עו"ד צבי וישנגרד הגיש לבית המשפט תביעה לתיקון אישור משמורת, לביטול חיובי מזונות, ולהשבת כספי מזונות ששולמו שלא כדין, זאת עקב העובדה שבנם של בני הזוג מתגורר עם אביו, והוא זה אשר נושא בכל הוצאותיו.

לטענת עורך הדין, הסכם הגירושים בין הצדדים הופר ברגל גסה על ידי האישה, ועל כן יש לפטור את הגבר מתשלומי המזונות רטרואקטיבית, החל באוגוסט 2010, ועד בכלל. בנוסף, ביקש עו"ד וישנגרד מבית הדין הרבני, להורות על ביטול הליכי הגבייה שננקטים בתיק ההוצאה לפועל, שהפעילה האישה כנגד הגבר. על פי התביעה, נישואיהם של הצדדים עלו על שרטון לאחר שהאישה חזרה בתשובה.

בהסכם הגירושים נקבע כי משמורתו של הילד תהיה בחזקת אמו, עד הגיעו לגיל 18. המזונות לילד נקבעו על סך 1,500 שקלים, שעל הגבר לשלם מדי חודש, ואלה שולמו על ידו כסדרם עד לחודש יולי 2010, עד אז חי הילד בחזקת אמו. באותה שנה, ולאחר שנישאה בשנית, החליטה האישה לעבור לגור מעבר לקו הירוק, ביישוב חרדי.

החלטת האישה – בניגוד מוצהר להסכם הגירושים בין הצדדים
"החלטת האישה הייתה בניגוד מוחלט למוצהר ולמוסכם בין הצדדים בהסכם הגירושים, שבו נאמר כי הצדדים מתחייבים שזרם חינוכו של הילד יהיה במסגרת החינוך הממלכתי-דתי", אמר עו"ד וישנגרד. "בנוסף, סוכם כי כל שינוי בדבר יהיה טעון הסכמה כתובה, מוקדמת ומפורשת של שני ההורים".

פרט לכך, הצדדים הסכימו ביניהם כי והיה ואחד ההורים ירצה להעתיק את מקום מגוריו אל מקום ישוב הנמצא במרחק העולה על 50 ק"מ ממגוריהם הנוכחיים, הוא יידרש לקבל את הסכמת ההורה השני בכתב. לטענת עו"ד וישנגרד, כשנודע לגבר כי האישה גמלה בליבה לעבור להתגורר בשומרון, בדק הגבר את אופי היישוב ואת מוסדות החינוך הקיימים בו, ומצא כי הוא דומה במהותו ובאוכלוסייתו לבני ברק ולשכונת מאה שערים.
"אין בנמצא מוסד ממלכתי-דתי, כפי שהסכימו ביניהם הצדדים", טען עורך הדין. זאת ועוד, היישוב שנבחר על ידי האישה עולה על המרחק שהוסכם בין הצדדים, ובכל זאת היא לא ביקשה את הסכמתו של הגבר למעבר. "העתקת מקום מגוריה של האישה גרמה לילד לנזק עצום, הכולל ניתוק מחבריו, מסביבתו הטבעית ומבית הספר שבו למד, וכן הקניית מנהגים שאותם לא הכיר", טען עו"ד וישנגרד. "דברים אלה גרמו לילד צער רב, והיו בניגוד לרצונו המלא".

לפיכך, כעבור שבועות מספר ממעברה של האם לישוב החדש, החליטו בני הזוג כי הילד יחזור להתגורר עם אביו, וימשיך להתחנך במוסדות חינוך ממלכתי-דתי, כפי שנקבע מלכתחילה.

האישה פתחה תיק בהוצאה לפועל לגביית מזונות
בחודש אוגוסט 2013 ולאחר שנישאה בשנית, פתחה האישה תיק הוצאה לפועל נגד האב, לגביית חוב מזונות. בשל פתיחת תיק ההוצאה לפועל על ידי האישה, עוקלה משכורתו של האב, וחשבונות הבנק שלו הוקפאו. רק פעולה נמרצת מצד פרקליטו, איפשרה לאב לחזור תוך תקופה קצרה לתפקוד כלכלי סביר.

לדברי עו"ד וישנגרד, הילד כלל לא מתגורר אצל האם, לא אוכל בביתה, והיא כלל אינה נושאת בגידולו. לפיכך, ביקש עורך הדין מבית הדין הרבני להורות על תיקון הסעיף להסכם הגירושים, ובמסגרת התיקון לקבוע, כי משמרתו ואחזקתו של הילד תועבר באופן רשמי לאב, עד הגיעו של הבן לגיל 18. בנוסף, נתבקש בית הדין להורות על הסרת העיקול מחשבונות הבנק של האב, וממשכורתו.

לדברי עו"ד המייצג את הבעל, בבקשות מסוג זה, ובתנאי שהעובדות אינן שנויות במחלוקת, בדרך כלל ייעתר בית הדין הרבני לבקשה לביטול מזונות מיד עם הגשתה לפתחו. לאחרונה קיבלו שלושה דייני בית הדין הרבני את בקשת האב, וקבעו כי הוא פטור מתשלום מזונות לבנו רטרואקטיבית, החל מאוגוסט 2010. עוד קבעו הדיינים, כי הילד יישאר בחזקת אביו עד לגיל 18, תוך המלצה לאם להמשיך לקיים קשר עם בנה בהסדרי ראייה קבועים.