למען האמת, די קשה לי עם הכתבה הזו. בכל זאת, ביום אופטימי במיוחד אני לא חוצה את קו ה-1.72 מטר, ולצורך הכתבה עמדתי מול האיש הכי גבוה במדינה, כשהוא נאלץ להתכופף כדי ללחוץ לי את היד… ובכל זאת, המבוכה נעלמה חיש מהר, בזכות האישיות המיוחדת של אוראל לוי, צעיר אשדודי מבית טוב, המתגורר ברובע הסיטי. לוי הוא האיש הגבוה בישראל, כאשר כל בני משפחתו גבוהים באופן לא שגרתי. אוראל קיבל את הגנים המשובחים ביותר, וכבר בגיל הבר מצווה התקרב לגובה של שני מטרים.
הגובה הממוצע בישראל לגברים עומד על 1.75 מטר. בעולם, הגברים מתנשאים לגובה ממוצע של כ-1.73 מטר, והמדינה בה הגובה הממוצע הגבוה ביותר היא הולנד, בה גובהו של הגבר הממוצע עומד על 1.84 מטר ואפילו שם אוראל ירגיש חריג. באתר "מאקו", הכתבת אלינור פוקס ערכה ראיון מיוחד עם לוי, ודרך הכתבה המרתקת הזו, הגענו ללוי הצנוע, שמודה כי אחת הבעיות הקשות ביותר עם הגובה העצום שלו נעוצה במציאת בת זוג. לאחר פרסום הכתבה ב"מאקו" אוראל קיבל מבול של הצעות מנשים מרחבי הארץ, וייתכן שדווקא סוגיה זו עשויה להיפתר בזמן הקרוב.
לוי למד בבית הספר היסודי "הקריה" ברובע הסיטי, בחטיבת הביניים הוא עבר לישיבת נווה הרצוג ובתיכון למד בפנימיית שפיים. בימים אלה הוא משרת בצה"ל כמש"ק דת, מתוקף היותו ספורטאי מצטיין. לוי משחק באליצור יבנה מהליגה הלאומית, ומקווה מאוד לעשות את קפיצת המדרגה המקצועית בעונה הקרובה, כדי להגיע לרמות הכי גבוהות בארץ. "מהפעם האחרונה שבדקתי, הגובה שלי הוא 2.17 מטרים. כל מי מענף הכדורסל אומר לי שאני הבן אדם הכי גבוה בארץ, ולמען האמת עוד לא נתקלתי במישהו גבוה יותר" אומר לוי. "בבר מצווה שלי הייתי 1.95 מטר ובגיל 14 בערך הגובה שלי כבר עלה על שני מטרים. ברור שתמיד הייתי הכי גבוה בסביבה".
לוי מספר על הגנים המשפחתיים המשובחים: "אבא שלי 1.93 מטר ואמא שלי 1.90 מטר. אני בינתיים הכי גבוה במשפחה, אבל גם שלושת האחים הקטנים שלי גבוהים מאוד. אחד מהם עולה לכיתה י"ב והוא 2.06 מטר. השני עולה לכיתה ח' וכבר 1.95 מטר. אמא שלי אלג'ירית ואבא שלי תימני. כששומעים את זה תמיד צוחקים על זה שתימנים נחשבים נמוכים. מסתבר שלא בהכרח".
באיזה שלב בחיים הבנת שאתה גבוה באופן חריג?
"אני לא זוכר רגע ספציפי. תמיד זה היה לי מובן מאליו. תמיד הייתי מעל כולם, ראיתי את כולם מלמעלה והיה ברור שאני הולך להיות גבוה יותר מכולם".
מה התגובה הכי נפוצה שאתה מקבל ברחוב?
"בהתחלה כולם בשוק, מופתעים נורא. אחרי זה בעיקר שואלים מה הגובה שלי ואם אני משחק כדורסל. חוץ מזה, זה מושך הרבה תשומת לב. קורה שאנשים מתלהבים ומבקשים להצטלם איתי. בדרך כלל אני אוהב להיות מיוחד ומשתף פועלה. זה רק יכול להיות מעצבן כשמלא אנשים קופצים עליי ביחד, וזה קורה למשל באירועים גדולים, כמו באירועי יום העצמאות. יש הרבה ילדים שעושים את זה אבל גם הרבה מבוגרים. לפני שנתיים למשל, הוזמנתי לאירוע פתיחה של חנות ספורט חדשה. הגיעו לשם המון סלבריטאים וספורטאים מהשורה הראשונה בישראל ומבין כולם דווקא אני הייתי האטרקציה של המקום. האורחים והמצלמות התמקדו בי וכולם, אפילו הסלבס והספורטאים, ביקשו להצטלם. היום אני כבר לא מופתע כשמבקשים תמונה, אבל לאחרונה היו גם ילדים שביקשו ממני חתימות. זה קרה בקמפיין שעשתה הקבוצה שלנו בכדורסל אליצור יבנה, והגענו לקבוצות הנוער והילדים התלהבו מאוד".
איך קיבלו אותך בביה"ס? היו גם כאלה שהקניטו אותך?
"למדתי בבית ספר דתי 'הקריה' ליד הבית. ביסודי רוב הילדים כבר הכירו אותי מכיתה א' ולכן כבר התרגלו. היו גם את אלה שהציקו בגלל זה, צחקו עם משפטים כמו: 'תראו את הגבוה הזה', אבל התרחקתי מהם, בכיתה ז' עברתי ללמוד בישיבה. בכיתה ט' הזמינו אותי כבר לבחינות לאקדמיה לכדורסל בווינגייט והתקבלתי אז עברתי לשם, לפנימיית כדורסל והתחלתי ללמוד בשפיים. שם זיהו את הפוטנציאל שלי כשחקן צעיר וגבוה והשקיעו בי באימונים ובביסוס הקואורדינציה (שקשה יותר לאנשים גבוהים), ואני קמתי בכל יום בחמש בבוקר כדי להתחיל להתאמן לפני כולם. כשהגעתי לבית הספר בשפיים הייתי כבר 2.10 מטר. התלמידים האחרים היו בהתחלה בשוק כרגיל, אבל בסך הכול בקבוצת הכדורסל היו כמה אנשים גבוהים מאוד, כך שלא הייתי בודד במערכה והיו גם הרבה שהתלהבו מזה, ובווינגייט מאוד השתדלו להתאים את תנאי הפנימייה למימדי".
הבחירה בין הדת והכדורסל הייתה קשה?
"היו התלבטויות במשך הרבה זמן עד שהחלטתי לעזוב את הישיבה ולעבור לשפיים, שהוא חילוני. התייעצתי עם ההורים שלי ועם אנשים נוספים, אבל ההחלטה להשקיע בדת ויותר בכדורסל הייתה בסופו של דבר שלי. היינו צריכים מעין אישור לזה מבחינה דתית, ובסופו של דבר רב הישיבה אישר את הבחירה אחרי שהסברנו לו שאני עוזב רק את הישיבה ולא את הדת".
האם הבחירה ללכת על מסלול של כדורסל הושפעה מהגובה שלך?
"הגובה שלי משחק כמובן תפקיד בזה, אבל לא התחלתי לשחק כדורסל בגלל שאנשים ציפו ממני לעשות את זה, אלא כי אני באמת אוהב את זה. קריירת הכדורסל שלי התחילה בכיתה ב' כשהתחלתי ללכת לחוג ליד הבית. ראיתי שאני יכול לשחק טוב והיה לי נורא כיף, אז המשכתי עם זה. השנה עברתי מקבוצת הנוער לליגה הלאומית, כסנטר של אליצור יבנה, ואני מתכנן להמשיך בכדורסל ולהיות שחקן מקצועי בליגה א' ומשם להגיע לליגה הטובה בעולם ל-NBA או לאירופה".
אתה מרגיש שאנשים בונים עלייך בגלל זה? תולים בך תקוות?
"אין הרבה גבוהים בארץ ובתחום הזה מחפשים שיהיו לנו כבר שחקנים גבוהים. אז כנראה שכן תולים בי תקוות. אבל אני מנסה שזה לא ילחיץ אותי. אני מקווה השנה לפרוץ ולהוכיח את עצמי. להגיע לתודעה של קבוצות בליגה א'. דווקא לפני כמה שנים אמרו לי שאולי לא אוכל לשחק יותר בגלל בעיה מולדת שיש לי במבנה כף הרגל. בעקבות הבעיה התחילו לי כאבים, חלק מהרופאים אמרו לי 'אל תבזבז את הזמן, לך תלמד במקום לשחק', שאלתי מה אפשר לעשות ונאמר לי שאם אני רוצה בכוח להמשיך לשחק, אני יכול לגשת לניתוח ברגל. עברתי את הניתוח לפני בערך שלוש שנים והוא עבר בשלום. כרגע הבעיה לא נפתרה עד הסוף אבל אין לי כאבים ואני יכול לשחק כרגיל".
כמה כדורסל אתה משחק בשבוע?
"אני מנסה לשחק כל יום כמה שיותר. עם הצבא זה קצת קשה. לפני הצבא שיחקתי 5-6-7 שעות ביום. היום אני משתדל לשחק 3-4 שעות כל יום".
איך הגובה משפיע על חיי היומיום שלך?
"אוטובוסים, מטוסים, בתי מלון ומקומות ציבוריים בכלל מותאמים לאנשים במימדים רגילים, ולכן בכל מקום שאליו אני מגיע אני צריך להתפשר ולהתאים את עצמי. בהתחלה הייתי מקבל מכות ממשקופים ונתקע בהם לפעמים. היום כבר למדתי להתכופף בכל פעם שאני עובר בדלת, ואני מתכופף אוטומטית, מתוך אינסטינקט. בנסיעות עם הקבוצה באוטובוסים אני תמיד יושב בכסא שבמעבר עם הרגליים בחוץ ובעמידה באוטובוס פשוט מתכופף. כשישנים בבתי מלון במסגרת מחנות אימונים, אני מבקש מיטה גדולה ואם אין אני מסתפק במה שיש וישן מקופל או שאני מוסיף איזה שידה או שולחן בהמשך למיטה בשביל הרגליים. אורך המיטה שלי בבית הוא 2.15 או 2.20 מטר וההורים שלי הזמינו לי אותה במיוחד. גם בכל מה שקשור לביגוד אני צריך מין הסתם בגדים גדולים יותר.
בצבא התאימו לי בגדים ונעליים לגודל שלי, אבל ביומיום ברוב חנויות הבגדים בישראל אין בגדים שמתאימים לי. בדרך כלל אני קונה בארץ בגדים בחנות מיוחדת לאנשים גבוהים בתל אביב שנקראת 'טול מן'. מעבר לזה, אני מביא גם בגדים מחו"ל בכל פעם שאני טס מחנויות שמציעות את הגדלים האלה. מידת הנעליים שלי היא 52 ולכן אני מזמין רק מחו"ל, במשלוחים מאיביי ואתרים מהסוג הזה. יש כמובן גם כל מיני בגדים שאין במידה שלי אבל בדרך כלל מסתדר עם מה שיש".
איך הגובה משפיע על חיי האהבה שלך? זה מרתיע בנות או דווקא מושך אותן?
"יש ויש. יש כאלה שזה מרתיע אותן ויש כאלה שאוהבות את זה מאוד. נראה לי שהרוב אוהבות את זה. אני מעדיף מישהי כמה שיותר גבוה. אם מישהי תהיה ממש נמוכה זה לא יתאים. הייתי בקשר עם מישהי 1.70 או 1.75 מטר. אנשים הסתכלו ומסתכלים תמיד אבל זה אפשרי והן משתדלות לנעול נעלי עקב. בכל מקרה, אני תמיד צריך להתכופף".
אילו יתרונות מיוחדים יש לגובה שלך?
"אחד היתרונות הגדולים הוא שאי אפשר לפספס אותי או להתעלם ממני. אני תמיד בולט בכל מקום שאליו אני מגיע, אנשים תמיד יודעים מי אני וזוכרים אותי בגלל הגובה. גם בכדורסל הגובה הוא יתרון משמעותי ולרוב אין משהו שצריך להוריד שאני לא מגיע אליו".
רצית להמשיך לגבוה או שהיו רגעים שייחלת להפסיק?
"תמיד הנחתי שעד גיל 18 אני אמשיך לגבוה ואף פעם לא רציתי להפסיק לגבוה. אני חי עם הגובה שלי טוב והייתי רוצה שגם הילדים שלי יהיו גבוהים כמוני. אם הייתי מנסה כל הזמן להסתיר את הגובה שלי והייתי רואה בו מכשול, הייתי חי במועקה, אבל אני, כמו גם שאר בני משפחתי, מקבל את הגובה שלי באהבה ומתייחס אליו כאל מתנה, אז אני נהנה מכל רגע".
