החל מתפילת שחרית, הגיע ציבור רחב אף מחוץ לעיר להשתתף ביום קדוש זה החל בימי השובב"ים. הרב טולידאנו עבר לפני התיבה ועלה לתורה.
סדר הלימוד התקיים לאחר סעודת פת שחרית באולם שע"י בית הכנסת, שם סביב שולחנות ערוכים במיני מגדנות, קראו במשך היום שלוש פעמים את כל ספר התהילים להצלחת כל עם ישראל, כשכל היום הציבור היו בתענית דיבור ולא שחו כל שיחה בטלה כלל.
בשבת קודש קודם לכן הסביר הגר"ש טולידאנו והרחיב בענין המעלה הגדולה של יום תענית דיבור המובא בספרים הק' שמעלתו גדולה מתענית רגילה והביא בשם הספרים הק' כי כל הצרות הבאות על האדם בעולם ברובם הם בגלל חטא הלשון כמ"ש מוות וחיים ביד הלשון וכן שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, ויום אחד של תענית דיבור שווה בערכו לשישים וחמש אלף צומות!!! ובשם הרש"ש זצוק"ל מובא שכתב שמה טוב ומה נעים שדווקא בימי השובב"ים לקיים יום "תענית דיבור" ברוב עם שהוא תיקון גדול למידת היסוד.
עוד הזכיר בשם הגר"א באבן שלמה (פ"ז), וז"ל: ועד יום מותו צריך האדם להתייסר, ולא בתעניתים וסיגופים רק ברסן פיו ובתאוותו, וזה התשובה, וזה כל פרי העולם הבא, כמו שכתוב: כי נר מצוה' וגו', אבל 'דרך חיים תוכחות מוסר', וזהו יותר מכל התעניתים וסיגופים שבעולם. וכל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז, שאין מלאך ובריה יכולים לשער, עכ"ל.
כן הזכיר את דבריו של בעל קונטרס היחיאלי וז"ל: "…ולכן איעצך נא עצה טובה שיש בה נחת רוח לנשמה מבלי שום צער הגוף כלל ועיקר רק לעשות תענית הדיבור וסגולת התענית ותכפר כל חטאתיך, ובכל יום שתוכל לתקן התיקון הזה עשה והצלח, בין בחול ובין בשבת.
בראש הלומדים ישב הרה"צ האדמו"ר רבי שמואל שמעון טולידאנו שליט"א כשהוא עטור בטלית ותפילין, בין הימים שבסדר ספר התהילים, הקהל עמד על רגליו וערכו קבלת עול מלכות שמים.
בצהריים על מנת שימשיכו את רצף קריאת התהילים, התקימה הפסקה והוגש לציבור המשתתפים סעודת כיד המלך.
לקראת תפילת מנחה בסמוך לשקיעה הגיעו עוד ציבור רחב ופתחו את ארון הקודש כשכל הקהל עמד על רגליו ואל מול ספרי התורה, קראו את תפילת הסניגוריה המיוחסת לאוהבן של ישראל בעל הקדושת לוי זיע"א מברדיטשוב על עם ישראל כשהגר"ש טולידאנו קורא את התפילה יחד עם כל הקהל מילה במילה, לאחר מכן הגר"ש טולידאנו בירך את חיילי צה"ל והחטופים שישובו לביתם בריאים ושלמים לחיים טובים ולשלום.
בסיום, הציבור עבר להתברך מיום קדוש זה לישועת הכלל והפרט.
