סיפורו של צינור מים… \ אורלי עצבנית

היה היה צינור מים ששכן במעמקי האדמה… שכב לו שם שנים רבות עם חבריו הצינורות בחמימות נעימה. הצינור הזה גר ברחוב ראשי, בעיר אשדוד… רחוב רוגוזין, שתמיד עמוס מאוד.

אין איש שלא מכיר את מתחם הבניינים והחנויות שברחוב… למצוא חנייה לרכב במתחם הבניינים, יכול לקרות רק ביום טוב… והחנייה הזאת על פי העירייה היא שטח פרטי של הדיירים… עשו בה כרצונכם, הם לנו חוזרים ואומרים.

מאוד נחמד כשמשהו שייך לך ואתה הבוס הגדול, אבל במציאות, כל אחד את רכבו בחנייה הזאת, להחנות יכול. וכך שכב לו הצינור מתחת לכביש שנים על גבי שנים… וביום אחד, החלו מים זורמים לכל הכיוונים.

הצינור ההוא שסיפרתי עליו נסדק.. בחיים, כמו בחיים, השנים הורסות אותך גם אם אתה הכי חזק. ואז החל מחול השדים… טלפונים בלתי פוסקים מדיירים חרדים.

106 לדעתי כמעט קרס מרוב תלונות התושבים… אך דבר לא קרה, אם אתם בטעות חושבים. מראה המים המבוזבזים, הכאיב את הלב והנשמה… אך ב-106 חזרו ואמרו, שתושבי השכונה הם בעלי הבית של הצינור שמתחת לאדמה.

כותבת השורות, אני, התקשרתי על בסיס יומי, בוקר וערב, יום חדש, המים המשיכו לזרום אל תוך הרחוב הראשי ללא חשש. וזה לא הפריע לאף גורם שזה בזבוז, ויש סכנת החלקה… והיה ניראה שאף אחד שם למעלה לא שומע את הצעקה. ונכון שבדרך כלל כשפונים ל-106 מקבלים הודעה על כך שהתקבלה הפנייה? אז ראו זה פלא, לא קיבלתי שום הודעה, מישהו שם כנראה לא רצה שידעו מתי החלה החוויה.

 

וכך במשך חמישה ימים רצופים, המים זרמו באין מפריע.. עד שלבסוף יומיים לפני פתיחת מדרחוב רוגוזין נציג מהעירייה הגיע.

מיודעינו הצינור, נחבש ונאטם… אם ידע לדבר, היה שואל על פשר הזלזול, מן הסתם. היה שואל הצינור, על ההזנחה, של עירייה שאינה מכבדת את תושביה… על בזבוז מים נוראי ומשווע. את הצינור האמתי נקבל כנראה בחשבון הארנונה והמים. שכנראה יהיו מנופחים עד השמיים. את חשבון הנפש האמיתי יעשו תושבי רוגוזין בקלפי, בעוד כמה חודשים… הם לא ישכחו את השבוע בו היו חסרי אונים ונואשים.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך