סרן רועי צור (24) התגייס לפני חמש וחצי שנים לגדוד חרוב שבחטיבת כפיר, שנה אחרי שהגדוד נלחם במבצע "עופרת יצוקה". רועי התקדם בשרשרת הפיקוד, הוא יצא לקורס מפקדים שאותו סיים בהצטיינות, ואחרי לא מעט לבטים יצא לקורס קצינים. כמפקד מחלקה בכפיר פיקד במשך שנה ושמונה חודשים על 30 חיילים. לאחר מכן, יצא אל מחוץ לחטיבה כמפקד צוות קורס קצינים בבה"ד 1, בגדוד "גפן", גדוד ההשלמה החילית של צוערי החי"ר והיחידות המיוחדות בבית־הספר לקצינים.

רועי פיקד על 16 צוערים, כאשר שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי יעקב פרנקל ואייל יפרח, זכרם לברכה, נחטפו. עד למציאת גופותיהם נחשבו הנערים כחטופים, ונלקחה בחשבון אפשרות כי מדובר בפיגוע מיקוח. במשך כשבועיים וחצי נערך מבצע "שובו אחים", שבו לקחו חלק רועי ופקודיו. "חטיפת הנערים וגם מבצע 'צוק איתן' היו משמעותיים כמפקד. זה שינה אצלי את החשיבה ואת חשיבות התפקיד. בפעם הראשונה אתה חווה אירוע, שבו אתה גם מגן על אזרחים וגם חיילים הולכים אחריך, יש סכנה, ואתה אחראי עליהם. כמפקד יש לך אחריות שלא חוויתי אותה עד אותו הרגע. זה מעלה מודעות, מלמד המון, ומכניס לפרופורציות. אלה היו פעילויות ואירועים שחווינו בפעם הראשונה. איך להיות מול אויב, כאשר החיילים מאחוריך מחכים שתגיד מה לעשות. השיחות עם החבר'ה של הקורס על איך הם הרגישו במהלך התקופה בנו אותי מאוד כמפקד, מה גם שהיינו באירוע מבצעי שכלל גם נפגעים בכוחותינו".

האירוע המדובר הוא נפילתם של ארבעה חיילים, ביניהם מפקד גדוד "גפן" סא"ל דולב קידר ז"ל, שהתמנה לתפקיד מג"ד הגדוד רק שבועיים קודם לכן. רועי ממעט לנדב על כך מידע. "הוא הגיע כמפקד חדש, הכרנו אותו תקופה מסוימת לפני כן. היה קשה לכולם, ועדיין קשה". בתקרית שאירעה במסגרת "צוק איתן" ב-21 ביולי 2014, חדרו מחבלים דרך מנהרה לשטח ליד קיבוץ ניר עם. הודעה בדבר זיהוי דמויות חשודות הועברה לכל הכוחות בגזרה וביניהם לגדוד "גפן". בשל הקרבה הגדולה ליישובים שדרות וניר-עם, ובשל החשש מפני פגיעה בתושבי היישובים, החליט מפקד הגדוד סא"ל דולב קידר לנוע עם חבורת הפיקוד של הגדוד, להגיע למקום ולבחון אותו מקרוב. טיל נגד טנקים נורה לעברו רכבו. סא"ל קידר, לוחם קשר וגשש ירדו מהרכב וניהלו קרב עם המחבלים. בקרב זה נהרג סא"ל קידר ועוד שלושה לוחמים. כוחות רגלים, טנקים וכלי טיס של חיל האוויר ירו לעבר המחבלים והסתערו עליהם עד שהרגו אותם. במעשהו מנע סא"ל דולב קידר פיגוע חבלני קשה בתושבי האזור, ועל כך קיבל צל"ש.

איך ממשיכים לתפקד אחרי שמאבדים חברים חיילים ואת מפקד הגדוד?
"צריך לשדר קור רוח, וזה קשה אין ספק, צריך מהר מאוד להפעיל אותם, לדבר איתם ולתת להם משימות. צריך להמשיך קדימה, לא לעצור ולשקוע, אחרת יש כאלה שנכנסים להם לראש כל מיני מחשבות. אחרי המבצע עצרנו, דיברנו, שיתפנו תחושות, אבל רק בסוף".

אימא ואבא של לוחמי המחר
היום, שנה מאוחר יותר, רועי התקדם לתפקיד גדול עוד יותר. מהכשרת מפקדי העתיד בבה״ד 1, הוא הפך לאימא ולאבא של לוחמי המחר, מפקד טירוני פלוגת חרוב של חטיבת כפיר, אשר התגייסו לפני כשבועיים לחטיבה המנומרת. "אני מקבל פלוגה של חבר'ה שרק עכשיו סיימו בית ספר, והתפקיד שלי להפוך אותם ללוחמים", הוא מסביר. "הטירונים נמצאים באזור בקעת הירדן, בבסיס אימונים בהר כפיר. אנחנו מלמדים אותם הכול, מהשלב ההתחלתי ועד לפעילות מבצעית: איך יורים, מה עושים בשטח פתוח, מה עושים בבית, לומדים לוחמה מרמת הפרט ועד רמת הפלוגה. זה כולל פן חינוכי של מורשת קרב, סדרות חינוך ועוד. מגיעים אלינו מכל קצוות הארץ, כל מיני אוכלוסיות, זה סוג של קיבוץ גלויות, ועלינו לאחד את כולם וליצור מסגרת מאוחדת. בהתחלה זה לא פשוט, ויש הרבה אתגרים".

איזה מסלול עוברים הלוחמים?
"המסלול אורך שנה. הטירונות נמשכת ארבעה חודשים, אחר כך יוצאים לאימון מתקדם שנמשך עוד ארבעה חודשים, ולאחר מכן יוצאים לארבעה חודשים של פלוגת מסלול, שבהם מתנסים בפעילות, ואז הופכים ללוחמים. בשנה יש שלושה מחזורי גיוס לכפיר. מפקד הפלוגה ממשיך עם החיילים לכל אורך השנה, והרוב ממשיכים עם החיילים קדימה".

המ"פ שמכיר את המכולת בשכונה
"כפיר היא חטיבה שקיימת עשר שנים, ומתמחה בלחימה בשטחים סגורים", מספר רועי. "הלוחמים השתתפו ב'עופרת יצוקה', 'שובו אחים' ו'צוק איתן'. החטיבה מקבלת חיילים איכותיים, לוחמים רציניים וערכיים. אנחנו עובדים הרבה ביהודה ושומרון, בפעילויות של ימים ולילות, בחיכוך גבוה, יש לחטיבה עבודה גם בצפון וגם בדרום. כפיר מתפתחת והגיעה להישגים יפים. הדור שלנו מרגיש סוג של שליחות להריץ את החטיבה קדימה. זו חטיבה איכותית, עם לוחמים רציניים, השמירה על המדינה היא משמעותית ומעניינת. זו חטיבה בין הטובות, אם לא הכי טובה. המפקדים משקיעים בחיילים, והלוחמים מבינים מהר כמה אחריות ועבודה יש בידיים שלהם".

יש בכפיר נוכחות אשדודית?
"מפקד חטיבת כפיר היוצא אשר בן לולו הוא אשדודי במקור. לאחרונה הוא הועלה בדרגה מאלוף משנה לתת אלוף, ומונה לתפקיד ראש מטה פיקוד צפון. יש קצינים, מפקדים, לוחמים, שזה מאוד מיוחד ומגבש. אתה מרגיש קשר ושייכות. זה נחמד לראות חבר'ה ללחימה בכלל ולחטיבה בפרט, שלמדו איתך או אחריך באותו בית הספר. גם עכשיו בפלוגה שלי יש לוחמים מאשדוד. כשהם נכנסים לשיחה אישית, הם ישר מתלהבים, ומספרים באיזה רובע הם גרים, והם בהלם שאני מכיר את המכולת מתחת לבית שלהם".

יש לך שאיפות להתקדם בשרשרת הפיקוד?
"יש לי תכניות אחרות לחיים. הגעתי לתפקיד משמעותי, ויש עוד דברים שאני רוצה להספיק. יש אנשים טובים אחרי שימשיכו את דרכי. אחי הקטן אדם, משרת ביחידה מובחרת. הוא אפילו עקף אותי בסיבוב, ואני מרוצה לגמרי".

מהו מפקד בעיניך?
"מפקד צריך להיות מחובר לאנשים, ולדבר בגובה העיניים. אני לא מאמין בדיסטנס. גם אם אני מנסה, זה לא מצליח. לדעתי, אתה צריך להיות אתה האמיתי, וזה מה שעובד. אנשים מתייחסים אליך כמו שאתה לטוב ולרע. חוץ מזה, הם גם יגלו מהר מאוד אם אתה עושה הצגות. בסופו של דבר, אנחנו הופכים להיות משפחה. אנחנו נמצאים יחד יותר זמן מאשר נמצאים בבית. מיום ראשון ועד שישי, אנחנו שוהים באותם חדרים, אוכלים באותו חדר אוכל, שותים את אותם המים, הזיעה שלנו היא אותה זיעה".