האם הפרת הבטחת נישואין מהווה עילה לתביעה?
המשפט הישראלי מתייחס להפרת הבטחת נישואין כאל דבר המהווה עילה לתביעה. לבן הזוג שעדיין מעוניין בנישואין נגרמת עוגמת נפש בגין הפרת ההבטחה: הוא חש פגוע עקב כך שבן זוגו ככל הנראה לא מעוניין בחיים משותפים עמו, או לכל הפחות לא כמו שתכנן בעבר, ואף חש מבוכה רבה מלהודיע על דבר ביטול החתונה. כמו כן, לעתים לבן הזוג המסורב אף נגרם נזק ממוני בגין ההפרה, ככל שהתרחשה בסמוך לחתונה, ולאחר שכבר החלו ההכנות עבורה (נקבע אולם, הוזמן תקליטן וכדומה).
הפרת הבטחת נישואין, מסביר עו"ד שמחה כהן , מהווה עילה לתביעה מכוח חוק החוזים. נטל ההוכחה שנכרת חוזה בין בני הזוג רובץ על התובע, קרי על בן הזוג שעדיין מעוניין בנישואין. עליו להוכיח שבן זוגו הסכים באופן מלא ומתוך גמירת דעת, לנישואין. בדרך כלל, מכיוון שהצעת נישואין והסכמה להצעה שכזו הן פעולות הנעשות מתוך רגש, קשה להוכיח בבית המשפט את רצונו של אדם להינשא. ניתן להוכיח זאת רק באמצעות הצגת עובדות חד משמעיות, כגון:
- עדכון קרובי משפחה וחברים בדבר החתונה
- בירור באשר לאולמות שבהם יכולה להתקיים החתונה, לתקליטנים שיהיו אמונים על המוסיקה בחתונה, לרבנים שיערכו את טקס הנישואין וכו'
- קיום טקס/מסיבת אירוסין.
לקריאה נוספת, בפורטל גירושין – לפורטל דיני משפחה מומלץ: https://www.todivorce.co.il
הפרת הבטחת הנישואין גרמה לנזק נפשי – האם יוענק פיצוי?
כאמור, הפרת הבטחת הנישואין גורמת עוגמת נפש לבן הזוג שעדיין מעוניין בנישואין, עקב כך שהוא מבין שבן זוגו ככל הנראה לא מעוניין בחיים משותפים עמו כמו שתכנן בעבר, ואולי אף כבר לא אוהב אותו כלל. בנוסף, כאמור, אם בני משפחתו וחבריו של בן הזוג שמעוניין בנישואין כבר עודכנו בדבר החתונה – העובדה שעליו להודיע להם על ביטולה, גורמת לו לתחושת אי-נעימות ולמבוכה רבה.
כאמור, הפרת הבטחת נישואין מהווה עילה לתביעה. בנוסף, במסגרת תביעות רבות, אכן מוענקים פיצויים בגין נזק נפשי. ואולם, בדרך כלל, כשמדובר בתביעה על רקע של הבטחת נישואין, בית המשפט לא מכיר בנזקים נפשיים. רק במקרים חריגים, בהם מוכח שהפגיעה נפשית שנגרמה לבן הזוג שמעוניין בנישואין היא חמורה, קובע בית המשפט שיש להעניק פיצויים בגין נזק נפשי.
הפרת הבטחת הנישואין גרמה לנזק ממוני – האם יוענק פיצוי?
כשמדובר בתביעה על רקע של הבטחת נישואין, בית המשפט, כאמור, קובע שיש להעניק פיצויים בגין נזק נפשי במקרים חריגים ונדירים. לעומת זאת, המקרים שבהם בית המשפט קובע שיש להעניק פיצויים בגין נזק ממוני, שכיחים הרבה יותר.
גובה הפיצוי נקבע ביחס ישיר לנזק שנגרם לבן הזוג שמעוניין בנישואין, קרי התובע, ככל שהוא מצליח להוכיחו. בנוסף להוכחת הנזק, צריך התובע להעריך את היקף הנזק שנגרם לו, אך דרישות לפיצויים בסכומים מופרזים – צפויות שלא להתקבל.
לסיכום, הפרת הבטחת נישואין מהווה עילה לתביעה מכוח חוק החוזים. בן הזוג שעדיין מעוניין בנישואין (הוא התובע), צריך להוכיח שהסכמת בן זוגו לנישואין נעשתה באופן מלא ומתוך גמירת דעת. ניתן להוכיח זאת באמצעות הצגת עובדות שלא ניתן להתווכח על אמיתותן, כמו בירור באשר לאנשים בעלי השפעה ברורה על אופי החתונה (בעלי אולמות, תקליטנים, רבנים וכו'), קיום טקס/מסיבת אירוסין, וכן עדכון קרובים בדבר החתונה.
הפרת הבטחת נישואין גורמת לבן הזוג השני עוגמת נפש, אך בדרך כלל, בתביעות על רקע של הבטחת נישואין, בית המשפט לא מכיר בנזקים נפשיים, אלא רק בנזקים ממוניים. גובה הפיצוי בגין נזק ממוני בתביעות שכאלה נקבע ביחס ישיר לנזק שנגרם לאותו בן זוג, ככל שהוא מצליח להוכיח שאכן נגרם לו נזק ממוני.
