השבוע הגיע לשם קיפוד שהסתבך ברשת דייגים שנקשרה לקוצים שלו. הצוות עמל שעות והשקיע זמן רב בהתרת הקשרים. מיד לאחר מכן הקיפוד כבר הסתובב וטייל ואם יכול היה גם "מתלוצץ עם רופאיו", רגע לפני ששוחרר לטבע. ככה זה ב"שירות הווטרינרי העירוני" באשדוד, זה לא אירוע יוצא דופן, זה בדיוק המהות לשמה הם נמצאים שם. להציל, לרפא ולסייע לחיות באשדוד. עבודת קודש מסביב לשעון.
מי שמנהל את השירות הוא ד"ר משה דהן, 40, הווטרינר העירוני, ש"חוטא" גם בצילום חיות, וזה סיפור מרתק שנרחיב עליו עוד מעט. הוא יליד אשדוד ומשמש בתפקידו כבר 6 שנים. השירות הווטרינרי באשדוד מונה 3 רופאים ועוד כ-8 אנשי צוות. המקום המרכזי לטיפול בחיות הוא "בכלבייה העירונית", הנמצאת באזור התעשייה, שם בעיקר מטפלים בכלבים וחתולים וכל חיה שנמצאת במרחב העירוני. ד"ר דהן: "אנחנו נותנים תשובה לכל חיה. נמצאים בקשר עם רשות הטבע והגנים ועמותות שונות, בנושא של חיות הבר". קריאות מתקבלות בכל שעות היממה. תמיד יש פקח תורן. תמיד יש מי שדואג לחיות. נכון שהמילה ד"ר דוליטל עולה לכם בראש, אותו רופא חיות סיפורי, אבל לאורך כל הריאיון מזכיר ד"ר דהן כי הוא רק אחד מצוות שלם במציאות, וחשוב לו שידעו את זה.
במה אתם מטפלים ד"ר דהן?
"בעיקר בכלבים וחתולים אבל לא רק, מטפלים בכל החיות. לגבי הכלבים והחתולים הרי שמדובר במאות רבות שמגיעים בשנה לטיפולים, עיקורים וסירוסים. יש אפילו חברה שעושה 3000 עיקורים וסירוסים בשנה לחתולים".
כשהוא אומר בכל החיות הוא מתכוון ממש לכל החיות. אומנם המסה העיקרית היא חתולים וכלבים כמו שהוא סיפר, אבל תראו מה עוד הגיע רק בשבוע האחרון ל"כלבייה": דר דהן: "רק בשבוע האחרון אני יכול לספר על דורבן שחולץ מתעלה והגיע לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים בספארי. שני קיפודים, אחד נתקע ברשת וחולץ ואחד שהגיע בגלל שתושבים חשבו שהם דואגים לו, אבל הוא היה בריא ורק היה צריך את השקט שלו ושחררנו אותו אח"כ. היו שני חילוצים בסיוע של מכבי אש של חתולים שאחד נתקע בקומה רביעית בבניין והאחר שנתקע על עץ גבוה בפארק ציבורי".
בשלישי האחרון ערכו ב"שירות הווטרינרי העירוני" הפנינג גדול ב'פארק אתגרים' בשיתוף החברה העירונית לתיירות. בהפנינג הזה השתתפו כלביות מכל הארץ, עשרות רבות של בעלי חיים, כלבים וחתולים. הפנינג ענק לאימוץ. לד"ר דהן יש תורה סדורה מאוד בעניין הזה.
ד"ר דהן: "אם מישהו רוצה לאמץ כלב הוא יכול לפנות לכלבייה העירונית ונערוך איתו שיחה. נחפש אם יש משהו שמתאים לצרכים שלו, לעשות איתו אימוץ שמתאים לאורך זמן, אימוץ אחראי. כלב או חתול צריכים את התנאים המתאימים. לדוגמא אם מישהו שעובד הרבה, אז אם הכלב יכול לחכות כל היום ובערב לפגוש את הבעלים שלו וזה משמעותי עבור שניהם, זו ברכה. צריך להתאים את הכלב לאדם ולצרכים. זה מאוד חשוב".
מה אתה אומר על העובדה שבעלי כלבים שיוצאים לחו"ל לדוגמא, נוטשים את הכלבים. זה קיים גם באשדוד?
"אשדוד לצערי לא חריגה. זו תופעה לצערנו שאנו נתקלים בה בכל הארץ. זה מחדד את הצורך לבעלות אחראית. כלב או חתול זה בסופו של דבר התחייבות לשנים רבות. קשר לכל החיים. נטישה כזו גורמת לשברון לב. גם לכלבים נשבר הלב".
אבל נחזור רגע לכלבייה העירונית. הנה מגיע עטלף פירות (עטלפית – מ.ס). היא הגיעה תשושה וחלשה, עם פצעים על כל גופה. אחת מבנות הצוות, שגיא, מתנדבת ראשית במערך המתנדבים של ה"חיבולנס", שקיים בשירות הווטרינרי העירוני, העניקה לה טיפול ראשוני. משם המשיכה העטלפה לעמותת 'ע.ט.ל.ף' שמעניקה עזרה וטיפול לעטלפי פירות. שגרה שכזו…
ד"ר דהן, מה השאיפה שלך כווטרינר עירוני?
"אני רוצה להעלות את המודעות לאימוץ אחראי ובעלות אחראית כולל לטבע העירוני. בתכנית של השירות הווטרינרי אנו מתכננים בעתיד להגיע לבתי הספר כחלק מההסברה, שהיא מרכיב חשוב".
מסתבר שד"ר דהן לא רק מטפל בחיות אלא כל כך אוהב אותן עד כדי כך שהוא מצלם אותן בזמנו הפנוי שנותר. עם הזמן הוא הפך להיות צלם טבע חובב.
איך הגעת לזה?
"תמיד אהבתי טבע. באופן טבעי אתה רוצה לתעד את הרגעים האלה. התחברתי לנושא הצילום ונכנסתי לזה באופן חזק כתחביב".
ומכאן הגעת לצלם אפילו כדוריד בהפועל אשדוד
(צוחק) לשם הגעתי בגלל משפחה.
אז בפעם הבאה שאתם מגיעים לכלבייה העירונית תזכרו כמה אהבה נותנים שם ד"ר דהן וצוותו. כדאי שתחזירו גם…אם לא להם, אז בעיקר לחיות….
