עזבו הכל. הדבר האמתי מתחיל ביום ראשון. מכאן מתחילים את הספירה. ליגת העל בכדורגל, ליגת ואן זירו, יוצאת לדרך מבחינת מ.ס אשדוד ומאמנה החדש, אלי לוי, ביום ראשון (בלומפילד, 2015), מול מכבי ת"א. מכבי ת"א היא יריבה שמדברת כל עונה, וגם העונה, על אליפות. מ.ס אשדוד תרצה "לדבר העונה גם היא", זה כאמור יתחיל בראשון.
איך שלא תסתכלו על זה, העניין המרכזי יהיה על הקווים ולא רק על הדשא. אלי לוי מאמנה החדש של מ.ס אשדוד יתחיל את עונתו הראשונה כמאמן בליגת העל. עד עכשיו היו ההכנות, ניסיונות, חיפושים, דיבורים, הסברים, מה לא. כמו בכל קבוצה. אבל עכשיו זה זה. הליגה תצא לדרך. זה כבר לא גביע הטוטו עם המקום לטעויות. אלי לוי רוצה להצליח. זה הזמן שלו. הוא יודע שבסוף הוא ייבחן לפי מבחן התוצאה.
אלי לוי אמר לעיתון המגזין לקראת פתיחת העונה: "התרגשות כפולה. גם פעם ראשונה על הקווים בליגת העל, וגם פתיחת עונה שתמיד מרגשת. עשינו הכנה טובה עם משחקים טובים בגביע הטוטו, ואנחנו מגיעים מוכנים לליגה. אני סומך על השחקנים שיביאו אותנו למקום שאנחנו רוצים להיות בו, וגם ליהנות ולשמח את האוהדים. שיהיה לכולנו בהצלחה".
מ.ס אשדוד מחפשת שחקני התקפה. חלוץ ושחקן כנף. לגבי הכנף, אולי היא מצאה פתרון, ומיד נתייחס לזה. אשדוד מחפשת מתחילת ההכנות סקורר בהתקפה, וטרם מצאה. על פי משחקי גביע הטוטו, יתכן ששביט מזל יקבל את התפקיד הזה, לפחות עד מציאת חלוץ, כנראה זר. לגבי שחקן הכנף, שווה לשים לב לסתיו טוריאל. טוריאל שיחק מול הפועל חיפה, גם בכנף ימין עם רגל הפוכה (הוא שמאלי – מ.ס) וגם בכנף שמאל. הוא היה מצוין (אף כבש שער חוקי שעבר את הקו, ובגלל שלא היה VAR הוא לא אושר). השחקן הצעיר והמבטיח שהגיע ממכבי יפו ושיחק בעונה שעברה בהפועל כפר-סבא, חזר מנוסה הרבה יותר. אנחנו מבינים קצת בכדורגל, לא הרבה, ונראה לנו ששווה לנסות את טוריאל בכנף ולהתמקד בחיפוש סקורר. רועי לוי ויעקב בריהון בכנף השני, או אפילו ביחד (בריהון מתחת לחלוץ ורועי לוי באגף. רק שלוי יבעט לשער ויהיה מעט יותר אגרסיבי), הם פתרון טוב לפתוח עונה.
אשדוד מגיעה לליגה לאחר 5 משחקים במסגרת גביע הטוטו. היא סיימה את המפעל כשהיא במקום העשירי כשנוצחה במוצ"ש בתוצאה 3:2 בפנדלים, לאחר תיקו מאופס בתשעים דקות מול הפועל חיפה (עם 3 הצלות של יואב ג'ראפי, שוערה של הקבוצה בעונה שעברה, שמשחק בהפועל חיפה העונה).
בגביע הטוטו, שהוא למעשה הדבר היחיד שניתן להתרשם, או ללמוד ממנו עד כה, מ.ס אשדוד צברה 2 ניצחונות, הפסד ותיקו בארבעת משחקי שלב הבתים. סך הכל בחמשת המשחקים במפעל היא ספגה 3 שערים וכבשה 3. שערים. המשמעות מאוד פשוטה. בממוצע אשדוד ספגה 0.6 שער למשחק וכבשה את אותה הכמות. הפרשנות היא עוד יותר ברורה.
הקבוצה מבחינת ההגנה נמצאת במקום מצוין. לספוג פחות משער למשחק, זה מתכון מצוין להשגת נקודות. עוד דבר חשוב בהגנה הוא שגם אם גיל כהן (מכבי ת"א מעוניינת בו) וזוהר זסנו (הפועל ת"א ובאר שבע) יעזבו, יש מספיק פתרונות. במהלך המשחקים שיחקו בתפקידי הבלם שקד חכמון, גיל כהן, עוביידה חטאב, כששני הבלמים המרכזיים, טימותי אוואני וקלארק רוברטסון, לא משחקים (אוואני רק חלקית במשחק מול הפועל חיפה) בגלל פציעה. לזה יש להוסיף את המגנים שמשחקים, טום בן זקן, דיוויד קופרמן, מונטריי קמהאני (אם יישאר), זוהר זסנו, אילי טמם ורועי לוי שיכול לשחק מגן. משמע יש על מי לסמוך בהגנה.
אבל מנגד זה מלמד שההתקפה כבשה פחות משער למשחק. במשחק כדורגל, בכדי לנצח, צריך לכבוש. מה לעשות אלה הכללים. אי אפשר עם ממוצע של 0.6 שערים למשחק לעשות את זה, אבל הבעיה ידועה.
אז זהו יוצאים לדרך ב-27.8. מרגע זה כל נקודה נספרת. המטרה של מ.ס אשדוד היא כמו בכל שנה, פלייאוף עליון, וכמובן להתקדם בגביע כמו בעונה שעברה שהגיעה לחצי הגמר. מה יהיה? אין לדעת. הדבר היחיד שאפשר לדעת זה שעתה יוצאים לדרך להשיג את כל המטרות הללו…בהצלחה.
