מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אירה ויימן-קריקון עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום אבו חאמד שהה בישראל באופן בלתי חוקי, תוך שהוא מתחזה לאדם אחר באמצעות תעודת זהות מזויפת. באותה תקופה היה בזוגיות עם המתלוננת, דרת רחוב כבת ארבעים מאשדוד. במשך כשנה השניים התגוררו בהוסטל באשדוד, ולאחר מכן חיו במשך מספר חודשים ברחובות העיר. במהלך הקשר אבו חאמד דרש מהמתלוננת לקיים עמו יחסי מין בכל עת שיחפוץ בכך, גם כשהבהירה לו כי אינה מעוניינת. בתוך כך, בחלק מהמקרים לחץ עליה עד שוויתרה ואפשרה לו לבעול אותה, ובאחד המקרים אנס אותה. בנוסף, במהלך התקופה אבו חאמד הגביל את תנועתה של המתלוננת בכך שדרש ממנה להתלוות אליו, נטל את הטלפון הנייד שלה ואיים עליה שאם תבגוד בו הוא יפגע בה ובמשפחתה. כמו כן, בהזדמנויות שונות הכה אותה, צבט אותה ומשך בשיערה. כך למשל, לפני מספר חודשים אבו חאמד והמתלוננת רבו בחדרם בהוסטל, ובמהלך הוויכוח המתלוננת אמרה לו שהיא לא מעוניינת להישאר עמו בקשר זוגי. בתגובה לכך אבו חאמד הכה אותה בפניה ואף דקר אותה בפלג גופה התחתון באמצעות מספריים. בהזדמנות נוספת בה שהו השניים בהוסטל, הנאשם ביצע במתלוננת מעשי אינוס ומעשה סדום וגרם לה לחבלה. כמו כן, במהלך השנתיים האחרונות אבו חאמד נעצר בישראל בשל נהיגה במהירות מופרזת, ובהזדמנות אחרת בשל נסיעה ברכב שאינו מותר לשימוש. בשני המקרים הציג לשוטרים את תעודת הזהות המזויפת שנשא וקיבל קנסות, זאת על אף שמעולם לא קיבל רישיון נהיגה בישראל.
במסגרת בקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי: "המשיב נכנס לישראל שלא כדין, וחי בה תוך התחזות לאחר וביצוע עבירות חמורות כלפי בת זוגו לאורך זמן, תוך הפעלת לחץ ואיומים כלפיה וניצול של חולשתה."
כתב האישום מייחס לאבו חאמד ביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, כניסה לישראל שלא כדין, התחזות כאדם אחר, שימוש במסמך מזויף, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח, הדחה בחקירה, איומים, אינוס ומעשה סדום.
