אבי נגמל מסמים אבל לא מצליח למצוא עבודה וחייו שוב בדרך לאבדון
לו יכולתי להמחיש לכם מה עובר על אדם שהחליט להילחם בתופעת הסמים. לו יכולתי להסביר עד כמה קשה ההתמודדות היומיומית עם המכורים הקשים המבקשים סיוע ועזרה, כמה כוח נפשי נחוץ כדי לעמוד מול הנופלים לגיהנום הסמים והמתחננים לחזור לחיים, אנו חייבים להישאר תמיד עם האצבע על הדופק כי בלב אתה יודע, שהאדם המכור הוא אדם חלש, נטישתו לבדו היא אסון, כל מאמציך, הישגיך והשקעותיך בו ייעלמו כלא היו. ואז מה? מרימים ידיים?
הסיפורים הקשים המסתתרים מאחורי האנשים השונים, הם אלו שנותנים לי את הכוח. ההצלחות של המכור לצאת ממעגל הסמים, הן אלו שמגבירים בי את האמונה שיש דרך לצאת מזה, לצאת לחיים.
השבוע פגשתי את אבי, בחור כבן 30, נאה, נקי מסמים שלוש שנים. כבר בגיל 11 החל עשן הסיגריות מתגלגל מפיו של אבי. "אני זוכר איך הייתי אוסף בדלי סיגריות ברחוב כי לא יכולתי לקנות קופסא", הוא מספר. לכבוד הבר מצווה, קיבל אבי מחבר את החשיש. מהחשיש להרואין הדרך הייתה ברורה, קלה ומהירה. "בין רגע מצאתי את עצמי משועבד לסמים, עוד לא הספקתי לחיות וכבר נידונתי למות", מתאר אבי. "לא היה לאן לברוח, כשהמציאות החלה להיזרק לך על הפנים ברחת לסם, לא היה מקום אחר".
האם שאלתם את עצמיכם מה מרגיש אדם מכור? משיחות עם מכורים אנסה להמחיש לכם עד כמה שניתן את ההרגשה. התחושה היא של אסיר הנידון למוות, הממתין לביצוע גזר הדין. כמה שיצעק, כמה שיתחרט וכמה שיבין מה עשה ומדוע הוא נידון למוות, אם מישהו לא ייתן לו נחמה וצ'אנס נוסף לחיים, הוא בסופו של דבר ימות. ככל שעובר הזמן, סיכוייו לצאת ולהשתחרר קטנים. אם ננסה לדמיין סיטואציה כזו, אז בעצם נבין שהחרטה הגדולה ביותר וההבנה הגדולה ביותר היא בשניות האחרונות שלפני המוות, בנשימות הראשונות של הגז, ברגעים שמרגישים את החבל המתהדק מסביב לגרון, כשמבינים שזה הסוף. בשלב הזה מבין גם המכור שלנו שאם לא יעשה משהו בקשר למצבו, הוא ימות. מכור לסמים בדרך כלל יתעורר כשהוא למטה, ממש בתחתית, בזבל, אבל לא כולם מתעוררים. ישנם המעדיפים להשלים עם מר גורלם ולמות. רק ברי המזל באמת מצליחים להתעורר בזמן.
גם אבי התעורר בשלב הזה בחייו, ולא פעם. שלוש פעמים ניסה אבי להיגמל אך ללא הצלחה. הניסיונות הכושלים שברו את הקרובים אליו וייאשו אותם. ככל שעבר הזמן, התקווה להציל את אבי החלה מתרחקת ומתרחקת מעיניהם.
הסוף של הסיפור הזה טוב. אבי הצליח בסופו של דבר להיגמל מהסמים, כאשר כמעט אף אחד מסביבו כבר לא האמין בהצלחת הגמילה, חוץ מאדם אחד – אבי. אבל בעיותיו של המכור אינן מתחילות ומסתיימות בסמים. אחד השלבים הקשים ביותר והמכריעים ביותר בניקיונו של המכור, הוא השתלבותו בחברה. השעמום, משבר הבדידות והכישלון החברתי הן הסיבות שבגללן נכשלים המכורים המנסים לצאת מהסמים.
אחת הבעיות הקשות ביותר היא מציאת עבודה. אבי יצא ממעגל הסמים, התחתן הקים משפחה, אבל עדיין לא מצא מקום עבודה שיוכל להרשות לשלם שכירות ולהאכיל את בני משפחתו. הבעיה הזו היא של כל המכורים שעזבו את מעגל הסמים. אף אחד לא רוצה אותם, אף אחד לא מאמין להם. אף אחד לא נותן להם הזדמנות. אז מה הפלא שאחוזים נכבדים מהמכורים חוזרים להשתמש?
עכשיו אני פונה אליכם. האם אחרי שהמכורים לסמים ראו את המוות, החליטו לצאת מהמעגל אליו נכנסו, הביעו חרטה, התמלאו תקווה וכוח לחיות, התנקו מהסמים, האם זה הזמן לטרוק להם את הדלת בפרצוף??!!
שלכם!
אייל מדני
הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 או למייל: eyalmadani@walla.com
