ועדת הבריאות קיימה הבוקר דיון בנושא תופעת האלימות כלפי צוותים רפואיים, בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, נציגים של ההסתדרות הרפואית, קופות החולים, משטרת ישראל וכן אנשי מקצוע מתחום הרפואה. אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון היא המחסור החמור במאבטחים למוסדות הרפואה, כאשר על פי נתונים שהוצגו בדיון רק 60% מהתקנים מאוישים כיום. כתוצאה מכך, *פנה יו"ר הוועדה ח"כ אוריאל בוסו כבר במהלך הדיון לשר העבודה יואב בן צור בסוגיית הגדרת אבטחת מוסדות רפואיים כעבודה מועדפת וביקש להסדירו בהקדם האפשרי. זמן קצר לפני תום הדיון עדכן ח"כ בוסו את משתתפי הדיון כי השר נאות לפעול לקידום הנושא.
בפתח הדיון אמר ח"כ בוסו: "מדובר בתופעה קשה וחמורה ואנחנו מצרים על כך שהדיון הזה צריך בכלל להתקיים. המטרה שלנו היא למצוא פתרונות פרקטיים שיתנו מענה אמיתי לאותם אחים ואחיות, לרופאים ולרופאות ולכל האנשים שנמצאים במרפאות ובבתי החולים ועושים עבודת קודש. כאלה שייצרו הרתעה וביטחון אמיתי במצבים בהם אדם מאבד עשתונות ועלול להעז להרים יד על איש רפואה. יש לתת להם חומה ומגן. לא ייתכן שהם ירגישו מופקרים".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "צוותי הרפואה וגם אנשי משרד הבריאות חשופים להתנהגות ביריונית ואלימה במרחב הפיסי, ברשת ועוד. לא משנה כמה משאבים נשקיע במערכת, בלי ביטחון ותחושת ביטחון לא נוכל לתת מענה רפואי טוב לאזרחים. קידמנו צעדים רבים אבל כרגע במבחן התוצאה אנחנו רואים שהביטחון לא הושג". עוד הוסיף בר סימן טוב כי: "האלימות היא אינה תופעה שנוצרת בבתי החולים, זו השתקפות של תופעות חברתיות רחבות יותר. זה לא מוריד מהצורך והאחריות שלנו להתמודד איתה, אבל יש חשיבות גדולה להגדרה של אפס סובלנות שלנו כחברה לאלימות".
נעם גרינברג, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר את יישום הדו"ח בנושא מניעת אלימות נגד צוותים רפואיים שהגישה הוועדה למיגור אלימות כלפי צוותים רפואיים בראשות הפרופ' שלמה מור יוסף בדצמבר 2017 . לדבריו, דו"ח הוועדה כלל כ-60 המלצות בתחומים שונים. חמש שנים מהגשתו, נמצא שרבע מההמלצות יושמו באופן מלא, כרבע באופן חלקי, ומחצית- לא יושמו כלל*. למערכת הדיווח הקיימת לדיווח על מקרי אלימות מחוברים רק בתי החולים הממשלתיים ולכן לא ניתן למנות את מספר המקרים במדויק. שלוש קופות חולים ציינו בפנינו שהן מעבירות מידע למשרד הבריאות ולכן אנחנו יודעים להצביע על 2,490 מקרים ב-2021, כ-26% מהם אלימות פיזית. כאמור, נתונים אלה לא כוללים את קופת חולים לאומית ובתי החולים שאינם ממשלתיים ואינם בבעלות קופות החולים". באשר לנתוני האכיפה ציין גרינברג כי *בשנים 2018–2021 נפתחו 433 תיקים נגד 488 חשודים בגין אלימות כלפי צוותי רפואה. 50% מהתיקים נסגרו, ב- 45% מהם הוגשו כתבי אישום (195 תיקים). פסקי דין ניתנו בעניינם של 87 נאשמים, מתוכם 76 הורשעו, אך רק 39 קיבלו עונש מאסר, במרבית המקרים (87%) מדובר במאסר של 9 חודשיים או פחות, הניתן על פי חוק להמרה בעבודות שירות.
ח"כ לימור סון הר מלך אמרה בהתייחס לנתונים שהציג הממ"מ: "לא מפתיע שאנשים לא מדווחים כשמחצית מהתיקים שנפתחים נסגרים ללא השגת כתב אישום. גם במרבית התיקים שבהם ניתן פסק דין נעשה הסדר טיעון ומי שנענש בסוף על מה שעשה זה אחוזים בודדים".
פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית: "האירועים האלה גורמים נזק נפשי ושחיקה לצוותי הרפואה וישנם הרבה עובדים שמרגישים שמסוכן לעבוד במערכת הבריאות היום, כשכבר היום יש מחסור משמעותי ברופאים. לכן אנחנו חייבים לפעול ומהר. חייבים לראות מעשים בשטח, הקצאת תקציבים, סמכויות וכוח אדם. יש חשיבות אדירה לנוכחות של שוטרים ומאבטחים במוסדות וצריך לקדם את זה. ברגע שאנשים יקבלו קנס מנהלי מידי מהשוטר או הגורם המוסמך בשטח, אנחנו מאמינים שהמצב ישתפר. לא יתכן שתדלוק או שטיפת רכב מזכים במענק עבודה מועדפת ואבטחה במערכת הבריאות לא מזכה. זה חלם ואי אפשר לקבל את זה".
אלי כהן, מנכ"ל שירותי בריאות כללית: "האלימות במערכת הבריאות היא שיקוף של מה שקורה בישראל- גם במערכת החינוך, במעברי החצייה. בתוך העומס של עבודה שנעשית בתחושת שליחות אמיתית, לא יעלה על הדעת שצוותים ירגישו מאוימים. בלתי אפשרי לעבוד במערכת שבה אתה חשוף יום יום לאלימות מילולית ופיסית בלתי נתפסת. אנחנו מכירים היטב את המצוקה של אנשים שמגיעים לקבל טיפול רפואי. הם חוששים, מקבלים בשורות קשות. אבל אין שום הצדקה לאלימות. נקודה. אסור להתרגל לזה ויש לטפל בזה ביד קשה. אנחנו קוראים להחמרת האכיפה והענישה".
נצ"מ אופיר בוקי, רמ"ח אבטחה, משטרת ישראל ציין כי למשטרה אין כיום סמכות חוקית לתת הגדרות או הנחיות בנושאי אבטחה למוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים. בנוסף, התייחס גם לבעיית כוח האדם בתחום האבטחה: "אכן יש היום מחסור חמור במאבטחים בכל מקום. אנחנו מצאנו פתרון ומקיימים כיום פיילוט של מעל 100 עסקים, בהם אנחנו עוסקים באבטחה מדלגת- מאבטח עם רכב דו גלגלי שעובר בין מספר מקומות בזמן הגעה של 40 שניות עד 3 דקות. זו שיטה שאנחנו רוצים לאמץ גם בקופות החולים".
יורם רובינשטיין, ראש אגף בכיר בטחון במשרד הבריאות אמר כי לאחרונה ניתן תקציב נוסף של 14 מיליון שקלים לאבטחת מוסדות הרפואה, אולם זה לא מספיק לאבטחה מדלגת בפריסה של כל המרפאות בארץ. לדבריו, נדרש לכך תקציב גדול פי עשרה: "נצטרך להשקיע בזה וגם את שיתוף הפעולה של הקופות ועכשיו מתחילים להניע את זה. הנושא של החוק משליך לא רק כהנחיה לקופות אלא גם על סמכויות המאבטחים ומנהלי האבטחה בקופות. כדי לבנות מודל של אבטחה מדלגת נצטרך להכניס את הקופות תחת החוק".
ח"כ מאיר כהן אמר: "אני לא מאמין במוקד המדלג. ניסינו את זה במוסדות רווחה, אבל כשעובדת מותקפת, גם שתי דקות זה הרבה זמן. נוכחות של מאבטח במקום יכולה להרתיע ולמנוע את האלימות".
ד"ר הילה בן חורין, רופאת משפחה במרפאה בקהילה אמרה: "כשאני מגיעה למרפאה אני צריכה לחשוב מה הולך לקרות לי היום. האם תהיה תקרית או לא. יש הרבה מאוד מקרים של כמעט ונפגע, הערות, איומים, אנחנו מבליגים ומנסים לשמור על מקצועיות אבל יש לזה השלכות וזה רק קצה הקרחון. מה זה עושה למטופלים בחדר ההמתנה? לצוות? כמה משאבים זה גוזל מהמערכת? אני לא רוצה לראות את דמי אחיי על האדמה. חייבים לשנות את זה".
צילום: נועם מושקוביץ – דוברות הכנסת.
