוסתרת מתחת לבגדים הצליחו להסתנן לנמל למרות האבטחה הכבדה. ובשעה 16:20 השניים פיצצו את עצמם ב-2 מוקדים שונים בתוך תחומי הנמל. האחד בבניין המשרדים והשני בכניסה לנמל. 10 אנשים נרצחו בפיגוע הזה ו-16 עשר נפצעו בדרגות קושי שונות. כשבוע לאחר הפיגוע חוסל מנהיג חמאס באותה התקופה אחמד יאסין כתגובה לאותו פיגוע. "ראיתי את הגג של המחסן שלידי עף וחלקי גופות מתעופפים באוויר. מיד עצרתי את המכונית וזינקתי ממנה כדי לעזור, כי למדתי החייאה בצבא. באותו רגע נשמע הפיצוץ השני, וראיתי חושך בעיניים. דם נזל לי מכל הגוף. התמלאתי רסיסים" – סיפר איציק טובול שנפצע לחדשות Ynet. על פי עד ראייה מהמקום המחבל ביקש כוס מים, ואז התפוצץ.
באותו פיגוע נרצחו: משה הנדלר מרחובות, אופיר דמרי מרחובות, דני אסולין מאשדוד, אברהם (אבי) אברהם מאשדוד, מזל מרציאנו מאשדוד, מוריס טובול מאשדוד, ציון דהן מאשדוד, גיל אבוטבול מאשדוד, אבי סוויסה מקריית מלאכי ופנחס אברהם זילברמן, מתל אביב.
לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר ישראל הגיבה בעוצמה בעזה. ועל פי מידע מודיעיני אחד המחוסלים בג'באליה היה איברהים ביארי, שהיה האחראי על שילוח צמד המחבלים המתאבדים לנמל ב-2004.
