סכסוך משפחתי הסתיים בבית המשפט לאחר קרב מתיש ומורכב. ילדיו של המנוח הגישו התנגדות לביצוע צוואה לבית המשפט לענייני משפחה, באמצעות עו"ד אבי גפן. לטענתם, הצוואה כולה נערכה במרמה, והוחתמה על ידי עדים לאחר שהאב הלך לעולמו.
על פי הצוואה, רק שני בנים זכו במירב רכושו של האב המנוח, הכולל נכסים בשווי מיליונים, בעוד יתר הילדים הודרו כמעט לחלוטין מהצוואה, וזכו לאלפי שקלים בודדים.
מחקירת עדים ומתצהירים שנמסרו לבית המשפט, עלה כי הצוואה נרשמה על ידי רואה החשבון של המנוח, שהיה מקורבו, אך הוא היחיד שחתם עליה בעת חיבורה, ולדבריו, אמר למנוח כי עליו להחתימה בשני עדים נוספים. לדברי רואה החשבון, אין הוא יודע מה עשה המנוח, ובאיזה מעמד נוספו שתי חתימות נוספות, של אחיו של המנוח, לצוואה.
מתצהירי אחיו של המנוח, אשר הוגשו גם הם מטעם עו"ד אבי גפן, עלה כי האחים חתמו על הצוואה לאחר מותו של אחיהם, כאשר בנו, האח התובע, העביר להם את הצוואה לחתימה. בית המשפט פסק כי מאחר מהחתימות התווספו לצוואה לאחר מות המצווה, בצוואה נפל פגם מהותי על פי דיני הצוואות והירושות.
בית המשפט לא הסתפק רק בפגם זה בצוואה, וניסה לברר האם הצוואה הביעה את רצונו האמיתי של המנוח, והאם יש סימוכין ליתר טענות האח שתבע את ביצועה.בחקירת השופטת, התקשה האח להביא סימוכין לכך שהצוואה נמסרה לו בבית החולים, כשנתיים לפני מותו של אביו, וכמו כן התקשה האח להוכיח שאירוע בית החולים ארע, ושאביו בכלל אושפז בבית החולים באותה עת, מאחר והוא נפטר בנסיבות אחרות לגמרי, כשנתיים אחר כך.
לדברי עו"ד אבי גפן, האח טען כל העת כי לא קרא בעיון את הצוואה, אלא רק לאחר מות אביו, וכי במעמד בו נתן לו אביו את הצוואה, הוא הספיק לקרוא בה רק שתי שורות, הזדעזע, והעביר אותה לאשתו לאחסון מבלי לקרוא את המשכה.
לעניין זה, חקרה השופטת את התובע, ושאלה אותו מניין ידע כי עליו להחתים את הצוואה עם שני עדים נוספים בטרם מותו של אביו, אם לא קרא את הצוואה, ולא ראה שהיא חתומה רק בידי עד אחד. לשאלתה זו ענה התובע, כי "הרעיון עלה לו בחלום". לאור הפגם המהותי בצוואה, שנחתמה על ידי עדים לאחר מות המנוח, ולאור הקושי להמציא הוכחות למקום בו ניתנה הצוואה ולמקום בו נשמרה עד מותו של המצווה, פסק בית המשפט כי הצוואה פסולה, וכי עיזבונו של המנוח יחולק שווה בשווה בין כל ילדיו ובני משפחותיהם.
