דני שושן (54) מכור לסמים כמעט 40 שנה. תזהו אותו ברחוב אם תראו אדם קטוע רגל ימין, בעל מראה מוזנח, סתור שיער ולא מגולח. כשהגעתי עם אחיו לביתו, הוא ישב ערום על הספה בסלון, כשרק מגבת מכסה את אזור חלציו. דני מתגורר בבית אמו המנוחה ברובע ג', בדירה שאינו מסוגל, כמובן, לתחזק. השירותים והמקלחת אינם מותאמים לאדם נכה. "הוא לא יכול להתקלח לבד, ואין מי שיקלח אותו באופן מסודר", אומר אחיו, "הוא מתקלח אולי פעם בחודש".
בחדר השינה יש מעין מיטה מאולתרת, ונדמה שחייו מתנהלים בעיקר בסלון. בגדיו תלויים על הקירות, לצד הספה ממוקם מיקרוגל, ממול טלוויזיה ישנה, כזו שגם אלטע-זאכן לא ירצה לקחת, ועל השולחן ערימה של כוסות ובקבוקי משקה. שושן מכור לסמים ולאלכוהול. "כל סם, כל רעל אפשרי, הוא הכניס לגוף שלו", אומר לי אחיו. על מנת לקבל תחליף סם חוקי, עליו להגיע אל תחנת המתדון שלוש פעמים בשבוע. כששבוע העבודה הוא בן חמישה ימים, מדובר על הגעה כמעט יום יומית. למי שאינו יודע, התחנה ממוקמת באזור התעשייה הצפוני. מי שמגיע לשם בתחבורה ציבורית יורד בדרך כלל בצומת ניר גלים, והולך ברגל. נסו לעשות זאת על קביים עם רגל אחת, שלוש פעמים בשבוע, במזג אוויר מהגיהינום.
"יש כאלה שבאים רק פעם בשבוע, יש כאלה שבאים פעם בשבועיים. קשה לי, אתמול נפלתי עוד פעם ברחוב, ביקשתי גם סידור כמו של אחרים ולא מסכימים", הוא אומר. לדני שלושה אחים החיים באשדוד. הם עושים כמיטב יכולתם, אך אינם מסוגלים לטפל בו מסביב לשעון. "לכולנו יש ילדים, משכנתא, אנחנו עובדים בבוקר, עזבתי את העבודה עכשיו ובאתי לפה ואני חייב לחזור. אני לוקח אותו לפעמים לאכול אצלי, אחותי מביאה לו אוכל בשישי, הוא מבקש ממני כל הזמן כסף ואני נותן לו, גם שייקח מונית ספיישל לתחנה, אבל אני לא יכול לממן לו נסיעות לשם כל יום", אומר אחיו. "קצבת נכות הוא מקבל עוד לפני שכרתו לו את הרגל. הוא מקבל ניידות חלקית, וצריך לסדר לו ניידות מלאה. מביטוח לאומי היה צריך לבוא פיזיותרפיסט לפה כדי להתאים לו כיסא גלגלים. הוא מחכה שנתיים, ועכשיו הוא מספר שאמרו לו שאם הוא לא רוצה לחכות שייסע לנתניה. יש לו פה בבית כיסא גלגלים שמישהו תרם לו, אבל הוא לא מותאם לו".
מה קורה כשהוא לא מצליח להגיע לתחנה?
גיסתו עונה: "אם הוא לא מגיע לתחנה ולא לוקח אדולן, הוא מטריף את השכנים. הוא נכנס לקריז, וחושב שאימא שלו חיה, דופק על הדלתות, עושה צרכים בחדר המדרגות, השכנים מפחדים ומוטרדים. הם מתקשרים אלינו בלילה, זה נמאס להם, ועוד אומרים שהוא שפוי… טוב יהיה אם ניתן להכניס אותו תחת כפייה לגמילה כדי שיחזור לעצמו, ולראות איפה הוא עומד. אני יודעת שאומרים שהרצון להיגמל צריך לבוא מהאדם, אבל לפעמים תחת כפייה זה עוזר. לחיות ככה זה בלתי אפשרי. רוב הזמן הוא שותה אלכוהול, הוא לא מתקלח, לא מתלבש, אם הוא עושה כביסה, אז הוא לא יכול לתלות אותה".
דני, למה כרתו לך את הרגל?
"היה לי אבצס ברגל, והיה חורף וגשם ולא יכולתי לצאת מהבית. התנפחה הרגל, לא יכולתי לדרוך עליה, המצב החמיר וכרתו לי את רגל ימין".
שושן אמור להתנהל מול גורמים רבים כדי לממש את זכויותיו, ביניהם ביטוח לאומי, הרשות העירונית למאבק בסמים והרווחה, אך לטענת בני משפחתו הוא אינו מסוגל. את שם העובדת הסוציאלית שלו הוא לא זוכר בדיוק. אולי מזל אולי אסתר… כשהתקשרתי לברר במחלקה, הסתבר שהשם אחר לגמרי. מתי ביקרה אצלו העו"סית בפעם האחרונה? הוא אינו זוכר. רק יודע להגיד שהחליפו לו את העובדת, ששלחו משם מישהי שתעזור לו, שהגיעה פעם או פעמיים. "הוא לא יכול להתנהל בעצמו ולנהל את החיים שלו", אומרת הגיסה. "אין לו טלפון נייד, כי כל הזמן גונבים לו. כל פעם שהבאנו לו טלפון, הוא נגנב. הוא לא יכול לנהל את הכספים לו, הוא מאבד אותם או שגונבים לו. הוא הולך להוציא כסף, באותו היום הכסף 'נעלם'. החברים שלו משתמשים, הוא גם שותה וגם משתמש, וכל חודש במצטבר אנחנו נותנים לו עוד איזה שלושת אלפים שקלים. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אבל הוא צריך עזרה. הוא צריך מישהו שילווה אותו, שיגיע לזמן קצוב, ובזמן הזה יעזור לו.
צריך להתנהל מול הגורמים שיתאימו לו רמפה לכיסא, שיתאימו לו שירותים ומקלחת. היה לו שרטוט מאדריכלית, והוא איבד אותו. לפני כמה חודשים הבאנו אנשים שיפנו וינקו, אבל הבלגן שוב מצטבר. אין לו גז, ובעלי דואג שימלאו, לחשמל הוא משתמש בטוקמן, וגם מבקש מבעלי להטעין אותו. עכשיו אחותו אמרה שמאיימים להוציא אותו מהבית כי הוא לא משלם ארנונה ומים. יש לו חוב של 40 אלף שקל. אמרו לנו שאם אנחנו רוצים שהקצבה שלו תנוהל על ידי אחד האחים, צריך לשלם אלפי שקלים לעורך דין, ואין לנו".
פנינו אל הביטוח הלאומי ושאלנו האם אדם במצבו אינו זכאי לעזרה, ומה עליו לעשות על מנת לקבל טיפול מיטבי מהם. דובר ביטוח לאומי ענה שדני מקבל בקצבה תוספת שנקראת שירותים מיוחדים, כדי שיוכל לשכור את שירותיו של אדם שיטפל בו. "העזרה הסיעודית שאנו נותנים היא בגיל זקנה", אמר לי בשיחה טלפונית, והבטיח שיבדוק מה ניתן לעשות עבור דני. נכון לרגע סגירת הגיליון לא התקבלה תשובה בכתב.
פנינו אל הרווחה בעירית אשדוד, וביקשנו לברר מתי ביקרה אצלו העו"סית בפעם האחרונה, ומה ניתן לעשות כדי שיקבל את הטיפול המיטבי. טרם התקבלה תשובה. כמו כן, פנינו אל הרשות העירונית למאבק בהתמכרויות, המפעילה את תחנת המתדון, ושאלנו האם ניתן להגיע לסידור שיקל עליו. נמסר לנו כי המקרה הועבר למנכ"ל. תשובה סופית טרם קיבלנו.
