זה היה משחק נפלא של אליצור נווה דוד רמלה מהדקה הראשונה. השחקניות של שירה העליון, שהפסידו העונה בארבעת המפגשים הקודמים מול מכבי בנות אשדוד, התפוצצו על הפרקט משריקת הפתיחה, הוליכו בפער עצום כבר באמצע הרבע הראשון וניצחו בסופו של דבר 55:85, שקבע 1:1 בסדרת גמר הפלייאוף.

גם כשברמלה חלמו על פתיחה אסרטיבית מול הקבוצה שניצחה אותן כבר ארבע פעמים העונה, הן לא חשבו על הופעה שכזו. בשני צדי המגרש. למרות בעיית עבירות של פאולינה הרסלר, שספגה לחובתה את העבירה השלישית כבר אחרי שתי דקות וחצי במשחק, המכונה של שירה העליון עבדה כמו שעון שוויצרי. ההתקפה שטפה ואמה קאנון עשתה כל העולה על רוחה בתוך הצבע, בשעה שקריסטל דנג'רפילד יצרה מצבי קליעה מחצי מרחק ואליסה בארון כהרגלה דייקה מבחוץ. רמלה קלעה 27 נקודות ברבע ראשון מופלא, אבל הנתון שבלט אפילו יותר מכך הגיע דווקא מהפן ההגנתי, שם הצהובות כפו על אשדוד החטאות של כל תשע הזריקות הראשונות שלהן מחוץ לקשת. הקבוצה מעיר הנמל נראתה אבודה כשהגיעה לדקה האחרונה של הרבע עם שלוש נקודות זכות בלבד, כשרק שלשה של טל סהר הכפילה את המאזן ההתקפי שלהן והעמיד אותן על פיגור עצום בסוף הרבע של 27:6.

כוכבת המשחק הקודם, ויקטוריה ויויאנס, שקלעה 34 נקודות והעניקה לאשדוד את היתרון בסדרה, עלתה הפעם על הלוח רק עמוק בתוך הרבע השני. רמלה, שאומנם פתחה טוב את הרבע הזה ואף הגדילה את היתרון, נחלשה לאורך הדקות וניכר היה שהרוטציה הקצרה והעייפות המצטברת עושות את שלהן. להבדיל מאליסון הייטאואר, שלא הצליחה להיות דומיננטית בהתקפה, ויויאנס הצליחה להיכנס למשחק לקראת המחצית. זה לא צמצם במיוחד את הפער, אבל החלפות סלים הדדיות הן דרך נוספת להיכנס לקצב התקפי. הקבוצות ירדו להפסקה ב-20:45 משמעותי לטובת הביתיות.

אחרי 2 מ-15 לשלוש ו-4 מ-16 מתוך הצבע במחצית הראשונה, אשדוד עלתה למחצית השנייה כדי לשחק אגרסיבי בשני צדי המגרש. היא צלפה עשר נקודות מהירות למדי, וכשאמה קאנון רשמה לחובתה את העבירה השלישי (אחרי שגם הרסלר ונופר שלום הסתבכו בבעיית עבירות), שירה העליון הזעיקה פסק זמן כדי לא לאפשר למומנטום לעבור צד. אלא שדקה לאחר מכן קאנון נשרקה עבירת תוקף (4) לחובת קאנון, בארון נפצעה בקרסול, רמלה התקשתה להגיע לסל בשעה שאשדוד יצרה נקודות קלות (18 תוך שש דקות). המשחק כבר נפתח אבל שלשה של גילי אייזנר ובעיקר עבירה טכנית שנשרקה לחובת קלסי בון העצבנית, שגם הורחקה מהמשחק, הרגיעו את הקבוצה הביתית שירדה בתום הרבע השלישי ביתרון 44:65.

אחרי ההרחקה של בון וההשתלטות המחודשת של רמלה על המשחק, הרבע האחרון הפך לסוג של גארבג' טיים, שבו שתי הקבוצות ניסו בעיקר לא להיפצע וניכר שהמחשבות של שתי הקבוצות נדדו כבר למשחק השלישי ביום חמישי באשדוד. הפער רק הלך וצמח, והזרות של רמלה, כמו גם גילי אייזנר זכו למחיאות כפיים שהגיעו להן בצדק. זה הסתיים ב-55:85 מהדהד – אבל גם כזה שלא מבטיח כלום לקראת המשחק השלישי.

קלעו לאשדוד: ויויאנס 18, כהן 9, סהר 8, בון 7, הייטאוור 6, פרסלי 4, דיין 2, קופילביץ' 1.