ברובע ט"ז החדש מחכים בקוצר רוח לסיום בנייתו של בית הספר היסודי, מאחר שילדיהם לומדים בבתי ספר ברובעים הסמוכים. אלא שבית הספר עדיין אינו מוכן לאכלוס. בקבוצת הפייסבוק שהקימו הורים תושבי הרובע, עלה ביום ראשון פוסט של אימא, שבנה עולה לכיתה א', ושעל פיה פרטיה האישיים היא סייעת מוסמכת בעיריית אשדוד וכך כתבה: "עוד שבוע וקצת לפתיחת שנת הלימודים ומסבנים אותנו בתירוצים על בית הספר! למה הילד שלי צריך ללכת לבית הספר עם אוטיסטים. סליחה לא בכוונה רעה כמובן אך הוא לא צריך לחוות זאת, אם במידה וכך יהיה הדבר הילד שלי יישאר בבית עד שימצאו לו בית ספר ראוי! איך נותנים להם יד לעשות כל העולה על רוחם? ממתי ההתרגשות של כיתה א' הפך לסיוט מתמשך להורים?".
התגובות והשיתופים לא איחרו לבוא. "הוא לא צריך לחוות זאת. לחוות מה? לחוות תמימות. לחוות קבלה. לחוות אהבה. לחוות נתינה לאחר. לחוות כי כולנו שונים אך שווים. לחוות כי לכל אחד מאיתנו קושי מסוים?", כתבה לה חברה בקבוצה. בתכתובות שניהלה האם עם מגיבות שונות מהקבוצה, עולה הבורות וחוסר הידע שלה, כאשר היא טוענת שאוטיזם וילד אוטיסט זה לא אותו הדבר, ומבלבלת בין אוטיזם לתסמונת דאון.
קרן, אימא של ילדה אוטיסטית שתלמד שנה הבאה בבי"ס לחינוך מיוחד, כתבה: "אוטיסטים ואוטיזם זה ממש אותו הדבר. זו הפרעה נוירולוגית על רצף התקשורת. תסמונת דאון זה כרומוזום 21 כפול. כדאי לך להיכנס לדף הבית שלהם (תיסמותק) הם מאוד מאוד חמודים!! אז נכון, ילדינו שונים ואולי בעולמם, אך יש דרך להתנגד ולהביע דעה… בית המקדש חרב על שנאת חינם. תאמינו לי שאנחנו מוטרדים יותר מהאירוח שלכם, כי לילדים שלנו קשה גם ככה והם עוד עוברים מבי"ס… בקיצור, המון שינויים ועומס רגשי. אנחנו בעד שילוב, ורוצים להיות שונים בין שווים (מי מאיתנו לא שונה בדרכו). יש לי גם ילדים נורמטיביים תתפלאו, לא משנה הלקות/דת/גזע כולנו שווים".
אמהות רבות בקבוצה כתבו לקרן. "קרן צר לי על מה שנכתב ואני להפך, שמחה שהבן שלי ילמד יחד עם בתך ולהיפך, אולי ילדנו ילמדו על השונה ויראו ילדים אחרים שהם מיוחדים ומקסימים. מקווה שגם הילדים שלנו וגם הילדים שלכם יוכלו ללמוד בהרמוניה, ושיהיה בהצלחה בשנה הבאה". בפוסט אחר נכתב: "גם אני ראיתי את הפוסט ההוא וגם הגבתי. אני שמחה שלבת שלי תהיה זכות ללמוד עם ילדים שונים (ובוודאי שווים!) ממנה, וזה שיעור לחיים שלא הרבה זוכים לו! בטוחה שהילדים (שהם כאלה תמימים ומתוקים) יסתגלו למצב יותר מהר ממה שאנחנו מדמיינים. תהיי גאה! יש לך על מה". הורים רבים כתבו כי הם שמחים על שנפלה בחלקם של הילדים הזכות ללמוד, להכיר ולקבל גם את השונה. "אנחנו צריכים לומר תודה לכם שאתם מסכימים לארח אותנו עד שמבנה בית הספר שלנו יהיה מוכן", כתבו לה.
נורית טופז, פעילה חברתית, היא אם לבת הנמצאת על הרצף האוטיסטי, ופועלת נמרצות להעלאת מודעות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. בתה תתחיל ללמוד השנה בחטיבת ביניים. גם היא נזעקה להגיב: "האימא הנכבדה מצוידת בחוסר ידע עצום שלא חשבתי שעוד קיים, ועוד בעיר שלי. עיר המלאה בטקסים: חודש המודעות, מכחול הזהב, מרכז למשפחות מיוחדות ועוד מיזמים להעלאת המודעות לצרכים המיוחדים. אשמח להיפגש איתך יחד עם ילדתי הנפלאה, שתביני מהי מהות ילדינו המלאכים. אשמח להסביר לך ולחשוף אותך לכל מידע שחסר לך. אימא יקרה, אני מאחלת לך שתדבקי וילדייך ידבקו בתמימות הזכות האהבה והמלאכיות שבילדינו המיוחדים. מאחלת לך שתדבקי במעט מההכלה, הקבלה, האהבה, הנתינה שיש לנו ההורים. הורים לילדים מיוחדים".
מספר אימהות ניסו להרגיע את הרוחות. "האימא לא העלתה את הפוסט בכוונה לפגוע אלא אך ורק מבורות. רוב האוכלוסייה שלא נתקלת באופן אישי עם ילדים אוטיסטים אין להם ידע או יכולת להכיל את הילדים המדהימים האלו. לדעתי צריך חשיפה והרבה. הבן הגדול שלי החליט לשתף את חבריו לספסל הלימודים והביא את אחיו (ילד מקסים עם אוטיזם וסכיזופרניה) והציג אותו לכיתתו.
הילדים מאוד התעניינו ושאלו שאלות. אחרי המפגש בכל פעם מבקשים מבני הגדול להביא את אחיו לכל מפגש שהם עורכים. אני מאמינה שככל שנשתף, כך המודעות תעלה, ובתקווה שפוסטים מסוג זה ייעלמו או לפחות יפחתו". "אני חושבת שזה הופך לשיימינג קשה", כותבת אחת האימהות. "התנפלות על האם במקום להעביר מסר חינוכי לקבלת השונה והאחר, והסבר שאולי אפילו תצא תועלת מדהימה. אסביר דברי: היא, האימא, לא אומרת דבר רע על הילדים האוטיסטים/חירשים אלא מדברת על כך שהולכת להיפתח כיתה רגילה בביה"ס מיוחד, והיא לא מעוניינת בכך. זכותה להביע את עמדתה וזכותה שלא לרצות בכך. אנחנו לא יכולים לכפות על אדם רצונותינו. אנו יכולים לנסות לעזור לו לראות שהמהלך לא כזה נוראי. אז כשפותחים פוסט כזה צריך לחשוב מראש- מהן המטרות של הפוסט ולאן אני רוצה להוביל אותו. ותגובות אמוציונאליות נמוכות לא מובילות לשום מקום טוב. זכרו שהחברה רגילה לצורה ההפוכה- כיתה קטנה ומיוחדת בביה"ס רגיל. שינוי תפיסה צריך להיעשות ברגישות ותבונה".
בהמשך הסירה האם את הפוסט השנוי במחלוקת, את התכתובות, והיא אינה חברה בקבוצה יותר. "ציינתי גם בפוסט שחלילה לא בכוונה רעה", היא ניסתה להסביר את שכתבה. "איך אפשר לכפות על ילדים ללמוד בצורה כזו, גם ככה יש קושי במעבר מהגן לבית הספר. הם לא מפריעים לי, יש חשש והוא גדול, הילדים גם ככה עוברים תהליך לא פשוט של מעבר, וכן תתפלאי אולי אין לנו את הכלים לתת להם וללמד אותם איך להתמודד עם המצב".
