השבוע הסתיים אחד הקורסים המבוקשים ביותר של צה"ל, המכשיר אנשי מערכות הנחשבים לאנשי תחום טכנולוגיית המידע (IT). הקורס מועבר במסגרת האקדמיה הצה"לית למקצועות המחשב, ונקרא נתמ"מ (ניהול תשתיות מערכות המחשוב). הסטודנטים המסיימים אותו מבצעים שירות צבאי מאתגר ביחידות המחשב השונות. בין בוגרי הקורס נמצא גם תושב אשדוד, אלמוג אלבז (19), אשר התגייס לפני כחצי שנה. תוכנית הלימודים בקורס נתמ"מ כוללת נושאים שונים הלקוחים מעולם המחשבים. במהלך הקורס רוכשים החניכים ידע בנושאים שונים: חומרה, Office, Microsoft Exchange, מערכות הפעלה, Windows Server, תקשורת, Active Directory ,Linux ,Unix, Database עקרונות התכנות, אבטחת מידע, ניטור ובקרה, MainFrame ו-Storage. הקורס מחולק לשלבים המכונים מדרגות, כאשר בסיום כל מדרגה נמדדות יכולות החניכים והישגיהם. הרבה מן החומר הנלמד בקורס הוא במתכונת של למידה עצמית, כאשר יכולות הסטודנטים נמדדות בסופו של כל פרק לימוד.
אלמוג למד במקיף ז' במגמת ביוטכנולוגיה. אני, לתומי, חשבתי שרק מי שלומד במגמת מחשבים, ויש לו ידע מסוים בשפות תכנות, יכול להתקבל לקורסים כאלה. אלמוג מסביר לי, שלא כך הדבר. "מלמדים אותנו מהתחלה, מאפס, ולא מנקודת הנחה שאנחנו מכירים את הנושאים. גם אנשים שלא עסקו בזה, יכולים להשתלב ולהגיע לציונים גבוהים". הצבא מאתר מועמדים פוטנציאליים, והם עוברים מבחני מיון, הבודקים ידע באנגלית, לוגיקה ודפוסי חשיבה. "אני נותן קרדיט למקיף בזה שהתקבלתי לקורס", אומר אלמוג. "פיתחו אצלנו יכולות חשיבה, לא קיבלנו תשובות מראש. לדעתי, אשדוד היא אחת הערים היותר טובות בארץ מבחינה לימודית, והחינוך שאנחנו מקבלים מעולה".
אז מה בעצם עושה נתמ"מניק? תפקידם של מנהלי תשתיות מערכות מחשב בצה"ל הוא לתחזק את סביבת העבודה המתאפיינת במספר גבוה של פלטפורמות ומאגרי מידע סודיים ורגישים, וכן להעניק תמיכה טכנית לתקלות נפוצות ולפתרון בעיות של משתמשים. כל זאת תוך כדי עמידה בסטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע, ולעבור סיווג ביטחוני מקיף. כל נתמ"מניק צפוי לעבור קורסים מקצועיים נוספים אשר חלקם נערכים במסגרת אזרחית. החומר הנלמד בקורס, והניסיון הרב שצוברים החיילים במהלך שירותם הצבאי בתחום יכולים לשמש את החיילים גם לצורך מציאת עבודה בתחומי ההיי-טק לאחר השחרור.
אלמוג מספר, שהחלום שלו הוא להיות רופא. "באתי לצבא לא בגישה של ללמוד מקצוע לאזרחות אלא לעשות שירות משמעותי וכיפי בשבילי, באופן שאני יכול לעזור בצורה הכי טובה. אני מאמין שהגעתי למקום הנכון. אמנם אין לי פרופיל קרבי, אבל התפקיד לא פחות חשוב ולא פחות מכריע. בתפקיד הזה צריך לחתום שנה קבע, ומתעסקים במערכות שהן די קשות. צה"ל עושה שימוש בהרבה מאוד שרתים ומערכות מידע לצרכיו השונים, וזקוק לחיילים המסוגלים לתחזק ולתפעל את המערכות השונות, לשפר ביצועים ולתקן תקלות. אתה מתעסק עם שרתים, דואג שיהיו תכניות גיבוי למיניהן, שהמערכת תהיה זמינה 24/7, לשמור על מידע שיהיה זמין. המטרה שלי לעשות כמה שיותר, לעזור ולשמור על שמחת חיים. יש לי חיבור טוב עם אנשים. כיף לי פה".
למרות שמדובר בקורס אינטנסיבי, שלומדים בו מהבוקר עד הערב?
"הקורס מפתח אותך ברמה אישית, שכלית ומקצועית. זה אחד הקורסים שיותר שווה להגיע אליהם בצה"ל. המקצוע הזה קשור לרמת ידע ויצירתיות, ואיך אתה יכול לשלב את כל הנושאים שלמדת כדי לפתור תקלה או בעיה. זה נכון שלומדים מ- 8:00-21:00 במשך ארבעה חודשים נורא אינטנסיביים וקשים. זמן הלמידה עם עצמך די מצומצם, וצריך להסתמך על אנשים מהקורס, להיעזר בהם. כל אחד יכול להיות טוב במשהו אחר. במקצוע הזה אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות אגואיסט וחסר התחשבות. תמיד תצטרך עזרה, אם זה במקרה של תקלה או בנושא שאחרים יותר מנוסים ויותר טובים ממך או שאולי למישהו קפץ רעיון ופתאום זה עובד".
"לא ראיתי קראי שלא מתגייס"
אלמוג מתגורר באשדוד עם הוריו ואחיו אופק, המשרת בחטיבת הנח"ל. אמו, מירב אלטחן-אלבז, בימאית תיאטרון "ברמוזה", נולדה לעדה הקראית וגם אלמוג מגדיר עצמו כקראי. סבו יהושע אלטחן פעיל בעדה. הזרם הקראי הוא זרם ביהדות שתומכיו מאמינים בתורה הכתובה בלבד. היהדות הקראית אינה מכירה בתושב"ע (התורה שבעל פה) ובפסיקות הרבנים כבמקור הלכתי מחייב. בין השאר, הם חוגגים חגים במועדים שונים, ומתייחסים לנשים באופן שוויוני. באשדוד מתגוררת קהילת היהודים הקראים הגדולה בעולם. על פי ראשי העדה, מדובר בלמעלה מ-25 אלף המתגוררים בעיר. בני הקהילה הגיעו אל אשדוד ממצרים, עם זרם העלייה השנייה של שנת 1956 (מבצע "קדש"). מאחר שברישומי משרד הפנים הקראים רשומים כיהודים, לא ידוע מספרם המדויק בארץ, והוא מוערך בכ-50 אלף איש. במדינות אחרות בעולם חיים עוד כעשרת אלפים קראים. בישראל ישנן קהילות קראיות גם ברמלה, שבה נמצא מבנה "מרכז היהדות הקראית העולמית", וכן באופקים, בבאר שבע, בקריית גת, בבת ים, בירושלים ובמושבים מצליח ורנן שבשפלה.
מה זה אומר להיות חייל קראי?
"לחיילים הקראים יש פטור שבתות וחגים, והם נמצאים בביתם מכיוון שהצבא אינו יכול לספק בית כנסת המתפלל לפי מנהגם. בשבת, למשל, האוכל בצבא נחשב בעינינו לא כשר כי הקראים בשבת לא משתמשים בפלטה חשמלית, כמו שלא נשתמש במעלית שבת. זה להערים, 'ללכת מסביב'. גם לוח השנה שלנו קצת שונה, ולפעמים חוגגים חגים יום לפני או יום אחרי התאריך שבו חוגגים הרבנים. הקראים משתמשים בלוח שנה שאינו קבוע מראש, אלא מבוסס על 'ראיית הירח': היום שבו נראה סהר הירח בפעם הראשונה בחודש, אחרי שהירח של החודש הקודם נעלם, נקבע כראש החודש. גם לגבי מועד תחילתה של ספירת העומר ואופן הספירה, ישנה מחלוקת בין היהדות הרבנית לבין הקראים. הצבא מתחשב בצרכים שלנו ושל קבוצות אחרות, לדוגמה יש לנו בקורס מתנדבים, והצבא דואג לשירות רפואי עבורם. יש בצבא טבעונים, והם מקבלים תוספת במשכורת לקניית מזון".
איך מתייחסים אליך חיילים כאשר שומעים שאתה קראי?
"אני מרוצה מזה ששואלים. כשעשיתי טירונות, והחיילים איתי לא ידעו מה זה, הסברתי מה זה אומר וגם למה אני לא סוגר שבת. לי נוח להתחבר לתפיסת העולם שמה שכתוב, זה מה שעושים. קשה לי לקבל תפיסת עולם של פירושים. אני מרגיש שגריר העדה, יש שמוכנים לשמוע נקודת מבט אחרת, ויש כאלה שלא. תמיד יש את כל סוגי התגובות. מי שאומר לי 'אתה מאמין באללה', עדיף לא לדבר איתו, אם הוא לא מוכן להקשיב. בכל אופן, אני לא מרגיש אפליה מצד החברה, אלא מצד הרבנים. לא ראיתי קראי שלא מתגייס. אמי היא הכי ציונית בעולם, היא לא מקבלת תפיסת עולם של לא להתגייס אלא לתרום כמה שיותר".
מהן אפשרויות השיבוץ שלך כבוגר קורס?
"חלק מן התלמידים משובצים מחדש בבסיס ההדרכה בתור מדריכי הקורסים הבאים, חלקם משובצים לשירות באגף התקשוב ביחידות המובחרות לוט"ם או ממר"ם, חלקם משובצים לאגף מודיעין, לפיקודים השונים של צה"ל או לחיילות השונים כגון חיל הים או חיל האוויר. לא משנה היכן תוצב, הקורס הזה מפתח אותך ברמה אישית בצורה מדהימה. קיבלתי הרבה מידע במחשבים וגם ערכים שלא הייתי מקבל באוניברסיטה. עברנו כל מיני נושאי חינוך, שמענו דעות של אנשים אחרים, פיתחנו יכולות הקשבה, ערכו לנו סיורים שבהם למדנו על עם ישראל. אני מרגיש שזו חוויה".
