אם במצודת אשדוד הייתה חנות מזכרות, היו בה חולצות עם הדפס של טמפון

יוליה טרונוב, סטודנטית לעיצוב חזותי, ביטאה את הביקורת שלה על הלכלוך באתר באמצעות פרויקט לאחד הקורסים שלמדה. היא עיצבה מוצרים שיכולים להימכר בחנות המזכרות של המצודה בהשראת הפסולת שמשאיר האדם מאחוריו

יוליה טרונוב (25) גרה באשדוד מאז היותה ילדה קטנה. כיום היא סטודנטית שנה ב' לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT. באחד הקורסים התבקשה יוליה להגיש אריזה גרפית למוצרים על סמך מקום שהיא מכירה. "עשיתי את הפרויקט על מצודת אשדוד כדי להעביר ביקורת על מקום היסטורי אך מלוכלך", היא אומרת. "משום שאני גרה המון שנים באשדוד, אני מודעת לזה שהמקום תמיד מלוכלך, וזה נורא חבל. הקורס נתן לי לבטא את מה שאני חושבת. עיצבתי חולצה, כפכפים, תיק וצלחת שכביכול היו אמורים להימכר אם המצודה הייתה פותחת חנות מזכרות".

יוליה הכינה טקסטורות על סמך צילומים במקום. "מצאתי טמפונים זרוקים, שברי זכוכיות, עטיפות של במבה, קונדומים משומשים, צילמתי אנשים שהקימו אוהל, ועוד דברים שקשורים באנשים ובחפצים שלהם. בחרתי ועיבדתי כמה מהם, הכנתי טקסטורות והדפסתי על בד".
על סמך עיצוב שעשתה, אימה וידיד תפרו לה את הפריטים. "דרך המוצרים העברתי ביקורת אישית. כך למשל, שמתי על כפכפים טקסטורה של שברי זכוכית, כי במקום לדרוך על חול הולכים שם על זכוכיות".

מתי ביקרת במצודה בפעם האחרונה?
"הפעם האחרונה שביקרתי שם הייתה לפני חודשיים, ועדיין היה מלוכלך".

מה היו התגובות לפרויקט?
"המרצים אהבו את הפרויקט, וגם הרבה אנשים אמרו לי שזה מגניב, ושהיו קונים את זה. הם הציעו לי למכור, אבל זו הייתה תפירה אישית במיוחד בשבילי, בשביל הפרויקט. להפוך את זה לקולקציה שנמכרת, זה סיפור ומאמץ אחר".
יוליה העלתה את עבודותיה לאתר " Creatives" שבו ניתן להציג תיקי עבודות. היא עברה כבר חצי מהדרך אל התואר בעיצוב גרפי, שבו לומדים כל מה שקשור בגרפיקה: עיצוב אריזות, עטיפות, אתרים, אפליקציות ועוד. יוליה מספרת שהיא רוצה בעתיד לעבוד בתחום הפרינט, בעיצוב אריזות אוכל, מוצרים שקשורים בפרסום, פוסטרים ועטיפות. "כל מה שמודפס", היא מסבירה ומוסיפה: "אני מניחה שיהיו לי עוד פרויקטים שאוכל לשלב בהם את אשדוד. אני מבטאת את האמירה שלי באופן כזה".

כל ההיסטוריה באתר אחד – אשורים, פלישתים, ביזנטים, מוסלמים, צלבנים
אתר אשדוד ים הוא לא רק המצודה שמלווה אותנו בדרכנו בכביש החוף, אלא מתפרש שטח של כשני קילומטרים מצפון לדרום, ובערך 1.5 קילומטר ממזרח למערב. הוא מורכב ממספר אזורים המייצגים תקופות שונות בהיסטוריה. בחלקו הדרומי של האתר, יש תלולית ששייכת לתקופת הברזל. בערך קילומטר מדרום לתל הזה, יש אתר מתקופת הברונזה המאוחרת; שרידי העיר מהתקופה הרומית-ביזנטית מכוסים על ידי דיונות ופרושים מצפון לתל; מצודה מרשימה שזמנה מהתקופה האסלאמית הקדומה עד התקופה הצלבנית, ממוקם בחלקו הצפוני של האתר. בימים אלה ממשיכים ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף אוניברסיטת לייפציג את החפירות במתחם הברזל, הידוע גם כ"מתחם האשורי". חשיפת השרידים יתרמו באופן משמעותי ללימודי הארכיאולוגיה של הים התיכון העתיק.

כבר בתום עונת החפירות הראשונה, לפני כשנתיים, התגלו ממצאים מרשימים בתל. במהלך החפירות שהתנהלו בראשותו של ד"ר אלכסדר פאנטלקין, נחשפו שרידים של מערכת ביצורים מהמאה ה-8 לפנה"ס. המצודה, שהיוותה השראה לפרויקט של יוליה, נבנתה בזמן הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, במהלך המאה ה-7, על ידי הח'ליף עבד אל-מלכ על שרידיו של יישוב ביזנטי בסמוך לתחילת דרכו של הכפר הערבי איסדוד. המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי והורכבה ממצודות וממגדלים כדי לאותת לבירת המחוז רמלה ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות. במצודה שוחזרו חדרים ונחשפו תנורי בישול ואפיה מהתקופה העתיקה .במהלך המאה ה-10, בתקופת השושלת הפאטמית בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה "קלעת אל-מינה", כלומר "מצודת הנמל". ברובע ט"ו נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. גודל המצודה היה 60 מטר על 40 מטר. בפינות המצודה הוקמו מגדלים מעוגלים ומרובעים. אבני החומה נחצבו מכורכר.

למצודה היו שתי כניסות: ממזרח – מהיבשה וממערב – מהים. משני צדי השערים היו מגדלים מעוגלים בגובה משוער של 8 מטר. מסביב המצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה. המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות. הארכאולוגים מעריכים שהכניסה למצודה מהיבשה הייתה ממזרח והיא בוצעה באמצעות גשר מעל החפיר. חלקה המזרחי של המצודה שימש לחדרי מגורים, חלקה הדרומי כלל חצר גדולה שנראה ששימשה כמקום לאורוות של הפרשים שהיו חלק מהחיילים ששמרו על החוף. ב-1033 נפגעה המצודה מרעידת אדמה שהכתה ברחבי הארץ. ב-1099 עם סיום מסע הצלב הראשון, בוצרה המצודה שוב, ונקראה "קסטל ברואר", על שמו של ניקולאס דה ברואר, אביר ממסדר הלורד יו מרמלה. המצודה ננטשה סופית ב-1260 ונשמרה במצבה עד היום. בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופה הרומית ומהביזנטית.‏

על פי התכניות העתידיות למקום, יקום במצודת אשדוד-ים מוקד תיירות ימי ארכיאולוגי הכולל מרכיבי מסחר, תיירות ונופש. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז הדרום אישרה את כבר לפני ארבע שנים. כפי הנראה ישמרו את המצודה באמצעות תקרת זכוכית שעליה תוקם קומה עליונה, ובה מרכז מבקרים ומסעדה, ולכיוון מזרח יוקם מתחם מסחרי. בינתיים, תוכלו ליהנות מסיור במצודה, לחזות בפריחה המרהיבה של נר הלילה וחבצלת החוף וליהנות משקיעה מרהיבה. אה… כן, ולהשאיר את המקום נקי.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך