כתוב בפרשה: "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב"…

מסבירים המפרשים שלא סתם התורה מעידה על יצחק שאהב את עשיו, כל ימי אביו היה נוהג "חומרות" כאילו הוא צדיק הדור, עד שיצחק טעה בו וחשב שהוא צדיק (איך מעשרים מלח וכדו'). אך רבקה אהבה את יעקב כי היא ידעה שיעקב הוא צדיק אמיתי. אומרים חז"ל שמכאן למדים על כוחה של האישה, אומרת הגמרא אם אתה רוצה לעשות עסקה עם אדם שאינך יודע אם הוא ישר או הגון, תביא אותו הביתה ומה שאשתך תגיד לך תעשה, כי לאישה יש בינה יתרה, ויודעת להבדיל בין משחק לבין אמת. ולכן רבקה שידעה שמיעקב יצאו 12 השבטים הקדושים, דאגה שיעקב יקבל את הברכות לעת זיקנתו של יצחק אבינו ע"ה.

כדרך כל האבות, יצחק מרגיש שהגיע העת, ומבקש מעשיו להכין לו אוכל מיוחד, ע"מ שברכתו תחול עליו בזכות זה. רבקה שומעת בנבואה את דברי יצחק ומבינה את הצרה הגדולה, שעשיו בנה הרשע הולך לקבל את ברכת האבות הקדושים, והמשך השושלת של עם ישראל לוט בערפל.

היא מצווה על בנה יעקב, איש תמים שכל מעשיו זה לימוד תורה אצל שם בנו של נח לעשות מעשה שהפוך מהיסוד שלו, לשקר. יעקב אבינו בציווי אמו משקר על אביו, וזוכה בברכות "ויתן לך.. מטל השמים ומשמני הארץ"..  ברכות שמהם עם ישראל ניזון עד היום.

עם ישראל זכה אמנם בברכות, אך יעקב אבינו עבור השקר הזה נענש, אומרים חז"ל שכל הרמאות שרימה אותו לבן (החליף לו את האישה, העביד אותו שנים ארוכות וכו') הכל בגלל ששיקר על אביו יצחק. בתחילת הפרשה רואים את העסקה בין יעקב לעשיו, שתמורת מנת אוכל (נזיד עדשים) עשיו מוותר על הבכורה ועל עוד דברים רבים הנלווים ממעמד הבכורה.

שבת שלום ומבורך !