זה סיפור על שני ידידים, שהם "ידידים" מארגון ידידים שהפכו לבעל ואישה. רגע לפני שתתבלבלו, נעשה לכם סדר ותבינו כמה הסיפור הזה הוא מדהים. מה שהתחיל בארגון "ידידים" סניף אשדוד הפך לידידות שממנה צמחה אהבה ונישואין.

ירדן, 27 ומשה יובל מזרחי, 24, נשואים כבר 9 חודשים. אבל הכל החל לפני כן כשהכירו במהלך ההתנדבות שלהם בארגון העזרה ללא תמורה "ידידים", בסניף אשדוד. למי שבטעות לא יודע, וזו טעות שחייבת תיקון מהיר כי זה רק לטובתכם להכיר את הארגון הזה, הרי שארגון "ידידים" מספק עזרה ראשונה לא רפואית ללא כל עלות, בדרכים ובבתים בשלל תחומים, בהם: הנעת הרכב, סיוע בהחלפת גלגל, פתיחת רכב שננעל ועוד. הארגון, הפועל בהתנדבות מלאה, מספק עזרה לזולת 24 שעות ביממה, בכל ימות השבוע, למעט שבתות וחגים. תינוקות וילידם רבים שננעלו ברכבים חולצו על ידי אנשי הארגון וזו רק דוגמא אחת מיני רבות מאוד על התרומה הבלית ניתן למדידה של הארגון ואנשיו.

אבל נחזור לגיבורינו, זאת אומרת לזוג שלנו. ירדן מספרת על הקשר הראשוני, עם הארגון, אבל לא פחות חשוב, עם משה יובל: "התחלתי את ההתנדבות שלי לפני שנתיים, אני מורה במקצועי לחינוך מיוחד והכיתה הייתה בסגר בגלל הקורונה. חיפשתי מה לעשות, כי אני לא יכולה להיות סגורה והגעתי לשלומי הרוש, סגן מנהל מרחב לכיש של ארגון "ידידים" שהיה אז מנהל סניף אשדוד. התחלתי בהתנדבות בקניית תרופות לקשישים, מצרכים, שיתופי פעולה עם עיריית אשדוד ועוד. מה שאפשר היה לעשות בתקופת הקורונה. עם הזמן שלומי הרוש לקחת אותי תחת חסותו ולימד אותי מאפס על כל מה שקשור לחילוץ של רכב. פנצ'רים, כבלים הכל. ממש צעד צעד ואחרי כחצי שנה הוא נתן לי את ניהול כל מושבי אשדוד, תת סניף של סניף אשדוד של "ידידים", ונכנסתי להיות חלק מניהול סניף אשדוד".

כחצי שנה אחרי ירדן נכנס משה יובל לארגון "ידידים". זה קרה לאחר שסיים את השירות הצבאי שלו. משה יובל הוא סטודנט למכונאות רכב וזו האהבה שלו. כל מה שקשור לרכב. הוא החליט גם להצטרף "למשפחת ידידים", מבלי לדעת שהוא למעשה מקים את משפחתו שלו. המטרה שלו הייתה לעזור. לך תדע שזה יעזור לך לשנות את חייך…

המפגש בין השניים שהוביל לנישואין, היה, איך לא, דרך ארגון "ידידים" בסניף של אשדוד. ירדן מספרת על הרגע ההוא של לפני מעט יותר משנה: "גייסנו כוננים של ידידים לחלוקת ריחנים ומדבקות למניעת שכחת ילדים ברכב. הלכו לגני ילדים ובתי ספר וחילקנו להורים באזורים שונים בעיר אשדוד. אני לקחתי קבוצה של כוננים ואחד מהם היה משה יובל. הכרתי את השם שלו, כי דיברנו בקבוצה של הוואטצאפ והשם שלו בלט, אבל לא התראינו. נפגשנו בפעם הראשונה בחלוקה של הריחנים. זה ככה התחיל. אחר כך בכל פעם שהיה פרויקט של "ידידים", התחלנו לצאת ביחד. אם הייתה קריאה לחילוץ היינו קוראים אחד לשנייה. בין קריאה לקריאה הקשר הלך והתהדק".

משה מספר את הצד שלו לדרך בה הכיר את רעייתו: "הכרנו באמת בחלוקת הריחנים והמדבקות וזו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו. אבל מאז הקשר התהדק לאט לאט ויום אחד הסתכלתי על ירדן ואמרתי לעצמי שזו תהיה אשתי ואני אעשה את כל מה שאפשר שזה יקרה. וזה קרה".

איך הצעת?

ירדן: "זו שאלה מורכבת"

למה מורכבת?

ירדן: "הוא התחיל איתי אבל לא עשה את הצעד האחרון. שמתי לב שמצאתי חן בעיניו. קלטתי שהוא מנסה, ופשוט שאלתי אותו מה נסגר?"

ומה ענית משה? מה נסגר באמת?

משה: "אמרתי לה שאני רוצה לצאת איתה ומעוניין בה, ונתחיל קשר הדוק ונתקדם.  ירדן משלימה אותו: "הקשר התקדם מהר מאוד מאותו הרגע, ותוך שלושה שבועות היינו מאורסים".

אתם הולכים יחד לקריאות גם עכשיו?

"ירדן: "ברור. זה הכי כיף. כל הזמן אנחנו יוצאים יחד. אפילו יומיים אחרי החתונה חילצנו מישהו". משה מסכים איתה וירדן ממשיכה: "היינו באמצע קניות של אחרי החתונה, היינו באזור התעשייה באשדוד וראינו שיש קריאה של ילד נעול ברכב. ראינו שהשעה היא שעת בוקר שכולם בעבודה, עזבנו הכל ונסענו לשם. הגענו למקום והיה כבר עוד כונן, נווה כהן, אחראי מתנדבים של יחידת "מרכבה", יחידת חילוצי ג'יפים של "ידידים", ויחד השלמנו את החילוץ".

עוד מעט תרצו להרחיב את המשפחה. גם אז תצאו יחד?

ירדן: "למה לא בכיף. זה מספק מאוד. אפילו ביום חנוכת הבית עזרנו לפתוח דלתות וחלונות של מקלטים וממדים כי זה היה בתקופת ב"שומר החומות". הארגון שלנו פועל בכל דבר שצריך לעזור בו. כל דבר שהציבור צריך. לא משנה מתי. הילדים יגדלו נצרף גם אותם".

למעוניינים להתנדב או אם אתם צרכים את עזרת ידידים –  1230 בלי כוכבית.