מערכת החינוך באשדוד נמצאת בראש סדר העדיפות העירונית. העירייה משקיעה מאמצים ומשאבים רבים להרחבת העשייה החינוכית. חזון ראש העיר לדמותו של הילד באשדוד מבוסס על ארבעה דגלים מרכזיים: הישגים לצד ערכים, מצוינות לצד שוויוניות. דגלים אלה מהווים בסיס לבניית תוכניות ומיזמים המלווים את ילדינו מן הגן אל האוניברסיטה.
נבחר הציבור הממונה על החינוך הוא יהודה פרנקל, שמילא תפקידים חשובים ובעלי ערך בחינוך ובתעשייה, ובהם ראש מינהל החינוך העירוני, מנכ"ל אלתא ומנכ"ל כלל מחשבים. כיום פרנקל ממונה הן על החינוך והן על היחידה לקשרי תעשייה ותעסוקה באשדוד, והוא זוכה להערכה רבה. לפני ארבע שנים קיבל פרנקל את אות נשיא אוניברסיטת תל אביב "על היותו איש תעשייה וניהול המשקיע את מירב זמנו ומרצו לפעילות חברתית חינוכית". את פועלו המרשים בשנים האחרונות, פרנקל עושה מתוך שליחות ובהתנדבות מלאה. "הצטיינות, שוויוניות, הישגיות וערכיות, הם הערכים המרכזיים אשר מלווים את מדיניות החינוך בעיר, מן הגן ועד האוניברסיטה", אומר פרנקל. "כל הפעילויות של מערכת החינוך כגון: חלוקת המשאבים, פיתוח תוכניות חינוכיות חדשות, בחינת פרמטרים ומדדים ועוד, נגזרות מארבעה יסודות אלה".
זה אפשרי שכל התלמידים יהיו מצטיינים?
"ההצטיינות נוגעת בהישגים לימודיים, אך לא רק בהם, אלא גם באפשרות של כל אחד ואחת להצטיין בתחום שבו הם טובים. הצטיינות היא ערך בפני עצמו. בעבר נהוג היה להשקיע את כל המשאבים בילדים הנמצאים בתחתית מדד ההישגים ולדחוף אותם מלמטה על מנת שיתקדמו, הגישה שלנו היא גישה שונה. אנחנו מאמינים שדווקא ההשקעה והדחיפה של המצטיינים, תניב את התוצאות אליהן ניסו להגיע בעבר: קידום והצטיינות כלל התלמידים במערכת החינוך ובמגוון תחומים, הצלחתם כתלמידים ובהמשך, כבוגרים המממשים את הפוטנציאל הגלום בהם. קבוצות המצטיינים בביה"ס הם הסמן הימני לשאר התלמידים ולנורמות הנהוגות בביה"ס, והם אלו שמושכים אחריהם למעלה את שאר התלמידים, כולל את החלשים ביותר. ומכאן שאנו נוהגים בהתאם לגישה זו, כמובן שבמינון המתאים, ומוודאים שלא יהיו אליטיסטים מול חלשים, אלא רק אליטיסטים. ומכאן שאנו מטפחים את ערך זה כערך בפני עצמו".
כשמדברים על הישגיות, אי אפשר שלא לחזור ולדון בעוול שנעשה למערכת החינוך בעיר כשרואים את התוצאה הנמוכה של אחוזי הזכאות לבגרות. "משרד החינוך מפרסם את אחוזי הזכאות לבגרות וכולל את כל תלמידי החינוך העצמאי החרדי", אומר פרנקל. "מכיוון שהם לא עושים בגרויות, הם לא מצליחים, כי הם לא התכוונו מעולם להצליח. אבל הם נרשמו לבחינה, והורידו את התוצאות ב-20% אם נשווה זאת לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ולמה הם נכנסים לרשימה? כי משרד החינוך עודד אותם להירשם לבגרויות. מי שמשלב לימודי ליבה מקבל תקציבים. הם שמחים להיות ברשימה, ויש ערים שנפגעות מכך, כמו אשדוד. את הערים ניתן לחלק לשלוש קטגוריות: יש ערים כמו בני ברק, ששם אחוז הזכאות לבגרות מאוד נמוך 10-20%, אבל זה לא מזיז להם, כי רוב האוכלוסייה חרדית, ומעניין אותם דברים אחרים. יש ערים שאין בהן הרבה תושבים חרדים, כמו תל אביב, ואין משמעות אם כוללים או לא כוללים את האוכלוסייה החרדית בתוצאות הזכאות לבגרות, ויש ערים כמו אשדוד, שיש בה אחוז גבוה של אוכלוסיה חרדית שמורידה את התוצאות משמעותית, ולכן לפי משרד החינוך אחוז הזכאות לבגרות מבין כל אלה שנרשמו, עומד באשדוד על 64%. אבל אם נסתכל על בתי הספר לכשעצמם, ההצלחה השנה הייתה 90%, שזה הישג בלתי רגיל, ויש ארבעה בתי ספר שלהם 100 אחוזי הצלחה.
כל ילד שנכנס, מקבל בגרות. אנו מאוד שמחים עם זה, וכבר כמה שנים עובדים על איכות ולא על הזכאות הכללית, ומתהדרים ובצדק בלימודי פיזיקה שהם פי 2.5 יותר מהממוצע הארצי. 19% מהתלמידים ניגשו ל-5 י"ח פיזיקה, כאשר הממוצע הארצי עומד על 9-8%, ואנחנו עושים מאמצים גם במתמטיקה, כי אנו מאמינים שלילדי אשדוד יש נטייה ללימודים טכניים, וזה גם מביא פרנסה לא רעה בדרך כלל. בנוסף, הישגיות יכולה להיות גם בצד האקדמי, וכמערכת חינוך הרואה חשיבות רבה בהשתלבות בוגריה בלימודים אקדמאים, אנו רואים עצמנו מחויבים לקדם את כל אחד ואחת מהתלמידים ולאפשר להם להשתלב בצורה מיטבית באקדמיה, כל זאת, כמובן, לפי היכולת האישית ותחומי העיסוק השונים המעניינים כל אחד ואחת מהם. לאור המבנה הדמוגרפי הקיים באשדוד, אנחנו חושבים שראוי לדאוג לעתידם של כל הילדים, וזאת על ידי מתן הזדמנויות שוות לכולם להצליח ולהצטיין, וכך יוצא שערך השוויוניות הוא הערך המשלים להצטיינות. עיריית אשדוד מעמידה מלגה לרשות התלמידים הזקוקים לסיוע כלכלי, המאפשרת להם להשתתף בכל הפעילויות החברתיות: טיולים, הצגות, קרן קרב, עזרים וספרי לימוד ומסע לפולין".
אשדוד אף מתרחבת בנתינת שירותים לחינוך המיוחד. שני בתי ספר נפתחים השנה. האחד לילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, והשני לילדים עם בעיות נפשיות. "אנו מתייחסים ברצינות לחינוך המיוחד", אומר פרנקל, "וחושבים שלאוטיסט ולהוריו יש מספיק צרות חוץ מלנסוע שעה וחצי לכל כיוון. זה לא עניין כלכלי, אלא רגשי והתייחסות פרטנית לתלמידים. כך גם לגבי בית הספר לילדים עם פגיעות נפשיות. אמנם אנחנו עיר מחוז, אבל אנו מקפידים שכל תלמידינו ייכנסו, ורק אחר כך ממלאים לפי מכסות של משרד החינוך. בנוסף, אנו מתחילים לבנות בית ספר למחוננים, ואני מעריך שהוא ייפתח בשנה הבאה. היום מי שמאובחן כמחונן על ידי מכון סולד, יוצא יום בשבוע לבית ספר ארזים, ויש מחסור במקומות. בשנה הבאה הם יגיעו לבית חדש ונוכל להרחיב את מספר התלמידים".
הגענו לדגל הרביעי. ערכיות. זה לא דבר שצריך לבוא מצד ההורים?
"בעידן הפוסט-מודרני, בו הסביבה מחנכת לאגוצנטריות, נדרש ממערכת החינוך לאזן את תהליך זה, ולאפשר לתלמידים לרכוש ערכים ומושגים חברתיים-ערכיים למען יהיו בוגרים התורמים לחברה ולסביבה. אלפי תלמידים, מכל שכבות הגיל, פעילים על בסיס שבועי והתנדבותי במסגרות חינוכיות-ערכיות, כחלק ממערך המעורבות החברתית בעיר ואלפים נוספים, ממוסדות החינוך העל יסודיים, לוקחים חלק בפעילויות הכנה לגיוס לצה"ל, בהם ניתן דגש על החינוך לערכים ועל הגברת המוטיבציה לשירות צבאי משמעותי ואיכותי. אנחנו מאמינים שארבעת היסודות המשלימים בחזון מערכת החינוך באשדוד, מביאים לחינוך ולגידול ילדים מאוזנים ומצליחים".
