בין ליל שישי לשבת, כל העולם הפנה את תשומת ליבו למרוקו, לאחר שמעל ל-2000 בני אדם נהרגו שם ברעידת אדמה קשה בעוצמה 6.8 שפקדה את הרי האטלס. כמו כן, נפצעו כמה אלפים, מתוכם כמה מאות במצב קשה ואלפים רבים נותרו חסרי בית. גם העיר אשדוד עצרה ומצאה מקום בלב למדינה האהובה על רבים פה.
ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי ואנשי העירייה העבירו מייד חיבוק חם לתושבי מרוקו כשבניין עיריית אשדוד הואר בדגל מדינת מרוקו. ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי פרסם פוסט תנחומים לעם המרוקאי "הלב עם מרוקו" כתב ד"ר לסרי: "אחים ואחיות, משפחה. ליבנו עם העם המרוקאי ברגעים קשים אלו בעקבות רעש האדמה הנורא, שולחים ניחומים למשפחות ההרוגים ונושאים תפילה לשלום הפצועים והנעדרים. אנו בקשר ישיר עם משרד החוץ, תודה לאל תושבי אשדוד אותרו בריאים ושלמים ואנו בקשר עם אלה מהם הזקוקים לעזרתנו ובשם משפחות אשדוד, שבה קהילה גדולה של יוצאי מרוקו ומקיימת קשרים תרבותיים ענפים עם המדינה, שולחים את תקוותינו למציאת הנעדרים בחיים ולהחלמת הפצועים".
אחד האנשים שהיה כל הזמן בקשר ישיר עם אנשי שלטון בכירים מאוד במרוקו וניסה לסייע ככל יכולתו, וגם לדאוג לשלומם, הוא מארק שארל אטיאס מאשדוד, הידוע בכינויו "מרקו ממרוקו". איש עסקים ישראלי יהודי שנמצא על קו אשדוד מרוקו כבר משנת 1992. מארק אטיאס: "הייתי הראשון בארץ שייבא זיתים וסרדינים ממרוקו. יש לי קשרים אפילו עד המלך. אני חבר טוב של אחות המלך, ללה סביטי". מארק אטיאס הוא איש מוכר במרוקו, מקורב כאמור לשלטון. מארק: "אני עובד עם שגרירות ישראל במרוקו, עובד כבר 3 שנים על הפתיחה של שגרירות מרוקו בישראל. נציג של מרוקו בהרבה מאוד אירועים שנעשו בארץ, ומסייע לשגרירות הישראלית במרוקו". כך שאם יש מישהו שיכול לספר על מה שמתרחש בימים אלה במרוקו, ועל הקשר האשדודי, זה מארק אטיאס, שאגב בימים האלה… נוסע לביקור במרוקו בענייני התזמורת הלאומית האנדלוסית של אשדוד, למרות החשש עוד רעידות אדמה וכמובן לסייע כלל הניתן.
מארק מה קורה שם?
"חזרתי לפני תשעה ימים ממרוקו. אני בקשר עם הרבה אנשים. אני יודע בוודאות שבמארקש הרגישו חזק את הרעידה. היו פיצוצים של בתים שאינם חזקים. האסון התרחש בהרי האטלס, דווקא איפה שהיו גרים בעבר היהודים".
דיברת איתם?
"דיברתי עם המון המון אנשים שאני איתם בקשר. סיפרתי על הדאגה כאן. סיפרו שזה קשה להוציא את הגופות ואת הפצועים מה שנהרס זה בתים בבניה לא חזקה. חימר. אנשים יצאו לישון בחוץ אפילו במגרשי כדורגל".
עם מי אתה מדבר שם?
"אני מדבר גם בארץ עם השגריר המרוקאי עבד אל־רחים ביוד ועם מר אללי שהוא אחד הנציגים הבכירים של השלטון המרוקאי".
מה הם אומרים?
"אללי והשגריר מטפלים בכל העניין בין ישראל למרוקו אם אפשר לשלוח עזרה. אללי עזב במוצ"ש את הארץ למרוקו במיידית. אני מדבר גם עם יועץ המלך אנדריי אזולאי. הם אומרים שהמצב דיי קשה שם. הרעידה הורגשה גם במקומות רחוקים ממקור הרעש בערים כמו פאס, קזבלנקה, ראבט".
מה בעיקר הם רוצים?
"הם רוצים קודם כל ובעיקר צריכים עזרה רפואית. אין להם עזרה כזו. הדרכים הם לא דרכים בהרי האטלס. זה לא כמו נניח ראבט. קשה להגיע לשם. לכן צריכים עזרה דחופה".
אתה מכיר מישהו בארץ, באשדוד, שעוזר באופן אישי?
"בוודאי. יש אנשים גם מאשדוד שתורמים כספים. לדוגמא לעמותת "אס.או.אס וילג' " שזו עמותה לילדים יתומים. היא ממוקמת 30 ק"מ מקזבלנקה והם עוזרים מאוד. מנהלת העמותה אסבן סמייה, היא זו שמקבלת את התרומות. ברשימה ראיתי שמות של יהודים, גם מהארץ וגם מאשדוד. בתוך 24 שעות מרגע האסון הם אספו 120 אלף יורו. הם מעריכים את ההתעניינות והעזרה של ישראל והיהודים כולל מאשדוד. גם אני תרמתי לעמותה".
מארק אטיאס מספר על היחס במרוקו לישראל. יחס שהשתנה מאוד לטובה במיוחד בשנים האחרונות: "המלך הרגיל אותם לאט לאט לאהוב אותנו, בגלל הרבה דברים. גם העזרה בהתפתחות מרוקו גם העזרה בצבא. הם מתרגלים לישראלים. מרגישים שהיהודים חוזרים קצת, במיוחד מרוקאים. הם בלב שלנו ואנחנו בשלהם. יש 38 מיליון תושבים שם, מיליון מהם איסלמים קיצוניים, היתר אוהדי ישראל. הקיצוניים לא יכולים לשרוף את דגל ישראל שם, כמו שהיה פעם. מי שיעשה זאת ייכנס ל-10 שנים לכלא. הרוב בעד השלום הזה. אז הם מעריכים את החיבוק שלנו".
אתה עוד תחזור לשם?
"אני עוד שבוע לשם".
אתה לא מפחד?
"לא לא לא. אני הולך לארגן פסטיבל של האנדלוסית של אשדוד באוקטובר וגם לבדוק מה אפשר לסייע. האמת אני לא מפחד מרעידת אדמה. בכללי אני לא מפחד למות פה או שם. זה אותו הדבר עבורי. גם מרוקו זו המדינה שלי. שם נולדתי, שם למדתי, שם שיחקתי, שם זה היה הבית שלי. באמת באמת אני אוהב את המדינה הזו".
