הפייטן האשדודי שכבש את דובאי

הפייטן בנג'מין בוזגלו נולד בצרפת, עלה כנער לישראל, התגלה על ידי מוטי מלכא כשהוקמה התזמורת האנדלוסית באשדוד, ומאז שמו הולך לפניו, בוזגלו מופיע ברחבי העולם בהרכבים מגוונים המשלבים תרבות יהודית וערבית. הוא מחייה ומחדש מוזיקה מסורתית של יהודי מרוקו ושל חבל אנדלוסיה, ומרחיב את הרפרטואר שלו לסגנונות לבנונים, אלג'יראים, טוניסאים ועוד. גם באמירויות המפרץ מתפעלים מכישרונו, והוא הופיע בדובאי, מקום שיהודים לא רצויים בו, "ידעו שאני יהודי, וקיבלו אותי מאוד יפה. הם אנשים פתוחים, אבל שמרו עלי. פעם אחת הם ביטלו הזמנה כי לא היו בטוחים במאה אחוז בסידורי הביטחון"

עוד בבטן אמו רקד בנג'מין בוזגלו (28) לצלילי העוד. "גדלתי בבית מאוד מוזיקלי", הוא אומר. "הוריי אהבו מוזיקה, ואמנם הם לא עסקו במוזיקה בצורה מקצוענית, אבל אבי ידען גדול והוא ניגן בעוד. הם מספרים שכשהייתי בבטן אמי, והוא היה מנגן, הייתי מגיב ובועט". אביו גם היה זה ששם לב לכישרון המיוחד ולאוזן המוזיקלית של בנו. כשהיה בן חמש, נסחף יותר ויותר אחרי המוזיקה, לקח אותו אביו אל מומחה, פרופסור למוזיקה, שאמר לו: "יש לו את זה בדם, אל תעזוב אותו, אל תיתן לו להזניח את הכישרון". וכך, בנג'מין הקטן למד חזנות במשך שבע שנים אצל אלברט בוהדנה, מורה ידוע בצרפת. "אני מודה לאבא שלי שלא ויתר לי", הוא אומר, "אהבתי מוזיקה, אבל לא חשבתי שאני יכול להיות מבצע".

הדרך אל האנדלוסית
כשהיה בנג'מין בן 12, פגש אותו מוטי מלכא לראשונה. היום הוא מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה, אך באותם הימים מלכא, שהיה ממקימי התזמורת האנדלוסית באשדוד, ביקר בצרפת וחיפש קולות חדשים לתזמורת. הוא ראה את בוזגלו שר במסגרת שיעורי החזנות ורצה לצרף אותו לתזמורת. "הוא שמע עלי, בא לראות אותי ופרגן לי. הוא רצה לקחת אותי לארץ, אבל הייתי קטן", מספר בנג'מין. "עליתי לבדי לארץ בגיל 15 וחצי, אני וקבוצת חברים למדנו בישיבה תיכונית, ישיבת כפר מימון ליד נתיבות. אחרי פחות משנה, כשהתחלתי ללמוד בכיתה י', קיבלתי טלפון מהאנדלוסית. דודתי אסתר אמרה לי שאני חייב ללכת לאנדלוסית, וכשבאתי מוטי מלכא והיועץ המוזיקלי יורם אזולאי ראו אותי וזכרו שאני הייתי הנער שהם ראו בצרפת. התחלתי לשיר. מוטי מלכא לקח אותי תחת חסותו, הוא היה בשבילי, עזר וטיפח אותי. זו הזדמנות עבורי להודות לו על מה שעשה לי ולמשפחתי, וגם ליורם אזולאי".

היום בוזגלו מופיע עם שתי התזמורות האנדלוסיות, באשדוד ובאשקלון, ולא רק. תמצאו אותו בפסטיבלים במדינות שונות לצד אמנים גדולים ובהרבה שילובים. כך למשל, הופיע עם דייגו אל סיגלה, אחד מזמרי הפלמנקו הטובים שפועלים כיום. אל סיגלה אף ידוע בחיבור שהוא עושה בין פלמנקו למוזיקה קובנית. בקרוב יוצא בנג'מין לסיבוב הופעות במרוקו לצד הזמר אל חאג' מוחמד בג'דוב.

המוזיקה שלך מוגדרת כמוזיקת עולם?
"את יכולה לקרוא לזה מוזיקת עולם. זו מוזיקה ערבית בצורה שהיהודים היו רגילים אליה. מוזיקה בסגנון ובליטוש יהודי. גדלתי על מוזיקה מרוקנית, יהודית, פלמנקו. הושפעתי מרבי חיים לוק, סלים הללי, סמי אל מוגרבי. אנחנו מכבדים את המקור המרוקני, ואני שר, לומד ומוסיף עוד הרבה סגנונות: אלג׳יראי, לבנוני, טוניסאי וחליסי, שזה סגנון האמירויות. אני לומד, עושה לעצמי 'גוגל' בראש, יושב כל יום ארבע שעות ולומד שירים חדשים. אני עושה כל מה שאני יכול כדי להתקדם. כל הזמן יש עוד דברים ללמוד מהם, להתפתח ולהתקדם. אני מעריץ גדול של כל מוזיקה טובה בעולם".

אתה יכול להסביר את הכמיהה בארץ למוזיקה הזו?
"היום זה לא עניין של מי שנולד במרוקו, היום זה עניין נוסטלגי. האדם נולד בארץ, אבל נזכר בסבא שהיה שומע את המוזיקה, וזה מה שגורם לתחייה. ואני חושב, שבעזרת השם, אנחנו זוכים לעשות מוזיקה טובה, שומרים על מקוריות אבל משלבים חדשנות, וכך גם צעירים מוכנים להקשיב לסגנון הזה. גם במוזיקה מזרחית היום, לא מדובר במזרחית נטו. היום כל זמר מוסיף צליל טורקי או מרוקני או כינורות. היום יש אפילו תכנית ריאליטי של פייטנות, זה הגיע למקום מצוין. חלק מההצלחה והתחייה הזו נובעת מהפעילות של האנדלוסית באשדוד, שעשו ועושים עבודה מדהימה. מה שמלכא עושה היום בעיר בתרבות זה נפלא, השילוב בין דתות ומסורות, הוא ראוי להיות איש תרבות, והוא עושה את זה כמו שצריך. זו הזדמנות להודות גם למנכ"ל של האנדלוסית יעקב בן סימון, על עבודה נפלאה, וכמובן לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי על מקומו בין מייסדי האנדלוסית ותמיכתו בתזמורת מאז ועד היום".

איך הגעת לדובאי?
"היה שם פסטיבל שבו הייתי אמור להופיע עם חיים לוק. זה בוטל ברגע האחרון, לא בגלל שאנחנו יהודים, אנחנו דווקא קיבלנו ויזה, אמנים אחרים לא קיבלו. אבל בכל זאת הזמינו אותי. הופעתי פעם אחת ברמדאן, יודעים כמובן שאני יהודי, למדתי כמה שירים שלהם, ושילבתי הכול. שרתי בספרדית, ערבית, מרוקנית. הם אנשים מאוד פתוחים, מהמטוס למחלקת הביזנס כבר יודעים שיש עסק עם אנשים פתוחים. מגיעים לשם הרבה תיירים אמידים. את העושר שם קשה לתאר, זה עושר שלא ראיתם".

הופעת כשאתה חובש כיפה?
"הם אמנם יודעים שאני יהודי, ואני אדם דתי, אבל לא נכנסים לשם עם כיפה. אני פועל לפי הפסוק 'ונשמרתם לנפשותיכם'. הלא הם יודעים שאני יהודי, וכבר יצא לבטל שם הופעה, כי הם לא היו בטוחים במאה אחוז בסידורי הביטחון. כשאני שם, אני זוכה לקבלת פנים יפה, מפנקים אותי, מכבדים אותי ושומרים עלי. יש טוב ויש רע בכל מקום בעולם. השלום מתחיל אצל האדם, ופגשתי אנשים טובים שמכבדים, אבל תמיד אני רוצה כבר לחזור הביתה. בשנים האחרונות זכיתי לטוס פעמים רבות, והיום כשאני מסיים להופיע, אני לא ממשיך ומטייל, אלא חוזר ישר לאשדוד".

מי שירצה לשמוע את בנג'מין, יוכל לעשות זאת בסוכות במסגרת הערב Judeo-Arab-Gnawa , מופע חד פעמי המפגיש על במה אחת שלושה עולמות שונים: ערבי, יהודי וגנאווי. במהלך הערב יבוצעו מיטב השירים בשפות השונות ובמגוון סגנונות על ידי הזמר המפורסם מגנאווה בקבו, הזמרים סאנע מראחטי ומרואן חאג'י מקזבנלקה שבמרוקו ובנג'מין בוזגלו. אורח מיוחד במופע המייצג את המוזיקה הגנאווית הוא נגן העוד הווירטואוז נביל כלידי שילווה בנגן סקסופון ונגן כלי הקשה. את המופע כולו ילווה אנסמבל אנדלוסי בן 10 נגנים. בחודש ינואר יוצא בנג'מין בקונצרט מחווה ברחבי הארץ, שיוקדש לפייטן סלים הללי, אשר נולד באלג'יר ונפטר לפני כעשר שנים בצרפת בגיל 85. בצעירותו המוזיקה של הללי התפרסמה בצרפת ובהמשך הוא פעל במרוקו, בתוניסיה, ובקנדה.

הללי אף הגיע לישראל. הוא ניגן על דרבוקה, ונחשב לאחד מהמבצעים הטובים ביותר של השירה המרוקאית בסגנון השעבי, ביצירתו משולבים מוזיקה ספרדית ופלמנקו עם מוזיקה צפון אפריקאית, מוזיקה של ה"מגרב" עם מוזיקה ערבית מזרחית, והוא שר גם בצרפתית. המוזיקה של הללי השפיעה מאוד על המוזיקה בישראל בין שנקלטה אצל פייטנים ומובילי שירת הקודש כמו ר' דוד בוזגלו ובין אצל זמרים מזרחיים מהשורה הראשונה כמו זוהר ארגוב. "זו תהיה חגיגה לא קטנה", אומר בנג'מין, "פסטיבל למוזיקה מרוקאנית. קיבלתי עצה מאבי, ואני משתדל לקיימה והיא לתת לקהל לאהוב את מה שאני עושה. אבי אמר לי: 'הקהל תמיד ירצה את השיר הכי מוכר, זה הכי קל. אבל אם אתה עושה נכון את הדבר החדש שאתה מביא, הם יאהבו אותו. ואני משתדל לעשות זאת".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך