לנוכח הנסיבות, מתמקד דוח זה רובו ככולו בהשלכות של התממשות הסיכון הגאו-פוליטי על ערוצי החשיפה לסיכון ועל כושר העמידות של המוסדות הפיננסיים, ומעריך את רמת היציבות הפיננסית על סמך ניתוחים אלה.
עיקרי הממצאים
מתקפת הטרור הרצחנית שאירעה ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שנפתחה בעקבותיה הם התממשות של תרחיש קיצון לזעזוע גאו-פוליטי. התממשות הסיכון לא הביאה לפגיעה ביציבות הפיננסית במשק. זאת, בין היתר, על רקע הסטנדרטים הגבוהים של הרגולציה היציבותית עד לפרוץ המלחמה והודות לצעדי המנע שנקט בנק ישראל בתחילת האירוע ומתווי הסיוע של הממשלה.
השפעת המלחמה באה לידי ביטוי בכל ערוצי החשיפה המרכזיים לסיכון. אולם, לאור צעדי המדיניות שמיתנו את העברת הזעזועים, רמת הסיכון עלתה רק בערוץ המקרו-כלכלי, כפי שמשתקף בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה.
למרות עלייה בקשיים של משקי הבית בהחזרי חוב על רקע תהליך ההידוק המוניטרי שנמשך מתחילת השנה ושחיקה ריאלית של מקורות עצמיים, היקף האשראי שבסיכון של משקי הבית עודנו נמוך. זאת, גם בהינתן הפגיעה בהכנסות של חלק מסוים ממשקי הבית כתוצאה מהמלחמה שעלולה להגדיל את הקושי שלהם בשירות החוב.
השלכות המלחמה על הפעילות של חברות הבינוי העלו את סיכון האשראי מענף זה, וזאת בנוסף לעלייה בהוצאות המימון שהשפיעו לשלילה על מצבן הפיננסי של החברות עוד טרם המלחמה, כפי שהצביע גם דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה.
כריות הביטחון שנצברו ערב המלחמה על ידי המוסדות הפיננסיים וצעדי מדיניות שננקטו במטרה לסייע למשקי בית ולעסקים להתמודד עם השלכות המלחמה, ממשיכים למתן את השפעת הזעזועים על המערכת הפיננסית ושומרים על יציבותה.
ככל שמשך המלחמה, היקפה והשלכותיה השליליות על הכלכלה יתעצמו, למערכת הפיננסית צפויים אתגרים נוספים.
