אמרת קושמרו באשדוד, אמרת כדוריד. משפחת קושמרו, האבא עופר, האם מימי והבן עמרי קושמרו, הם מילה נרדפת לקבוצת הכדוריד של הפועל אשדוד שהשתלטה על הענף אין דרך אחרת להגדיר מה שקרה העונה. אתר איגוד הכדוריד ערך ראיון מקיף עם עומרי קושמרו, הקפטן, שהיה שותף בכיר לזכייה באליפות המדינה, בגביע המדינה, בגביע ווינר-שופטים, לעונה החלומית של הפועל אשדוד, להנפות התארים כקפטן, ובעונה נהדרת שגם תרם לנבחרת ישראל. עד שהגיע אותו רגע דרמטי ומפחיד, במהלך משחק מספר 2 בגמר הפליאוף מול רמת השרון, שבו הוא התמוטט. קושמרו התאושש לאחר מספר שניות, אבל מאז הוא עובר סדרת בדיקות מקיפה.
הוא כמובן לא חזר לשחק בסדרה, והיה שם לגמרי מהספסל כדי לתמוך במשחקים המכריעים. הוא עוד קיווה והאמין שבמשחק הרביעי והמכריע הוא יקבל אישור מהפרופסור שבדק אותו, אבל זה לא קרה – ולבסוף הוא הניף את צלחת האליפות.
במקביל, עוד לפני האירוע, הוא נקרא להתייצב למשימה חדשה. כמאמן כושר, וכעוזר מאמן נבחרת העתודה, עד שהובהר לו – שהוא יצטרך להמשיך בסדרת הבדיקות, שתימשך גם במהלך טורניר אליפות אירופה הדרג המשני עד גיל 20 שייערך בחודש הבא בבולגריה – אותו הוא יחמיץ. אביתר גבעון כבר מחליף אותו לצידו של המאמן הראשי ניסים פלח, אבל קושמרו עצמו מתייצב לאימונים ומסייע ככל יכולתו.
אז קודם כל, איך אתה מרגיש?
"בסדר גמור, עכשיו הכל מעולה, מאז אותה התמוטטות. היה לי אירוע לפני 5 שנים, איבדתי את ההכרה במהלך אימון, אחרי שחזרנו ממשימה עם נבחרת הבוגרת. עברתי אז בירור מקיף בשיבא תל השומר. עשיתי כל בדיקה אפשרית. שללו דברים ואמרו לי שאני יכול לחזור לשחק. מאז ועד המקרה האחרון בפליאוף הכל היה בסדר. כעת, אני עדיין בסוג של בירור. עושה הרבה בדיקות. הרופאים מנתחים את התוצאות שלי. זהו כרגע".
בוא נחזור לאותו משחק גמר פליאוף, להארכה, לאותם רגעים מדאיגים.
"אני זוכר שעשיתי פאול על איבן מושיץ', וירדתי לספסל כי לא הרגשתי טוב. זה היה למעשה רגע שבו כבר ניצחנו את המשחק. אמרתי לג'קי הפיזיוטרפיסט, שאני לא מרגיש טוב, ואז אחרי כמה שניות איבדתי את ההכרה. אני זוכר שהתעוררתי, הייתי על הרצפה, והרבה אנשים מסביבי. אחרי כמה דקות, הרגשתי שהכל בסדר. לא הרגשתי חולשה. כאילו לא קרה כלום. הייתי קצת מבולבל, אבל שום דבר מעבר. יצא לי לראות בהמשך את המשחק, וראיתי מה שקרה והדאגתי הרבה אנשים. יוסי אפו מרמת השרון, שהוא גם חבר לנבחרת, התקשר אליי, וסיפר לי שכמה דקות לפני כן, במהלך המשחק, אמרתי לו שאני לא מרגיש טוב והולך להתעלף. האמת, שלא זכרתי את זה, אבל זה היה מדהים – כמעט כל משפחת הכדוריד הישראלי התקשרה, דאגה, תמכה, התעניינה, וזה לא מובן מאליו ואני רוצה להודות לכולם. כולם רצו לעזור. באותו לילה, אחרי האירוע, אמבולנס הגיע והצוות המליץ לפנות אותי בגלל אותו אירוע לפני 5 שנים. ההורים שלי דיברו במקביל באותו הלילה עם הפרופסור המדהים שמלווה ומטפל בי. יום למחרת כבר הייתי אצלו, וקיבלתי סדרת בדיקות שאני רץ איתה עד היום".
קושמרו, שמשלב גם לימודים, גם הדרכת שחקנים צעירים במחלקת הנוער של הפועל אשדוד, שם הוא הסמל הגדול של המועדון – עושה פאוז. הוא מאמין שהוא יחזור. לשחק. לאמן. "אני אופטימי, חד משמעית", הוא מדגיש. "הרופאים אמרו לי, הפעם זה יהיה שחור או לבן. חוזר לשחק או מפסיק. כן או לא. אין דבר כזה חוזר תחת מגבלות, אבל אני מאמין שיהיה בסדר ואחזור. כל הבדיקות כרגע בסדר. גם אם אצטרך, אחזור באיחור, ואני מייחל להתחיל את העונה כשחקן. לגבי האימון, קודם כל מאוד שמחתי שדיברו איתי על העתודה. זה היה עבורי הפתעה, והפתעה מאוד נעימה. אני מאוד נהנה לעבוד עם ילדים, ופה זו סיטואציה שאני גם עובד עם שחקנים שחלקם גידלתי באשדוד, ועם חלקם שיחקתי והתאמנתי בנבחרת הבוגרת. באתי כמאמן כושר וגם כעוזר מאמן לניסים פלח, שתענוג לעבוד איתו. בזמן הבדיקות כמובן שנאלצתי להפסיק לעבוד, אבל ממש עכשיו שאנחנו מדברים אני יוצא אליהם – ואני ממשיך בעבודה. כן, אני לא אוכל לצאת איתם לאליפות בבולגריה, אבל אני מאוד נהנה לעבוד איתם ומאמין בהם. יש כאן שחקנים צעירים מאוד מוכשרים. זו זכות לעבוד איתם, ואני מאמין שניסים ואביתר יעשו עבודה טובה איתם באליפות. אני כמובן לרשותם עכשיו, באימונים בארץ. אגיע, אתרום, פשוט במהלך האליפות יש בדיקה שאני לא יכול להזיז אותה".
איך אתה מסכם את העונה החלומית באשדוד?
"עונה שהיא טירוף אחד גדול. פאזל מבולגן שהתחלנו, שבסוף הסתדר ויצא הכי נקי והכי יפה. עברנו לגמרי תהליך, מאוד מהנה ובריא. בהתחלה האמת היא שלא כל כך הבנו והסכמנו עם דברים שהיו במהלך אימונים ומשחקי אימון, אבל לזכות כל השחקנים – כולם באו בלב שלם, ונרתמו לדרך שאנדראה הוביל והלכו בה. היה שיתף פעולה מדהים, בין כל המערכות במועדון. גם אם לא הסכמנו או לא ראינו עין בעין – היה שיח בריא גם בין השחקנים, גם מול המאמן, גם מול ההנהלה. שום דבר לא היה מאחורי הגב של אף אחד. אם לא מסכימים, היינו משנים, אבל ברגע שאנדראה מחליט – עושים. הכל היה נורא אמיתי ונורא בריא, וזה היה הכוח שלנו. ואז הגענו לרגעי שיא. הבאנו את עצמנו לשיא בזמן הנכון מבחינת גופנית, מנטלית. ידענו להתעלות, כשאנחנו חסרים ברגעי ההכרעה את יוסי ביטרמן, שהוא שחקן סופר משמעותי. התמודדנו עם סגל יחסית קצר, גם כשאני הייתי בחוץ במהלך גמר הפליאוף. שתי החלטות היו בינגו – להביא את סטפן איליץ', ואת מילאן קוסאנוביץ' במהלך העונה. בסדרת הגמר – כולם התעלו, בכל אספקט, והוציאו מעצמם את המיטב. התוצאה ידועה. עמדנו בגדול במבחן התוצאה".
זה היה לגמרי עניין של אופי, הרי אם מגלגלים את הסרט לאחור – בסדרת רבע הגמר – הפסדתם במשחק השני, והסתבכתם במשחק השלישי מול קרית אונו. פתחתם את סדרת חצי הגמר עם הפסד ביתי למכבי ראשל"צ. פתחתם את סדרת הגמר בהפסד ברמת השרון. סיטואציות לא פשוטות.
"מה שמדהים בקבוצה הזו, ששום הפסד – פשוט לא הרתיע אותנו. הרי כולם מפסידים, כולם טועים, וההבדל הוא מה לוקחים ממשחק הפסד הלאה. אם משאירים את הדברים כאילו לא קרה כלום – אז כמובן שהסוף שלנו היה נראה אחרת. אנחנו פשוט לא רצינו שזה יקרה עוד הפעם, וזה לא קרה עוד הפעם. הוכחנו את זה בכל הסדרות. הרי בספורט אתה יותר נכשל מאשר מצליח, והמטרה היא ללמוד מכל נפילה, כדי שלא תישאר צלקת. אנחנו ידענו לצמוח מכל הפסד, כל פעם מחדש".
ומה הלאה? הגעתם לשיא העונה עם טראבל מדהים, שלא יהיה פשוט להגן על אף תואר ותואר שבו בעונה הבאה.
"נכון, הגענו לשיא אבל המטרות יישארו אותן מטרות גם לעונה הבאה. הסגל או כמו שאני קורא לו – המשפחה – נשאר ברובו אותו הדבר. שחר לוין החליט להמשיך בקריירה המקצועית שלו. אסף בנגוזי חזר לארצות הברית. קוסאנוביץ' ואיליץ' לא ממשיכים. אז קודם כל תודה לכל אחד מהם. אנחנו מכבדים את מה שהם עשו עבור המועדון. יוסי ביטרמן כנראה לא ימשיך, ויצטרך לעבור ניתוח. אני כמובן עדיין בסימן שאלה, אבל מה שיפה באשדוד – שבאמת אף שחקן – גם אחד שגדל במועדון – הוא לא מעל המועדון. תמיד תיווצר כאן משפחתיות, ונדע ללכת קדימה ביחד. אנחנו נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה משנה שעברה. אני מקווה שהתוצאה תהיה או התוצאה כמו בעונה החולפת. זה די תלוי בנו".
אתה מעכל מה המועדון הזה עבר? לפני 10 שנים בדיוק ירדתם לליגה השנייה, ובשנים האחרונות אשדוד הפכה לשם דבר בכדוריד הישראלי.
"המועדון עבר דברים מדהימים בשנים האחרונות. ירדנו לפני 10 שנים ליגה, כי היינו צריכים ללמוד משהו. זה בדיוק כמו הפסד. ירדנו, עשינו חושבים, המועדון עשה חושבים, הבין את הטעויות. הופקו פה לקחים, ומאז הוא נבנה. התהליך באשדוד הוא בריא. זה לא הבלחה. הרי גם האליפות הראשונה ב-2019 נבנתה. ובהמשך זכינו גם בגביע המדינה. יש תהליך שנבנה לאורך שנים, שעובדה – מביא תוצאות. ולשמחתי, הוא עדיין נבנה וממשיך. אנחנו רוצים יותר, לא בחזירות, אלא לדייק את הדברים הקטנים וליצור המשכיות".
