20 שנה לא הולכים ברגל. גם לא בכדורגל. שני עשורים זה המון, במיוחד למי שנמצא בכדורגל. זה בערך הזמן שבו משה אוחיון שיחק ושימש כעוזר מאמן ומאמן (בסוף עונת 2018/2019, עת השאיר את הקבוצה בליגת העל), במ.ס אשדוד. מתוך כל השנים הללו את 8 השנים האחרונות הוא עשה ברציפות, בעיקר כעוזר מאמן. עתה הוא עוזב וממשיך הלאה. ממשיך הלאה, אבל לא שולל יום אחד לחזור. כי הרי סמלים, לא עוזבים אף פעם, ומשה אוחיון הוא סמל במ.ס אשדוד. יודעים מה, באשדוד. אין הרבה אנשים אהובים שהם קונצנזוס כמו משה אוחיון.
אוחיון עלה לקבוצת הבוגרים היישר מקבוצת הנערים בשנת 2000 והוא בן 17.5, עד כדי כך היה מכושר. לא שיחק בנוער. היום בגיל 40, הוא מסכם, כמה שניתן במילים, את השנים הארוכות הללו.
משה חתיכת זמן בקבוצה. לא עוד פרידה
"אנחנו לא יודעים מתי נפרדים. אשדוד זה הבית שלי. ככה אני מרגיש כל השנים. היו תקופות שעזבתי וחזרתי. הייתה לי קריירה ארוכה באשדוד. תקופות טובות יותר ופחות. אני מודה לכולם ובמיוחד לג'קי בן זקן שעמד בראש כל השנים האלה, ותמיד כיבד אותי מהרגע הראשון"
איך זה להיות סמל?
"אף פעם לא הגדרתי עצמי כסמל זה האוהדים ומי שמסביב לקבוצה. בכל מקום שהייתי הייתי לויאלי וקפטן בהרבה קבוצות, כמו בשוויץ, באשדוד, בקפריסין, בנבחרת הצעירה. שהייתי נכנס למועדון ורואה את התמונה שלי בכניסה, זה עשה לי טוב ומחמם את הלב, לדעת אתה שחקן אהוב".
אתה עוד תחזור?
"ככה כולם אומרים. בכדורגל לא יודעים כמה זמן יש לנו. הכדורגל הוא נזיל, אף אחד לא חשב שאחרי חצי עונה אהיה מאמן ראשי, כמו בעונת 2018/2019. אני תמיד עזבתי בדרך טובה ובאהבה. "אם ירצו אותי בעתיד כמאמן באשדוד, אשמח".
שאלה קצת קשה. איזה רגע בכל השנים הללו אתה לא תשכח
"יש המון כאלה, אבל אנסה למקד בשלושה זיכרונות. הגול הראשון בקריירה שלי נגד הפועל פ"ת בבוגרים. זה היה בינואר 2001 הייתי בן 17 וחצי. השער היה לרפי כהן האגדי, שאח"כ" עבדתי איתו באשדוד, כמאמן שוערים. השני היה אחרי החזרה משוויץ והישארות עם אשדוד במחזור האחרון, שיוסי מזרחי אימן, והשלישי האחרון ההישארות עם אשדוד כמאמן בעונת 2018/2019. משהו שהיה מאוד מרגש. תוסיף גם עליית ליגה מהלאומית שחזרתי לאחר עונה וחצי בהפועל ת"א"
מה תיקח ממך בכל התקופה הזו?
"המון דברים. מה שחוויתי עם המאמנים שהייתי עם הדברים הטובים והפחות טובים. יש לי גם הערכה לשחקנים ששחקתי איתם. להם יש לי הערכה גדולה. לא היה אימון או משחק שלא קבלתי תגובות חיוביות, ועד היום שואלים למה אני לא משחק, כי אני עוד יכול"
מה הלאה?
היו לי תכניות בסוף העונה להית בלאומית. אבל הקבוצות נסגרו מהר מאוד. אני מחכה. היו לי הצעות מליגה א', אבל אני צריך לעכל את זה נפשית. כשאתה מגיע לרמות הגבוהות אז זה לא פשוט. אני צריך לקבל את ההחלטה הכי טובה ולראות מה העושים,.
איך תרצה שיזכרו אותך פה?
שיזכרו לטובה. כמי שנותן כבוד לכולם. אומרים טוב שם משמן טוב. חשוב היחס שאתה נותן לכל אחד. בובי מילבסקי לימד אותי שהאנשים הכי חשובים אלה האפסנאים והמעסים, שמקבלים את השחקנים, ויודעים הכל עליהם"
מה לאחל לך?
"יש מי שאומרים רק בריאות. למה רק בריאות? קודם כל בריאות למשפחה לאישה לילדים, אבל בנוסף ליהנות ממה שאתה עושה. בכדורגל זוכרים מאמנים בעיקר על פי הדרך והסגנון. אני רוצה להיות מאמן שמשפיע. אני מקווה שהכדורגל שאני חושב לנכון שככה הוא צריך להיות, אוכל להעביר לקבוצות שאהיה בהן".
