גזענות מכוערת!

צעיר מאשדוד הושפל בכניסה למועדון "האנגר 17" בת"א: "בגלל שכתוב לי בתעודת זהות אבי אבו-זניד, הסלקטורית בכניסה מנעה ממני כניסה"

 

אבי אבו-זניד (24) תמיד היה אחד מהחבר'ה, התנדב למען הקהילה וכיום פעיל חברתי מצטיין ב"נוער העובד והלומד" * למרות שחווה השפלה על רקע גזעני בזמן שלמד במקיף ג' ("אחד מהבכירים בבית הספר אמר לי שהוא לא רוצה אותי בבית הספר בגלל המוצא שלי"), אבי הרגיש ברוב המקרים מקובל מאוד בחברה הישראלית * בליל הסילבסטר, הוא עבר השפלה נוספת, כואבת לא פחות: "החברים שלי לקומונה נכנסו למועדון כרגיל, אבל ברגע שהסלקטורית ראתה את שמי בתעודת הזהות, היא אמרה למאבטח לא להכניס אותי" * אבו-זניד העלה את החוויה הקשה שעבר ב"סטטוסים מצייצים" ברשת הפייסבוק, וזכה לאלפי לייקים ותגובות מעורבות

 

שי מלול

 

אבי אבו-זניד (24) עושה לא מעט למען הקניית ערכים ומוסר לבני הנוער במסגרת עשייתו ההתנדבותית בתנועת "הנוער העובד והלומד". הוא לא האמין שבישראל 2015 הוא יעבור חוויה משפילה ומבזה, בזמן שיצא לבלות עם חבריו לקומונה במועדון תל אביבי מוכר, "האנגר 17".

אבו-זניד גדל באשדוד. הוא למד בבית הספר ארזים, לאחר מכן עבר ללמוד במקיף ג' ובגלל תקרית גזענית עם אחת הדמויות הבכירות בבית הספר ("הוא אמר לי שאני לא יכול ללמוד בבית הספר בגלל המוצא שלי"), אבי עבר ללמוד במקיף ח'. בכיתה י' עבר לפנימייה שם השתלב בצורה מצויינת, בגיל 18 עשה שנת שירות והתנדב במסגרת "הנוער העובד והלומד". בין לבין, היה שחקן כדורגל מוכשר ואף שיחק בקבוצות הצעירות של מ.ס. אשדוד, אך בשלב מסוים החליט לפרוש ולהתמקד בעשייה חברתית.

ביום רביעי בערב אבו-זניד החליט לצאת עם חבריו לקומונה לחגוג את השנה האזרחית החדשה. את מה שעבר עליו, הוא החליט לשתף בפייסבוק ב"סטטוסים מצייצים" (הדף הכי קריא ברשת החברתית), לקבל אלפי לייקים ותגובות מעורבות. כך כתב אבי: "ביום רביעי בערב יצאתי לחגוג ביחד עם חבריי את השנה החדשה. לא תיארתי לעצמי שהשנה החדשה תפתח בכזה ביזוי והשפלה. נסעתי עם חבריי לקומונה לחגוג במועדון "האנגר 17" בת"א. הגענו למקום וכמו כולם חיכינו בתור כדי להיכנס, כשהגיע התור שלנו כולם נכנסו רגיל, וכמובן כשהגיע התור שלי להציג תעודת זהות, המארחת עצרה אותי, הסתכלה עליי במבט מזלזל ואמרה לשומר להגיד לי ללכת הצידה. כששאלתי למה היא טענה שזה עניין של גיל. אני יליד שנת 1990 ולא הייתה בעיה של גיל. לפני שהגענו למקום דיברנו עם בחור בשם מיכאל, שאחראי על הליין, ואמרנו לו את הגילאים שלנו, והוא אמר שאין בעיה של כניסה ושהוא ישמור לנו מקום. אבל באותו רגע זה ממש לא היה משנה בן כמה אני או מה אני עושה בחיים. הדבר היחיד שהיה משנה למארחת ולסלקטור בכניסה הוא השם שכתוב לי בתעודת זהות, אבי אבו-זניד. זה כמו שיהיה כתוב לי על המצח מוסלמי. מיותר לציין שההרגשה שלי באותו רגע הייתה של השפלה. הרגשתי אזרח סוג ב', הרגשתי שנולדתי אשם. אשם בלהיות מי שאני. אשם שזה השם שלי, זו הדת שלי וזו החזות שלי. אין דבר מבזה ומביך יותר מלעמוד בכניסה למועדון ,כשהסלקטור בכניסה אפילו לא מסתכל לך בעיניים מרוב שאתה כביכול 'לא שווה את זה'. שמי אבי, אני ישראלי מוסלמי, במקור מאשדוד, בן 24, פעיל חברתי בקומונת מחנכים ובוגר "הנוער העובד והלומד". בעבר התנדבתי לעשות שנת שירות בנוער העובד לאחר כיתה י"ב. כיום אני מחנך ומדריך בנוער העובד והלומד נערים ונערות מכל האוכלוסיות (בעיקר מוחלשות) שיש בחברה הישראלית בלי הבדל של דת גזע ומין. זה מה שחונכתי עליו בתנועה וזה מה שאני מאמין בו וקם אליו כל בוקר: חברה ישראלית שבה כולם שווים בין שווים. אנשים נוהגים לחשוב שהגזענות הייתה ונעלמה. הרי אנחנו בשנת 2015. ייתכן שבמדינה כ"כ מתקדמת עדיין שופטים אנשים לפי מוצאם ולפי חזותם? מסתבר שכן. גדלתי באשדוד ולאחר מכן בפנימיית "אשבל". חבריי הטובים והאנשים שחינכו אותי הם יהודים. המשפחה שלי מוסלמית. ואני חי עם עצמי בשלום. יש לי חלום ותמונת עתיד מופלאה לחברה הישראלית. תמונת עתיד בה אני והחניכים שלי מקבלים אחד את השני, אנחנו מקבלים את האחר והאחר מקבל אותנו. אני מנסה להאיר את עיניכם לתופעה רחבה ומכוערת שקורית בינינו. בין האנשים. זה לא קשור גם לפוליטיקה אם תהיתם, ולא לשלום. זה קשור להיות אדם. מועדון ה"האנגר 17" צריכים להתבייש בעצמם. מאחל לכולם שנה אזרחית טובה של קבלת האחר".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך