כתבה שפורסמה בשבוע שעבר בעיתון גלובס חושפת כי השופט יוחנן כהן, שדן בעבר במספר לא מועט של תיקים הקשורים לעיר אשדוד ולעירייה, בין היתר ביחסי עובד-מעביד, חשוד בהעתקת ניסוחים מפסקי דין של אחרים. התוצאה: נזיפה חמורה מצד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ועיכוב קידום לכהן למשך ארבע שנים. לפי שעה, לא ברור מה יקרה עם פסקי הדין שנכתבו בעניינה של עיריית אשדוד והאם יוגש ערער.
בכל מקרה, הסיפור המדהים, שכאילו נגזר מקומדיה משפטית, מכה גלים במערכת המשפט ואצל כל מי שעשיית הצדק היא ערך עליון בעיניו. כעת נמתין לראות האם מעלליו של השופט לכאורה, נגעו גם בעשיית הצד מול העירייה והאם בכוונתה לבקש בדיקה חוזרת של החלטותיו.
ביום חמישי האחרון פורסמה כתבה נוספת בגלובס כתבת תחקיר של אבישי גרינצייג על שופט בין הדין לעבודה יוחנן כהן בחשד חמור להעתקת פסקי דין. בכתבה מצויין, השופט הזה העתיק פסק דין ונתפס. כעת הוא עשה זאת שוב ונמצא בסכנת הדחה.
מתוך הכתבה: לפני מספר חודשים נציב התלונות על שופטים קבע שהשופט יוחנן כהן העתיק פסק דין מתוך הכרעות של שופטים אחרים, חרף הודאתו בהאשמות, השופט המשיך במעשיו החמורים • כעת, הנציב ממליץ להגיש קובלנה נגד השופט הסורר, ועשוי לקדם את הדחתו ממערכת המשפט – יתרה מכך, נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם פנה לשופט כהן בפעם הראשונה בבקשה לקבל תגובה וע"פ התחקיר בגלובס גם התשובה אותה העביר לנציב הועתקה לכאורה.
מבדיקת נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, עלו ממצאים חריגים נגד שופט מכהן בבית הדין האזורי לעבודה. בהחלטתו המליץ הנציב שהם לשר המשפטים גדעון סער להגיש קובלנה נגד השופט יוחנן כהן, ולדברי גורמים הבקיאים בפרשה, בכוונת הנציב לפעול להדחת השופט כהן ממערכת המשפט.
תחילת הפרשה במאי 2020, אז דחה השופט כהן את תביעתו של ד"ר ערן ישעיהו אלמגור נגד החלטת אוניברסיטת בן גוריון שלא להאריך את מינויו כחבר בסגל האקדמי. בתגובה לפסק הדין, ד"ר אלמגור הגיש תלונה לנציב, בטענה שהשופט כהן העתיק את פסק דינו מתוך סיכומי האוניברסיטה ומתוך החלטה של שופט אחר בהליך אחר. "בחלק ה'דיון והכרעה' אין דיון ואין הכרעה. רק העתקה נטו", התעקש אלמגור.
לאחר בירור התלונה, הנציב אישר שהשופט כהן אכן העתיק עשרות עמודים בפסק דינו. אלא שהמבוכה לא הסתיימה כאן – לאחר הגשת התלונה, ביקש הנציב שהם את תגובת השופט כהן להאשמות. כהן הכחיש הטענות נגדו, והשיב: "אין מדובר ב'העתקה' כמכלול אלא לכל היותר בליקוט של טענות בהן השתכנעתי. לפיכך, טענות הנתבעת בסיכומיה וההחלטה בהליך הזמני היוו נדבך מרכזי בפסק הדין".
אולם, הנציב שהם תקף בהחלטתו את נימוקיו של כהן, וטען שאין מדובר ב"ליקוט של טענות". אם לא די בכך, הנציב קבע שאפילו תשובת השופט כהן הועתקה מתוך סיכומי האוניברסיטה בערעור שהוגש לביה"ד הארצי. בשל כך, זימן שהם את כהן לפגישה, ורק בשלב זה לקח האחרון אחריות על התנהלותו והביע עליה צער.
אולם, הנציב שהם הסתפק בהצדקת התלונה, ובחר שלא לנקוט צעדים נגד השופט כהן. אלא שנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט לבנה, לא הסתפקה בכך, ועל דעת הנשיאה בית המשפט העליון, אסתר חיות, נרשמה לשופט כהן נזיפה חמורה. כמו כן, הוחלט לעכב כל קידום עתידי של כהן למשך ארבע שנים.
מדובר בפרשה שראשיתה נחשפה בגלובס עוד באוקטובר 2021. בפרסום צוין שהנציב שהם הצדיק את התלונה נגד השופט, שהעתיק עשרות עמודים מפסק דין אחר. השופט כהן התנער מהטענות, אולם לבסוף נטל אחריות על מעשיו. הנציב כתב שהיה מקום לשקול לנקוט צעדים נגד השופט לולא הביע צער על התנהלותו ונטל עליה אחריות.
"העתיק עשרות עמודים"
תחילת הפרשה במאי 2020, אז דחה השופט כהן את תביעתו של ד"ר ערן ישעיהו אלמגור נגד החלטת אוניברסיטת בן גוריון שלא להאריך את מינויו כחבר בסגל האקדמי. בתגובה לפסק הדין, ד"ר אלמגור הגיש תלונה לנציב, בטענה שהשופט כהן העתיק את פסק דינו מתוך סיכומי האוניברסיטה ומתוך החלטה של שופט אחר בהליך אחר. "בחלק ה'דיון והכרעה' אין דיון ואין הכרעה. רק העתקה נטו", התעקש אלמגור.
לאחר בירור התלונה, הנציב אישר שהשופט כהן אכן העתיק עשרות עמודים בפסק דינו. אלא שהמבוכה לא הסתיימה כאן – לאחר הגשת התלונה, ביקש הנציב שהם את תגובת השופט כהן להאשמות. כהן הכחיש הטענות נגדו, והשיב: "אין מדובר ב'העתקה' כמכלול אלא לכל היותר בליקוט של טענות בהן השתכנעתי. לפיכך, טענות הנתבעת בסיכומיה וההחלטה בהליך הזמני היוו נדבך מרכזי בפסק הדין".
אולם, הנציב שהם תקף בהחלטתו את נימוקיו של כהן, וטען שאין מדובר ב"ליקוט של טענות". אם לא די בכך, הנציב קבע שאפילו תשובת השופט כהן הועתקה מתוך סיכומי האוניברסיטה בערעור שהוגש לביה"ד הארצי. בשל כך, זימן שהם את כהן לפגישה, ורק בשלב זה לקח האחרון אחריות על התנהלותו והביע עליה צער.
אולם, הנציב שהם הסתפק בהצדקת התלונה, ובחר שלא לנקוט צעדים נגד השופט כהן. אלא שנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט לבנה, לא הסתפקה בכך, ועל דעת הנשיאה בית המשפט העליון, אסתר חיות, נרשמה לשופט כהן נזיפה חמורה. כמו כן, הוחלט לעכב כל קידום עתידי של כהן למשך ארבע שנים.
השופט לא חדל ממעשיו
אירוע העתקה של השופט כהן היה רק יריית הפתיחה – בתלונה חדשה שהגיש ד"ר אלמגור, הוא תקף את טענת השופט כהן. לדברי אלמגור, השופט לא אמר אמת בדבריו ואף לא הפנים את חומרת מעשיו, שכן כך נהג גם במקרים נוספים. אם לא די בכך, לדברי המתלונן, מעשיו של כהן גרמו להטיית הדין בתלונתו הקודמת על השופט, מאחר שהנציב שהם נמנע מלהמליץ על נקיטת צעדים נגדו.
בעקבות התלונה החדשה, הנציב שהם התייחס לשלוש פסיקות של השופט כהן: באחת, כתב הנציב שמתוך 80 סעיפי פסק דין, הועתקו 19 סעיפים מתוך פסק דין של שופט אחר, שלא על דרך הציטוט, ושבנוסף הועתק סעיף אחד מתוך פרסום בכתב עת. מדובר בהעתקה בהיקף של כ-25% מן הכתוב.
בנוגע לפסק הדין השני, ציין הנציב שהם שמתוך 114 סעיפי "דיון והכרעה", הועתקו 61 סעיפים מתוך סיכומי הנתבעת באותו הליך, ושישה סעיפים נוספים הועתקו מתוך פסק דין אחר של שופטת אחרת – שוב שלא על דרך הציטוט. כלומר, העתקה בהיקף 58%. בהתייחסותו לפסק הדין השלישי, קבע הנציב שהועתקו 12 סעיפים בהיקף 23% משני פסקי דין של שופטים אחרים ללא הפניה.
לדברי הנציב שהם, "בשלושת ההליכים נמצא שהשופט לא 'נעזר' או 'ציטט' דברים כטענתו, אלא העתיקם באופן נרחב, מעשה שלא ייעשה".
השופט גם לאחר שהוגשה נגדו תלונה. "שניים מהם ניתנו על ידו בין המועד שבו הגיש את תגובתו בכתב ולפני פגישתו עימי", טען. "את פסק הדין השלישי נתן לאחר הפגישה עימי ובחלוף כ-14 ימים בלבד לאחר מתן החלטתי באותה תלונה, שנמצאה כזכור מוצדקת".
בעקבות זאת, הנציב שהם הגיע למסקנה שהשופט כהן "המשיך בהתנהלותו הפסולה" גם לאחר מתן ההחלטה. הנציב המליץ לשר המשפטים להגיש קובלנה נגד השופט לבית הדין המשמעתי לשופטים בגין מעשי העתקה ואי אמירת אמת במהלך בירור התלונה הקודמת. במסגרת ההליך, השופט כהן שכר את שירותיו של השופט בדימוס אמנון סטרשנוב על מנת שייצג אותו.
"הטיפול לא אחיד"
מדוברת הרשות השופטת נמסר בתגובה: "החלטת הנציב בעניינו של השופט התקבלה ומדברת בעד עצמה. נוכח המלצת הנציב לנקוט בהליך משמעתי נגד השופט, ובהינתן שהסמכות להגיש קובלנה משמעתית נתונה לשר המשפטים, לא התקימה שיחה בין השופט לנשיאה בנושא וממילא לא דובר עימו על אפשרות פרישה. ככל שהשופט פנה לשר המשפטים בעניין הוא עשה זאת על דעתו בלבד.
"העתק מכל החלטות הנציב מועבר לנשיאת בית המשפט העליון (וכן לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה), לשר המשפטים, למנהל בתי המשפט, לשופט הנילון ולנשיא בית המשפט שבו מכהן השופט. ההחלטות עוסקות במנעד רחב של נושאים ובדרגות חומרה שונות, ועל כן גם דרכי הטיפול אינן אחידות. לעיתים הטיפול הוא ברמת הפרט באופן קונקרטי ולעיתים הטיפול הוא ברמה המערכתית.
הקמת בית דין משמעתי או רוב בוועדה לבחירת שופטים: כל הדרכים להדחת שופט
על פי חוק יסוד השפיטה, ניתן לנקוט בסנקציות משמעתיות נגד שופט באמצעות בית דין משמעתי, שיוקם על ידי נשיא בית המשפט העליון לאחר הגשת קובלנה על ידי שר המשפטים. אמצעי הענישה שבית הדין מוסמך להטיל במסגרת זו הם: הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר, העברה מן הכהונה (בין בתשלום קצבה או שלילתה).
דרך נוספת להדיח שופט היא באמצעות החלטה של הוועדה לבחירת שופטים. לשם המהלך, יש צורך ברוב של שבעה חברים מתוך תשעה.
יש לציין שהדחת שופט מתפקידו הינה המהלך חריג ונדיר במיוחד. אולם, לא אחת ולא פעמיים, נשיאי בתי המשפט המליצו "בנימוס" לשופטים לפרוש בשל התנהלותם על מנת למנוע מהם ומהמערכת את המבוכה.
המקרה של השופט יוחנן כהן אינו הראשון שמעורר דרמה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בעבר פנתה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתלונה נגד השופט יוסף יוספי, ובהמשך אף הועלו הדברים ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיבחן פתיחה בחקירה פלילית. בסופו של דבר, נמצא שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט יוספי, והנציב גם דחה את הטענות היותר חמורות נגדו.
ייתכן שהמקרה בו מעורב השופט כהן מעלה שאלה שמא יש צורך בבדק בית רחב יותר.
