זהו סיפור על ניצחון הרוח. סיפור על אדם שכלום לא יעצור אותו בדרך להצלחה. שום מגבלה, פיזית, גם איבוד הרגל בתאונה שארעה בדיוק לפני שנה, לא תמנע ממנו לעמוד במטרות שלו. סיפור של ניצחון. גיבור. שמשון. אבל בגרסה העכשווית – שמשון שהרבני מאשדוד.
כדי להגיע למטרות העתידות הרבות של שמשון שהרבני בן ה-67, צריך לחזור שנה אחורה. אבל ממש שנה, ל-17.7.22. שמשון מספר מה קרה. מספר על הרגע ששינה את חייו. רגע שבו חייו השתנו, אבל גם ניצלו בנס.
שמשון: "בתאריך המדובר חזרנו ממסעדה בראשון לציון לכיוון אשדוד, אני והילדים שלי שישבו מאחור. בכביש 4, סמוך ליבנה האוטו נתקע בנתיב השמאלי ביותר, המהיר. הבנתי שהלך המצבר. תכננתי להניע את האוטו באמצעות מטען מיוחד שיש לי באוטו. משאית עצרה לידי ועמדה לפניי לעזור לי. באותה הזמן בדיוק עצר לידי גם אמבולנס של 'איחוד הצלה'.. אנשי האמבולנס התעקשו לעזור לי. הם עצרו מאחוריי. רגע לפני כן הצלחתי להוציא את שלושת הילדים ואמרתי להם לעמוד בצד, ולמעשה הצלתי את חייהם. זה הנס הראשון שקרה. אני הלכתי להוציא את המטען, ואז קרתה התאונה. לאחר מכן אני לא זוכר כלום.
מי שזוכר מה שקרה הם הפרמדיקים דד פרידמן וטל פלקס, שסיפרו בראיון לפני שנה ל"עיתון המגזין" מה שקרה.
"היינו בנסיעה מנהלית באמבולנס של איחוד הצלה בדרך מהמרכז חזרה לאשדוד בכביש ארבע וראינו רכב ג'יפ ומשאית עם אורות מהבהבים בצד שמאל של הכביש, במקום המסוכן, סמוך לגדר ההפרדה. עצרנו מאחוריהם עם מעט רווח (שיסתבר בהמשך שהציל את חיי ילדיו של שהרבני) והדלקנו אורות אדומים מהבהבים כדי לסמן ולראות אם קרתה תאונה. הבנו שהם רק נתקעו והתעכבנו לידם לחפש לכם כבלים להנעה. נהג המשאית רצה לעזור לשהרבני ולכן עצר לחפש כבלים ברכבים חולפים. אנחנו חזרנו לרכב לבדוק אם יש לנו כבלים ולפתע שמענו בום. יצאנו מהר לעברם וראינו שקרתה תאונה".
בתאונה היו מעורבים כמה כלי רכב וכמה אנשים. בהודעה שיצאה אל העיתונות נכתב על התאונה הקשה. "חובשים ופרמדיקים העניקו טיפול רפואי ופינו לביה"ח אסותא באשדוד 4 פצועים, בהם 2 קשה, שמשון שהרבני שסבל מחבלות בראש ובגפיים, גבר בן 40 עם חבלת ראש, אישה בת 66 במצב בינוני עם חבלה בחזה וגבר בן 33 במצב קל. 2 פצועים נוספים במצב קל טופלו במקום".
שמשון התעורר בבית החולים רק כעבור מספר ימים, אבל אז התגלה לו משהו נוראי, הוא משחזר כעת את האירוע: "4 ימים אחרי התאונה התעוררתי בבית החולים אסותא אשדוד וגילתי שאבדתי רגל. לא זכרתי כלום. אז הודיעו לי שקרתה תאונה ושהיית במצב קשה מונשם ומורדם". חזרנו השבוע, שנה אחרי, לשמשון וגילנו כי הוא התאושש מהאירוע הקשה זה, ובגדול.
מה הרגשת באותו רגע שאמרו לך שאיבדת רגל?
"זה היה זעזוע לא קל, אבל כולם מספרים שהתעשתי מהר מאוד ומההתחלה הייתי אופטימי. ידעתי שאשתקם, ואעבור את זה. במהלך תהליך השיקום עברתי 11 ניתוחים בהרדמה מלאה. זה בשביל להציל לי את הברך. מי שעזרו לי היו פרופסור דרקסלר מנהל המחלקה האורתופדית באסותא אשדוד ושל ד"ר טופז, פלסטיקאי מומחה מתל השומר, שרשם פטנט של מכשיר לטיפול בקטועי גפיים למניעת זיהום".
11 ניתוחים ושמשון לא ויתר. הוא ידע שיש לו עוד תכניות, בכל התחומים, כולל בתחום הספורט, אותו הוא כל כך אוהב.
מאז אתה מנצח
"הרוח והאופטימיות שלי הביאה אותי למצב שעשיתי הכל להשתקם. עברתי חודשיים שיקומים באסותא ועוד חודשיים בתל השומר. ידעתי שאני אצא מזה. שנה אחרי המקרה אני הולך על רגל תותבת, מתאמן בחדר כושר 3 פעמים בשבוע, ומכין את עצמי לחזור למה שאני אוהב, שזו הריצה והכדורגל. הספורט האוהב עליי". אלוף? תרתי משמע".
עכשיו אתה אלוף גם בכדורגל. קבוצת הוותיקים של אשדוד בכדורגל, שאתה היו"ר שלה, זכתה באליפות המדינה.
"שיחקתי כדורגל בעברי בביתר ת"א, לזרוס חולון ובית"ר גדרה. גם הקמתי את קבוצת הוותיקים של אשדוד לפני 30 שנה. כשארעה התאונה הייתי בשיא ההכנות לקבוצת הוותיקים. אחרי התאונה החליטו המאמן חיים אזולאי, השחקנים ואנשי העמותה, לקרוא לקבוצה על שמי – ותיקי "שמשון אשדוד", לסגולה לאריכות חיים ובריאות. השנה לקחנו את תואר אליפות המדינה, שזה הישג מאוד גדול".
אבל הוא לא עוצר שם. יש לו עוד מה להשיג, כבר השנה. שמשון שהרבני שימש כחבר מועצת העיר אשדוד עשר שנים, בין השנים 93-2003, מטעם הליכוד ואח"כ" ברשימה עצמאית עם אילון גילאון ז"ל ומרקו אשכנזי. עכשיו, בדיוק באותו היום של התאונה, 17.7, שנה אחרי, הוא קיבל החלטה להתמודד שוב בבחירות המוניציפליות הקרובות על מקום במועצה.
שמשון: "במהלך השבועיים האחרונים התגבשה בי ההחלטה לקדם מספר נושאים בעיר, ביניהם הספורט בעדיפות ראשונה במעלה. יש לי רצון לקדם את הספורט הייצוגי בעייר ולהחזיר עוד אוהדים בכדורגל לקבוצה הבכירה, מ.ס אשדוד. בנוסף יש רצון לקדם פעילות לכל הצעירים והחיילים, להשאירם בעיר, לפתח את מקומות הבילוי, תיירות, איכות הסביבה. כל מה שקשור לנשמה. הקמתי מפלגה חדשה עצמאית למועצה. לראשות העיר אני תומך בד"ר יחיאל לסרי".
אז כלום לא עוצר אותך
"שום דבר. ממשיכים הלאה. אין שום דבר פיזי שיכול לעצור את הנשמה".