ניצול השואה דוד (דוגו) לייטנר הלך הבוקר (חמישי) לעולמו בגיל 93. לייטנר הוא יוזם "מבצע דוגו", מיזם עדות במסגרתו הוא נוהג לאכול פלאפל בכל שנה ב-18 בינואר, יום היציאה לצעדת המוות מאושוויץ – כסמל לניצחון החיים. הלוויתו תיערך היום בשעה 18:00 בבית העלמין בניר גלים. על מודעת הפטירה שלו נכתב מתחת לשמו המספר שהוטבע על זרועו באושוויץ – B-14671.
דוגו נולד ב-1930 בנירגיהאזה שבהונגריה, למשפחה דתית בת שש נפשות. כשהיה בן 14, זמן קצר לאחר פלישת הגרמנים להונגריה, הועברו דוגו ומשפחתו לגטו ומשם שולחו לאושוויץ-בירקנאו. מיד כשהגיעו לבירקנאו הופרדו הגברים של המשפחה מאמו של דוד ומשתי בנותיה, והן שולחו להשמדה. אביו ואחיו נשלחו לבוכנוולד ומשם לברגן-בלזן. דוגו נשאר בבירקנאו עם עוד 4,000 ילדים. מכיוון שהיה נער גבוה וחסון, הוא שרד את הסלקציות. בראש השנה וביום הכיפורים נלקחו אלפי ילדים להשמדה. הוא ניסה להתגנב לטרנספורט שיצא מבירקנאו אך נתפס ונענש במלקות. בשמחת תורה נמנה דוגו עם המיועדים להשמדה והוצעד עם מאות הילדים אל המשרפה. כל הדרך זעקו הילדים "שמע ישראל", קראו להוריהם והתחננו למשיח שיצילם. הילדים הופשטו מבגדיהם, אך לפתע פסק הכול: היה צורך בכמה עשרות ילדים לפריקת תפוחי אדמה מרכבת אספקה. 51 ילדים נבחרו, בהם דוגו, וחייו ניצלו שוב. בינואר 1945 הוא נשלח בטרנספורט למטהאוזן. אנשי האס.אס חבטו בילדים, שלחו אותם להתרחץ והשאירו אותם ללא בגדים במשך שלושה ימים בקור מקפיא. באפריל החל הפינוי ממטהאוזן. דוגו ואלפים רבים הוצעדו לגונסקירכן ובדרך ניזונו מעשבים ומשבלולים. מקץ שלושה ימים של הליכה בגשם שוטף הגיעו לצריפים חסרי גג, שם הצטופפו באלפיהם בתנאי מחיה נוראים, ורבים מהם מתו. ב-4 במאי נודע להם כי הגרמנים ברחו. דוד הלך לעיר סמוכה ואושפז במשך שישה שבועות בבית החולים. הוא חזר לביתו ההרוס, מצא את אחיו, שמואל, שסיפר לו כי אביהם נספה בצעדת המוות מברגן-בלזן. לאחר שלוש שנים בהכשרה עבר דוד לצ'כוסלובקיה עם ארגון "הבריחה" ומשם לאוסטריה ולאיטליה וב-1949 הגיע לישראל.
אחד הימים הקשים שלי זה ה-18 בינואר", סיפר דוגו לפני 8 שנים לעיתון "המגזין". "הייתי ילד בן 14 וחצי, בלי אוכל, בלי כוח, לבוש במכנסיים, כשמכנס אחד בסדר והשני רק חצי מכנס, בחולצה עם כפתור אחד וברט. הלכנו שלושה ימים בלי לעצור. 60 אלף איש יצאו ו-40 אלף נשארו בדרך. מי שנפל יותר לא קם. זה תאריך שאי אפשר לשכוח. בגלל זה, כל שנה ב-18 בינואר, אני מפנק את עצמי בשתי מנות פלאפל". אל הטקס הפרטי הזה הצטרפו בשנים האחרונות בני משפחה.
יהי זכרו ברוך.
