כבר קרוב לחודשיים של מלחמה ולא רק. חודשיים מלאים בדיונים ודחיות וחשיבה האם ומתי נכון לקיים אותם בתקופה קשה זאת. בחרנו להכיר לכם את מערכת הבחירות (לכנסת) אי שם בשנות ה- 60 בדיוק באותו מצב, מלחמה. מלחמה קשה שלא איפשרה לנהל מערכת בחירות. מה יקרה פה בימים הקרובים? אנחנו לא יודעים להגיד, אבל מה שבטוח, מדינת ישראל כבר התמודדה במצבים דומים ואולי אף הפעם יוכרעו באותה סיטואציה.
הבחירות לאספה המכוננת הראשונה במדינת ישראל נקראה מאוחר יותר הכנסת הראשונה. בהכרזה על מדינת ישראל נאמר במגילת העצמאות כי לאור סיום המנדט הבריטי מועצת העם תפעל כמועצת מדינה זמנית
"אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל", כך, כפי שנכתב במגילת העצמאות
בבחירות קיבלה מפלגת מפא"י של בן גוריון את מירב הקולות 46 מושבים. מפא"י היא הגלגול הקודם של מפלגת העבודה ומפלגתה של השרה מירב מיכאלי הנוכחית.
החזית הדתית המאוחדת שכללה את כל המצביעים החרדים והדתיים קיבלה 16 מושבים. המפלגה הפרוגרסיבית שהייתה כמעין מפלגת מרכז, קיבלה 5 מושבים.
הספרדים ועדות המזרח קיבלו 4 מושבים. הרשימה הדמוקרטית של נצרת (ערבים) קיבלה 2 מושבים וכל המפלגות הללו השתתפו בקואליציה שמנתה 73 ח"כים. המפלגה הערבית ישבה בקואליציה ללא שר בממשלה.
רשימות נוספות שהתמודדו ונותרו באופוזיציה
מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת), הגלגול הקודם בחלקו של תנועת מר"צ ששאבה את כוחה בקרב הקיבוצים.
תנועת החירות של מנחם בגין שזה הגלגול הקודם של הליכוד, הייתה בצד הימני עם 14 מושבים.
הציונים הכלליים עם 7 מושבים, הם הגלגול הקודם של המפלגה הליברלית שלימים התאחדה עם תנועת החירות והקימו את גח"ל, שהפך לליכוד עם 7 מושבים.
מק"י עם 4 מושבים, היתה המפלגה הקומוניסטית הישראלית והתבססה בעיקר על מצביעים מהקיבוצים ערבים וקומוניסטים.
מפלגות נוספות היו: מפלגת ויצ"ו עם מושב אחד. מפלגת הלוחמים והתאחדות התימנים שקיבלו מושב בודד. ראש הממשלה הנבחר היה בן גוריון ממפלגת מפא"י ויו"ר הכנסת היה שפרינצק. בכנסת הזו היו שני ממשלות כשהראשונה החזיקה רק כשנתיים וחצי.
באותם ימים היו שני גופים מוחרמים, שלא השתתפו בקואליציה במשך שנים רבות ובן גוריון תמיד הקפיד על ממשלה "בלי חרות ובלי מק"י".
צילום תמונה ראשית: הוגו מנדלסון לע"מ
