מחקר שנעשה בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד מקבוצת מכבי גילה כי יותר מ-77% מאנשי הצוות הרפואי התייצבו לעבודתם גם בימי המתיחות הביטחונית הקשה וגם כאשר נורו טילים והאזרחים נקראו להישאר סמוך למרחבים המוגנים. עם זאת, המחקר העלה גם כי הצוותים הרפואיים בישראל מגלים מידה פחותה של חוסן במצבי חירום לעומת זו שמפגינים עמיתיהם במדינות אחרות.
את המחקר, הראשון מסוגו, ניהלו צוות מטה הסיעוד בביה״ח אסותא אשדוד, ענבל עמית, שרה סברו כהן, אלונה רויטמן וד"ר ארז ברנבוים (מנכ״ל ביה״ח) ובמסגרתו נעשו סקרים בקרב מאות עובדי בית החולים, כדי לבחון את הקשר בין רמת החוסן, תחושת סכנה ונכונות להתייצב לעבודה.
מהמחקר עלו הנתונים הבאים: בימי מתיחות שיא – לרבות בימים שבהם היו התקפות טילים על הדרום ועל אשדוד – רוב העובדים, 77.4% , התייצבו לעבודה חרף הסיכונים. המחקר גם הצביע על כך שככל שגיל העובד היה גבוה יותר – מעל גיל 41, רמת המחויבות שלו להתייצב בעבודה הייתה גבוהה יותר.
עם זאת, המחקר גם העלה כי תחושת החוסן של העובדים – גם אלה שהתייצבו לעבודה בזמן חירום – הייתה נמוכה בהשוואה לתחושת החוסן של צוותי רפואה במדינות אחרות במערב. ( תחושת החוסן היא יכולתו של אדם להסתגל ולהתמודד עם אתגרים וסיכונים בעתות חירום ולקדם טיפול איכותי בזמנים אלה). החוקרים מציינים כי הממצא עומד בניגוד למה שהיה מצופה למצוא בקרב המועסקים הישראלים שאירועים בטחונים או מאיימים לא זרים להם.
" חוסן אישי נמדד בסולם הנקרא סולם קונור דווידסון ובו משיב הנשאל על 10 שאלות הנוגעות לתחושת הביטחון והחוסן האישי שלו" אומרים החוקרים . " ציון הנמצא בחציון התחתון מעיד על תחושת חוסן נמוכה". ואכן, תחושת החוסן שנמדדה אצל אנשי הצוותים הרפואיים בישראל הייתה נמוכה לעומת זו שנסקרה באוכלוסייה הכללית בכמה מדינות בעולם. כך, למשל, מדד החוסן שנבדק אצל הצוותים הרפואיים בישראל היה 28.9 לעומת רמתו באוכלוסייה הכללית- 32.1 בארה"ב, 29.1 בברזיל ו-29 בספרד. בבדיקה של רמת החוסן בקרב צוותים רפואיים בעולם גם כאן נמצאו ערכים גבוהים יותר: 33.4 בקרב רופאים מנתחים ו-36.7 בקרב אחיות בארה״ב בעקבות סערות טורנדו.
המחקר נעשה לפני כשנתיים דצמבר 2021-ינואר 2021, לאחר תקופה של ירי טילים על העיר אשדוד, שאז נדרשו עובדי בית החולים להגיע לעבודתם גם מחוץ לאשדוד , כשהנסיעה בכבישי האזור נחשבה למסוכנת. 86.9% מהנשאלים הודו כי הם חשו חוסר ביטחון בדרכם לעבודה.
במהלך ימי הלחימה נרשמו היעדרויות של אנשי צוות רפואי מן העבודה, בעיקר בקרב הורים לילדים בני שנתיים עד עשר. עוד התברר כי פחות ממחצית ההורים לילדים בגיל הזה נעזרו במסגרות שנפתחו בבית החולים בשל ההשבתה של מסגרות החינוך בדרום. עוד העלה המחקר כי 6.4% מהעובדים השתתפו במפגשי תמיכה רגשית עם פסיכולוג או עובד סוציאלי בבית החולים ו- 14.4% אף השתתפו בפעילויות קבוצתיות בעבודה לצורך אוורור רגשי.
עורכי המחקר מציינים כי היערכות מוקדמת של בתי החולים למצבי חירום עוד בעתות שגרה מגדילה את שיעור התייצבות של הצוותים לעבודה.
" המחקר מוכיח עד כמה חיוני להגביר את תחושת החוסן אצל העובדים בכול הארגונים" אומרת ענבל עמית. "אחד המרכיבים העיקריים של חוסן הוא יכולת ההסתגלות, המאפשרת לאדם את היכולת להתמודד עם אתגרים, שינויים וסיכונים ולאפשר לו לשמור על איכות טיפול גבוהה. החוסן חשוב לארגונים בהיבטים רבים, בוודאי לארגונים העוסקים בהצלת חיים כמו בתי חולים ושירותי בריאות".
תחושת החוסן חשובה לא רק בזמן מלחמה, אלא גם בזמן מגיפות, היא מדגישה. עם זאת, היא מוסיפה, המערכת אינה יכולה להתבסס רק על תחושת החוסן של העובדים, אלא עליה לוודא שהם אינם נדרשים להסתכן במצבי חירום. "צוותי בתי חולים צריכים להגיע לעבודה בלי לסכן את ביטחונם האישי ואת בטיחות משפחותיהם" קובעים עורכי המחקר, "זאת כדי לאפשר למערכת הרפואית להמשיך ולספק שירותי בריאות ללא שיבושים או צמצום פעילות".
ואכן, כבר עתה משלבים ארגונים רבים בתוכניות ההכשרה שלהם קורסים לניהול עובדים המתמקדים בחוסן אישי וארגוני. פעילויות אלה כוללות התחשבות באתגרים של הורים לילדים קטנים; אפשרויות לעבודה מהבית, גמישות בסידור העבודה, וקיום ישיבות צוות.
"ממצאי המחקר", אומרים בבית החולים 'אסותא', "ישמשו את הנהלת הארגון כבסיס להיערכות למצבי חירום כדי להעלות עוד יותר את מספר העובדים המתייצבים לעבודה בעתות הסלמה ביטחונית בעתיד " . בימים אלו עודכנו עורכי המחקר כי הוא נבחר להיות מוצג בכנס בין לאומי בנושאי סיעוד שייערך באבו דאבי.
