שלושה וחצי חודשים לפני הבחירות המוניציפאליות, ברשויות המקומיות במדינת ישראל מתחילים רק כעת להתארגן ליום הבוחר, מועמדים חדשים מצטרפים למירוץ, מפלגות חדשות מתפרסמות לראשונה, והעיתונות המקומית סוף סוף מתחילה להריח את ריח הבחירות באוויר. אין מה להיות מופתעים, ככה מתנהלים בעיר מתוקנת.
בשונה מהם העיר אשדוד ידועה באמוציונליות שלה ובמזג החם שלה כלפי המילה בחירות, כמעט בכל מערכה שהתקיימה כאן בעשרים השנים האחרונות, היא הצליחה להעיר את תושבי העיר ולגרום לשיח להתעורר. כמובן שבמערכות האחרונות ליבת השיח עסקה במגזר החרדי ובכוחו בעיר. בשונה מערים אחרות, בעיר אשדוד מערכת הבחירות החלה שנה שלמה לפני מועד ההגעה לקלפיות.
אחד הדברים שהכי מאפיינים את הבחירות בעיר שלנו הוא הקיטלוג והחלוקה למגזרים. בהתאם לשיח הפורה סביב יחסי הכוחות בעיר, חרדים, חילונים, עולי ברית המועצות, מסורתיים ודתיים. וכאן זה כמובן לא מסתיים, באשדוד מתמודדות מפלגות שמשייכות את עצמם לעדות: הודים, גיאורגים, רוסים, אתיופים ועוד. השיח הזה כמובן מעצים את הפילוג בעיר, אך כנראה שהאופי הזה של העיר אשדוד חזק מהתושבים שחיים בה.
הסקרים מעידים – ד"ר יחיאל לסרי ממשיך להתחזק
בהתאם לאופייה הבעייתי של העיר אשדוד, עליה הרחבנו קודם. ישנו אדם אחד שעשה ככל שניתן על מנת לערבב בין כולם ולייצר אחדות במועצת העיר שלו בחמש השנים האחרונות, קוראים ד"ר יחיאל לסרי (בשונה ממה שקורה בכנסת ובממשלה). כבר הרחבנו כאן בעבר שאחרי מערכת הבחירות הקודמת, שהייתה אמוציונלית במיוחד השכיל ראש העיר להכניס לקואליציה שלו 85 אחוזים מחברי המועצה הנבחרים, על מנת לאחות את הקרע בין תושבי העיר, ואכן הקואליציה שלו שיגשגה והעיר אשדוד ידעה שקט במשך כל כהונת המועצה.
למרות הניסיונות של גורמים כלשהם לפגוע במעמדו של ד"ר לסרי לראשות העיר, הוא ממשיך לשגשג ומסקר לסקר הוא הולך ומתחזק. כנראה שפעולות של אחדות בעם משתלמות במיוחד. בסקר האחרון של מכון סמית אותו פרסמנו בשבוע שעבר ניתן לראות את מגמת ההתחזקות של ראש העיר אל מול האחרים, ד"ר יחיאל לסרי פותח פער כמעט כפול מהמקום השני, וזאת מבלי לקבל תמיכה רשמית מאף קהילה, למעט מפלגת הבית שלו – הליכוד.
אין ספק שראש העיר המכהן ד"ר יחיאל לסרי, הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להמשיך ולכהן בתפקידו גם אחרי הבחירות הקרובות. אם כי התחרות קשה כמו תמיד, אך בסביבתו מעריכים שעם הממלכתיות שלו ויכולות החיבור שלו בין מגזרים וקהילות גם הפעם הוא ינצח.
יתכן איחוד בין נכט לכצנלסון?
אחרי שבבחירות האחרונות שמעון כצנלסון הביא אחוזים יפים מאוד בבחירה הישירה לראשות העיר. נדמה היה לו שהפעם הוא יכול לעשות את זה ולזכות בכל הקופה, הוא החליט להתמודד לראשות העיר, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בסקרים, בעיקר בגלל שמנגד גם אלי נכט שהיה הפתעת הבחירות במועצת העיר, החליט להתמודד על התפקיד הנחשק.
השניים הצליחו להביא בסקרים בין שבעה עשר אחוזים ל- 19, כמובן בפיצול כוחות. למרות ההבנה שיחד הם יהיו שווים יותר הם התעקשו לרוץ בנפרד ולפצל את הקולות בקרב יוצאי ברית המועצות. עד יום שני האחרון, אז גורמים מסוימים ניסו להפעיל עליהם לחץ להתאחד, ולכל הפחות להיפגש יחד ולנסות להגיע להסכמות. וכך קרה, אחרי שורה של פוסטים הדדיים הם קבעו ונפגשו בקפה ליון שבמתחם גן העיר.
הפגישה הייתה טעונה במיוחד, כאשר שני הצדדים הטיחו אחד בשני אמירות חדות, ולא היה נראה כי יתכן ויצא מהפגישה הזו דבר חיובי. וכך באמת קרה, הפגישה התפוצצה ללא שום הסכמות או תכנונים עתידיים. אך האם כאן נחתם הפרק של ניסיון האיחוד? לא ולא. גורם בכיר המעורה בפרים סיפר לעיתון 'המגזין' כי בקרוב גורמים בעלי השפעה על שני הצדדים יביאו החלטה שתהיה מוסכמת עליהם לערוך סקר בין שניהם בלבד, ומי שיזכה באהדה גדולה יותר יוביל את השיח על מנת ליצור איחוד בעל משמעות בקרב יוצאי ברית המועצות ששווים כ- 25% מסך המצביעים בדרך כלל.
ההתחזקות של הלן גלבר
מי שמצליחה לנסות ולהתחזק בסקרים היא הלן גלבר, המועמדת לראשות העיר שבבחירות האחרונות הייתה בכותרות ולא באופן מחמיא במיוחד, מצליחה גם היא להתחזק מסקר לסקר וניצבת במקום השני, אומנם בפער מאוד גדול מראש העיר המכהן ד"ר יחיאל לסרי, אך עדיין לעומת החמישה האחרים היא מתחזקת.
המועמדות של גלבר, מגיעה לנקודת רתיחה בקרוב, שכן היא תצטרך להחליט לגבי אופי המסרים שלה לציבור. כולנו זוכרים איך היא החלה את הקמפיין בכותרת "אשדוד לא תהיה בני ברק" מצד אחד, ומהצד השני היא בחשה בכל מקום בו היא יכולה לקבל תמיכה אפשרית. למרות זאת, נראה כי הגב' גלבר התמתנה והפכה לממלכתית יותר, ובסביבתה טוענים כי יתכן והפעם מערכת הבחירות אצלה תראה אחרת מזו הקודמת, עם פחות אמוציונליות והרבה יותר שיח חיובי – ימים יגידו.
הדעיכה של ברק סרי
בעולם הפוליטיקה והסקרים זה ידוע, מי שדורך במקום בזמן שהאחרים מתקדמים, חייב להבין שהוא הולך אחורה. זה בדיוק מה שקורה כעת עם איש התקשורת ברק סרי. ככל הנראה העדיפות שלו לבקר באולפני הטלוויזיה מדי בוקר ולעסוק בפרשנות על מה שקורה בתל אביב וירושלים, גרמה ככל הנראה לצופיו האשדודים להבין שלא ככה מתיימרים לנהל עיר, ועוד עיר גדולה כמו אשדוד.
בסקרים האחרונים שהתפרסמו הוא עומד במקום ולא מצליח להתרומם כלל, בעוד בסקרים פנימיים הוא אף יורד באחוזי התמיכה. מה שגרם לו להבין שהוא כנראה צריך לנסות להתנער מהחרדים, מהם הוא מבקש תמיכה, ולנסות ללכת על הציבור הכללי יותר, אך הדבר לא עוזר לו והוא מצליח כעת להיות שנוי במחלוקת גם בקרב החרדים מה הוא דורש תמיכה.
אחרונים ברשימה – לחמני ודרך ארליך
מועמדותו של אלי לחמני לראשות העיר הייתה אמורה להיות הדבר הכי צבעוני שיש, אך משום מה הוא לא הצליח להתרומם בסקרים, והצפייה להוביל את מערכת הבחירות הזו עד הניצחון הולכת ומתמוגגת.
לעומתו חנוך דרך ארליך שמועמדותו הפתיעה רבים, תפתיע גם אותנו אם הפתק שלו בבחירות יהיה צהוב ולא רק לבן. מה שאומר שעל פי הערכות הוא לא יתמודד עד הסוף ואולי הוא צפוי להצטרף למועמד כזה או אחר, דבר שאולי כבר מתוכנן איכשהו. דרך ארליך לא כל כך נספר בסקרים, ונראה שמבקשי הסקרים משווים אותו מעט לשרון מארק שגם היא הסירה את המועמדות שלה בסוף, גם אצלו כמובן – ימים יגידו.
