יכולנו לכתוב מילים אחרות לגמרי על המשחק הזה במוצ"ש מול האלופה מכבי חיפה ב'סמי עופר'. אבל כמו שאמרו פעם, הכל בשפיץ של הנעל. מ.ס אשדוד יכולה הייתה להוביל כבר אחרי 15 דקות 0:2, וחיפה עוד הייתה ב-10 שחקנים. אבל, זה נגמר אחרת. בואו נעשה קצת סדר בעניינים.
בדקה ה-10 הלם ב'סמי עופר'. חמודי כנעאן חטף כדור ושלח כדור גדול של מלאכת מחשבת בין כמה שחקנים לאלעד שחף שהגיע מול ג'וש כהן, ולבטובינסקה בלם חיפה, לא נותר אלא להכשילו לפני שיכבוש. השופט אביעד שילוח שלף אדום וקבע פנדל. אקולטסה לקח את הפנדל ועשה מההלם "דממה", ב'סמי עופר' – 0:1 לאשדוד. לחיפה 10. שחקנים…
הלם? אז הלם בריבוע. עברו 5 דקות. חיפה שוב איבדה כדור. סבג ראה את כנעאן על סף הרחבה ושלח לו כדור. כנעאן חדר לרחבה, עבר בין שחקני חיפה ברחבה וחזיזה הכשילו. שוב פנדל. כנעאן בעט את הפנדל בעצמו. ג'וש כהן עצר את הפנדל. החמצה שלישית של רצופה של כנעאן בפנדלים. הבנתם?
וכאן נשאלת השאלה המרכזית. האם היה צריך לתת לחמודי כנעאן, שכבר החמיץ שני פנדלים במשחק מול סכנין? לבעוט. זו חכמה בדיעבד לשאול, כי אם היה כובש אף אחד לא היה שואל. אבל אם אקולטסה כבש כבר את הראשון, היה צריך לדעתי לתת לו את השני. לתת לחמודי בהזדמנות ראשונה אחרת, כמו שעשו במכבי חיפה עם אצילי שכבש את שני הפנדלים שקיבלה אח"כ. אבל כאמור, למען ההגינות, זו לא חכמה לשאול אחרי ההחמצה.
רן בן שמעון מאמן הקבוצה אמר על כך: "חמודי הוא בועט הפנדלים שלנו. הוא נתן לאלטון את הראשון כי הרגיש פחות ביטחון. בפנדל השני הוא הרגיש יותר ביטחון, אולי כי הובלנו והיינו מול 10 שחקנים. היינו צריכים לנצח בלי קשר להחמצת הפנדל".
המשחק הזה היה משחק של "קרב" בעיטות 11 מטר. 4 פנדלים ניתנו בחיפה. שניים לאשדוד, שכבשה 1 ושניים אח"כ לחיפה, הראשון גם בעזרת ה-VAR. חיפה כבשה את שניהם, וזה כל הסיפור.
יש נקודה חשובה לתקן!! ב-0:1 ולאחר ההרחקה של בטובינסקה, ובוודאי אחרי הפנדל השני לחובתה, חיפה לחצה על צוות השיפוט בכל הכח. ראו שהשופטים בלחץ והם מחפשים להחזיר לחיפה. הם עשו את כאמור עם שני פנדלים, כשאחד ה-VAR ממש דרש את זה. אבל זה סיפור אחר. הטעות של אשדוד הייתה שהשחקנים שלה נכנסו לויכוחים האלה. אשדוד הובילה 0:1 והיא הייתה צריכה ל"ברוח" מכל עימות עם שחקני מכבי חיפה, שהכניסו אותם סתם ללחץ. בן שמעון הבציע על הנקודה הזו: "אני רואה את השחקנים שלי שהולכים ורבים עם השחקנים במצב של 0:1 לנו. ככל שהיריב יותר סוער, אתה צריך להיות יותר רגוע. אבל יש לנו חבר'ה צעירים שלא רגילים לזה". צודק. אבל ללמוד. צעירים לטעות? לא צעירים ללמוד.
מ.ס אשדוד הוכיחה שהיא ראויה למקום הרביעי. היא יכולה להסתער עליו בכל הכח. המומנטום הוא שלה עכשיו. מבין 3 הקבוצות בפלייאוף העליון שנאבקות על המקום הזה, מכבי נתניה, הפועל ירושלים ואשדוד בעצמה, היא נראית הכי טוב כרגע. המומנטום הוא שלה. תראו את מכבי חיפה שבמחצית השנייה כמעט ולא יצאה מהשער שלה. זו בכל זאת מכבי חיפה ועוד בבית, וגם בעשרה שחקנים היא מסוכנת (עובדה שבעשרה שחקנים הפכה את התוצאה במחצית הראשונה). הייתם צריכים לראות את החגיגות של חיפה בסיום. "הניצחון הכי גדול העונה", זעקו שם. זה אומר הכל. כולם מדברים על אירופה דרך הגביע. אני אומר דרך הליגה אפשרי גם אפשרי.
בן שמעון סיכם את ההרגשה שלו ושל הקבוצה שלו: "מרגיז אותי שהפסדנו לעצמנו. היינו פה, זה היה תלוי בנו. לא התנהלנו נכון כשהובלנו 0:1 ועשינו טעות של זחיחות. גם בתיקו נכנסו ללחץ. יכולנו לנצח ואולי במצב של שוויון היינו צריכים לעצור רגע. לא ניצלנו את המומנטום שלנו. זה עניין של נאיביות, חוסר חדות, החלטות לא טובות בחלק הקדמי. הייתה לנו מחצית שנייה ענקית".
ב-1.4 הליגה חוזרת מפגרת הנבחרת. מ.ס אשדוד תארח את מכבי נתניה הרביעית! זה משחק ישיר על המקום הרביעי. אשדוד כרגע נראית הרבה יותר טוב מנתניה, אותה היא תפגוש גם בחצי הגמר. ההרגשה היא שאשדוד יכולה לעשות את זה. אז שתעשה.
