דווקא בשלב קריטי זה חשוב מאוד שלא לטעות ולפספס דברים חשובים בתהליך כתיבת העבודות הסמינריוניות, ובכך אתם מסתכנים בעיכוב בסיום התואר ובצורך להגיש תיקונים רבים לעבודת, ובעיקר לאבד זמן יקר.
אם תעבדו נכון, תוכלו להימנע מטעויות בסיסיות ולהגיע להישגים מצוינים כבר בעבודה הסמינריונית הראשונה שלכם.
במאמר זה ננסה להתמקד בכמה טעויות בסיסיות בכתיבת עבודה סמינריונית.
בחירת הנושא
מי לא חלם לשקוע במחקר מעמיק על נושא הקרוב לליבו? מלחמת העולם השנייה, יהדות ספרד, האימפריה העות'מאנית או עולמם הפסיכולוגי של ילדי הגן… לכל אחת ואחד ישנו נושא שמלהיב אותו והוא יכול לצלול לתוכו בקלות. וזו בדיוק הטעות !
עבודה סמינריונית איננה כתיבת ספר על שיטת מחקר, תזה או סדרת כתבות רחבות היקף. מטרתה של העבודה הסמינריונית היא להתמקד בנושא מאוד ממוקד בתוך תחום רחב.
כך למשל , מי ש"חולה" על מלחמת העולם השנייה, לא יכול לכתוב על כל המלחמה, או על הצבא הבריטי או אפילו על צ'רצ'יל. הוא חייב להתמקד ולהצטמצם. אם ניקח את הדוגמה הזו הוא יהיה חייב למצוא נושא ממוקד בתוך מלחמת העולם השנייה שמעניין אותו.
למשל, הוא יכול לבחור בדמות אחת ולהתמקד בנושא אחד לגביה:
"יחסו של צ'רצ'יל לעיתונות הבריטית בשנים 1939-1945"
הוא יכול לבחור אירוע אחד ולהתמקד בו:
"הכיבוש הנאצי של נורבגיה בחודשים אפריל-יוני 1940".
הוא יכול לבחור נושא אחד ולמקד אותו:
"חיילים יהודיים בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה"
לאחר שבחרנו נושא ממוקד, עלינו על הדרך הנכונה, במקום להיכנס לאוטוסטרדה ענקית אנחנו נמצאים בנתיב אחד ממוקד.
בחירת מקורות
מי שהגיע לשלב כתיבת עבודה סמינריונית בוודאי יודע כבר מהם מקורות אקדמיים ומהם לא. אך גם לאחר שהבנו הבדל זה עלינו לדעת כיצד לבחור מקורות נכונים.
מקורות ראשוניים הם בעלי חשיבות רבה מאוד למחקר ולכתיבה, ועובדה זו בוודאי ברורה לכל סטודנט בשלב זה, אך מה עם מקורות מחקריים משניים כגון מאמרים וספרים ?
במקורות אלו חשוב למצוא מקורות עדכניים משבע השנים האחרונות, ולבסס קשר ישיר לנושא העבודה. למשל עבודה על יחסו של צ'רצ'יל לעיתונות הבריטית, חייבת להתבסס על מקורות שקשורים לאותן השנים, ליחסים עצמם ושמתייחסים לשני הצדדים.
ניתן להשתמש גם במקורות כלליים בשביל סקירת הספרות, למשל ניתן למצוא מאמר שיסביר בכלליות על יחסו של צ'רצ'יל לעיתונות, או על תפקידה של העיתונות בזמן מלחמת העולם השנייה.
