בדיון שנערך היום (ג') בוועדת הכספים בכנסת בראשות ח"כ אלכס קושניר, אושר צו המיסוי על כלים חד-פעמיים בתוספת תיקונים אחדים, בהתאם להצעת נציגי המשרד להגנת הסביבה.

המס מוטל בשיעור של 11 שקלים לק"ג החל מ-1 בנובמבר 2021, בהתאם להחלטת ממשלה 261 בעניין הפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק מיום 1 באוגוסט 2021, והוא נקבע בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 שפורסם ב-19 באוקטובר 2021.

המיסוי חל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות שעוביים נמוך מהספים שנקבעו בצו: כוס, צלחת, צלחת הגשה וקערה – עד 2 מ"מ; מזלג, סכין, כף וכפית – עד 1.2 מ"מ;  קשית – עד 1 מ"מ. כלים העשויים קלקר או נייר מצופה פלסטיק ימוסו בכל מקרה, ללא תלות בעובי. כלים שאינם מכילים פלסטיק לא ימוסו.

נציגי המשרד להגנת הסביבה, יובל לסטר, סמנכ"ל תכנון, מדיניות ואסטרטגיה; ואביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה, הציגו היום (ג') בוועדת הכספים בכנסת שתי הצעות לתיקון צו המיסוי – תיקון שיעור המס לק"ג של מוצרי נייר חד-פעמיים המכילים ציפוי פלסטיק ומנגנון להחרגת כלי פלסטיק דקים המיועדים לשימוש רב-פעמי. 

כלים חד-פעמיים מנייר לרוב מצופים בשכבת פלסטיק, הם מייצרים את אותן ההשלכות הסביבתיות השליליות שמייצרים כלים שעשויים לחלוטין מפלסטיק, ולכן נכללים במס. עם זאת, מכיוון שמשקלו של  מוצר העשוי נייר מצופה פלסטיק גבוה ממשקל מוצר דומה העשוי כולו פלסטיק, נציגי המשרד הציגו הצעה לתקנון גובה המס בהתאם ליחס משקלי בין שני מוצרים מקבילים. לפי הצעה זו, שיעור המס על ק"ג מוצרי נייר בציפוי פלסטיק יעמוד על 3.30 שקלים.

באשר להחרגת כלי פלסטיק דקים המיועדים לשימוש רב-פעמי, בהתאם לתיקון שהוצג, יבואנים ויצרנים של כלי פלסטיק מעל סף עובי מסוים יוכלו לבקש אישור על כך כי הם מיועדים לשימוש רב-פעמי ולכן לא יהיו חייבים במס. ספי העובי לבקשות כאמור יהיו: כוס, צלחת, צלחת הגשה וקערה – 1 מ"מ; מזלג, סכין, כף וכפית –0.6 מ"מ;  קשית –0.5 מ"מ.

המשרד יפרסם נוהל, שלפיו יבואנים ויצרנים של כלים שעוביים עולה ספים אלו יוכלו לפנות למשרד ולקבל אישור על כך שכלי מסוים מיועד לשימוש רב פעמי. בנוהל יפורטו הנתונים והמסמכים שהיבואנים והיצואנים יצטרכו להציג על מנת לקבל אישור כי הכלי מיועד לשימוש רב-פעמי.

כמו-כן, נציגי המשרד להגנת הסביבה הציגו בדיון את פעילות המשרד לצמצום מפגעי פסולת הפלסטיק החד-פעמי, בכללם פעילויות הסברה נרחבות, תמיכה תקציבית ברשויות המקומיות בניטור ותכניות ניקיון ובמעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים על ידי רכש מדיחי כלים לגני ילדים בהיקף של 41 מיליון שקל,  ואכיפת הניקיון בחופים במסגרת תוכנית חוף נקי. העלות הכוללת של פעילויות אלו מסתכמת בכ-200 מיליון שקל.

כלים חד-פעמיים בכלל וכלים המכילים פלסטיק בפרט, הם קצרי חיים מטבעם והופכים במהירות, לאחר שימוש אחד, לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי. פסולת זו תופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות הניקוי ופינוי אשפה, וגורמת לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי.

היקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל הוא גבוה במיוחד: 7.5 ק"ג לנפש בשנה – פי 5 מהצריכה הביתית באירופה. ההוצאה הביתית על כלים חד-פעמיים בישראל נאמדת בכ-1.3 מיליארד שקל בשנה והיא עולה בהתמדה בכל שנה והוכפלה בתוך עשור.

במחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה ואפיין את רגישות הביקוש למחירי כלים חד-פעמיים נמצא כי הטלת מס באופן שיביא להכפלת המחיר לצרכן הסופי צפויה להפחית את הצריכה בכ-40%.

באיחוד האירופי אסרו לחלוטין שימוש בסוגים רבים של כלי פלסטיק חד-פעמיים. בניגוד לגישה האירופית, בישראל, בשלב זה הוחלט שלא לאסור את השימוש בכלים חד-פעמיים, אלא לכוון התנהגות באמצעות מהלך כלכלי. הטלת המס מאפשרת שינוי התנהגות באופן גמיש, תוך שמירה על מרחב בחירה וחלופות אפשריות, כמו כלים רב-פעמיים.

בנוסף, הטלת מס על רכישת רכיבים מזהמים עולה בקנה אחד עם עקרון "המזהם משלם", כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד-פעמיים יישא בעלות של הנזק הסביבתי באופן פרופורציונלי להיקף הצריכה שלו.