"תדעו שלפעמים החיוך או הצחוק זו מסכה כדי לא להראות את מה שבאמת כואב לך בגוף. כשיצאתי על מנת להגן על אחי קיבלתי סנקציות שליליות מהמקום שלכאורה אמור להיות הכי בטוח לנו כתלמידים. את החרם שלי אני חווה לא מהתלמידים אלא מהמורים עצמם (לפני המקרה של אחי לא הייתי מעורבת בשום ״מקרה משמעת״). קיבלתי סנקציות שליליות מידי יום עד רמה שלא רציתי להגיע יותר".
את הפוסט הקשה הזה, שמתלווה לפוסט קשה הרבה יותר בעקבותיו שמעורר נורות אדומות – "אני הייתי קרובה לשים קץ לחיי בגלל הסיפורים האלה. זה כל יום שמועות עליי על המשפחה שלי. אומרים עליי שאני שקר אחד גדול", כותבת מי שנראית אולי חיצונית ותדמיתית הכי רחוקה מזה, מיס יוניברס לנערות, מיכל יופדוב בת ה-17 וחצי מאשדוד.
מיכל תלמידת י"ב במקיף ד' בעיר, מגוללת רצף אירועים ששווה בדיקה. אומנם כאן מובא הצד של מיכל בלבד, מאחר ובעירית אשדוד בחרו שלא להגיב, אבל די בביטויים כמו בכותרת בכדי שיבדקו בצוות החינוכי מה עובר על תלמידה בבית הספר שלהם. אגב בכל בית ספר.
מיכל מגוללת כיצד הכל התחיל אי שם בחודש ספטמבר: " קבלתי הודעה לנייד, "תגיעי מהר מרביצים לאח שלך". אחי בן 10 לומד בבית ספר אחר. הגעתי לשם ואז אמרו שלא קרה דבר כזה מעולם. בסוף הסתבר שאחי הגיע למצב שהוא אמר למורה, "המורה תצילי אותי". התברר שאח שלי עבר חרם. נאבקתי על הצדק וניצחתי".
מאותו הרגע לדבריה היחס כלפיה, השתנה בביה"ס בו היא לומדת, מקיף ד'. מתלמידה מחוננת היא הפכה לתלמידה שטוענים לדבריה כי היא מעתיקה בבחינות שפוסלים את המבחנים שלה, וחייה הפכו גיהינום.
מיכל ממשיכה: "מיד אח"כ אמרו לי מבית הספר שלי שרוצים לעשות איתי שיחה. לדבר איתי. ביקשו ממני לא לדבר על מה שהיה אצל אחי ושהמורים שם יטפלו בזה. לא האמנתי שזה מה שיקרה. אני בעצמי הייתי ילדה מוחרמת. אמרתי שזה לא מתאים לי, שאני מוכנה לסכן את עצמי, העיקר שאח שלי יהיה מאושר"
מיכל מגוללת את מה שעברה ואף פרסמה את הדברים בשבוע שעבר אצלה בפייסבוק: "התחלתי לכתוב בכל יום מה אני עוברת. הגעתי לעשרות מקרים. פסלו לי מבחן נוסף באנגלית על כך שהלכתי לשירותים לחמש דקות, והמורה טוענת שאי אפשר לעשות קקי כל כך הרבה זמן, ולכן מול הכיתה צעקה כי אני פסולה או בקיצור יש לי 0 מאופס. עשיתי פעמיים בחינה בתושב"ע כי עשיתי מבחן מושלם וטענו שהעתקתי". עד כדי כך היא לא מאמינה בצוות החינוכי שהיא בחרה לעשות את המבחן הזה בתושב"ע, שהוא מבחן בגרות פנימי של בית הספר, כמבחן חיצוני (הציון לא ניתן על ידי בית הספר – מ.ס).
כמה זמן זה כבר ככה?
"מתחילת ספטמבר. זה כל פעם הערות, זה כל פעם הקנטות של הצוות החינוכי. החרם הוא מהמורים. זה הגיע למצב שמורה התנפלה עליי ואמרה לי מי את חושבת שאת? תרדי מהעץ".
מיכל הנסערת ממשיכה לתאר מה שעברה: "רכזת השכבה אמרה לי תגידי לי מי מתייחס אלייך טוב ומי לא מהצוות. מאז כל מי שאמרתי שלא, לא מדבר איתי. לפני זה הייתי מצטיינת כל הזמן. עכשיו אני מופרעת"?
"שיתפתי את המנהלת בדיכאון שחוויתי כי מרוב השמועות של המורות לא רציתי לחיות יותר, לא רציתי לקום בבוקר. היא אמרה לי מה תעשי עם עצמך? אמרתי לה בחיים לא עברתי את מה שאני עוברת כאן", אומרת מיכל ומוסיפה את הדברים הקשים הבאים: " הייתי קרובה לשים קץ לחיי בגלל הסיפורים האלה. זה כל יום שמועות עליי, על המשפחה שלי. אומרים עליי שאני שקר אחד גדול".
וזה לא נפסק?
"לא נפסק. ההורים שלי כל הזמן הגיעו למנהלת ואמרו לה שמיכל במצב נפשי קשה וביקשו שיפסיקו להתנכל אליה".
מה המצב היום?
"לא קל. זו התמודדות יומיומית. אני לא יכולה לגשת לבגרויות כי כל מבחן אני פסולה. הכיתה שלי עשתה בגרויות פנימיות, אני היחידה שעשתה חיצונית. התקשרתי למפמ"רית (מפקחת מרכזת מקצוע – מ.ס) בתושב"ע לדעת למה. נותר לי מבחן במתמטיקה ואנגלית, ואני חוששת שלא יתנו לי לסיים. אני רוצה יחס שוויוני כמו כל אחד. מורים אמרו לי בסתר שהם בעדי אבל מפחדים לאבד את הפרנסה שלהם".
מעיריית אשדוד בחרו שלא להגיב בשם בית הספר מקיף ד'.
