כשיאנה קרמרנקו (13) נכנסה בפעם הראשונה לאולם ההתעמלות והרימה את הידיים, המאמנת שלה לנה ויינבלט אמרה בקול נחרץ: "היא תהיה כוכבת". יאנה הייתה בסך הכול בת שש, אבל ללנה הייתה תחושת בטן לגביה. ואכן, שלוש שנים לאחר מכן היא הייתה המתעמלת הישראלית הראשונה שזכתה במקום ראשון כללי בתחרות בינלאומית להתעמלות אומנותית בבלגיה בשם HAPPY CUP. מאז היא קוטפת גביעים ומדליות בתחרויות רבות, כאשר השיא המקצועי שלה, נכון להיום, הוא הצטרפותה לסגל נבחרת ישראל. יאנה דורגה במקום הרביעי באליפות ישראל שנערכה לפני כחודשיים. היא זכתה במקום שני בתרגיל עם כדור ובמקום שלישי בתרגיל עם חבל. ששת המקומות הראשונים מרכיבים את סגל הנבחרת, אבל רק ארבע מהבנות תתמודדנה באליפות אירופה לנערות שתתקיים בשנה הבאה, ושאותה תארח העיר חולון.
ריקוד, התעמלות, אביזרים וכף רגל טובה
בעמותת ספורטאי "מכבי אשדוד" מתאמנות בחוגי ההתעמלות האמנותית כמאה מתעמלות בגילאי 7-17, כ-50 בנות מהן מתחרות. את הבנות מאמנות האחיות מריה ולנה ויינבלט, שאף הן היו מתעמלות בילדותן, וגדלו בבית שחי ונשם התעמלות אמנותית. אימא שלהן, אסתר, אף היא מאמנת.
ביום חמישי טסה נבחרת "מכבי אשדוד" למחנה אימונים בן חודש ברוסיה. אל לנה הצטרפה אמה. למריה יש תינוקת בבית, והיא נשארה בארץ. "הבנות שלנו איכותיות", אומרת מריה. "זו מסגרת טובה שדורשת משמעת. ההורים ששולחים את הבנות מאוד תומכים ורגועים, כי זה תחום רק של בנות. אבא אחד אמר לי: 'אני חוזר שקט בערב מהעבודה כי אני יודע שהילדה אחרי בית ספר נמצאת באולם ספורט ולא מסתובבת בפארק".
התחרויות בהתעמלות אמנותית נחלקות לתחומים שונים, מלבד החלוקה לגיל המתעמלות. יש תחרויות אישיות ויש קבוצתיות, ובכל תחרות יש מספר תרגילים: עם כדור, סרט, אלות, חבל וחישוק. לכל תרגיל יש דירוג בפני עצמו, שכולל מדליה ועמידה על הפודיום, ובנוסף יש דירוג כללי שמסכם את כל התוצאות של התרגילים. "את התחום הזה צריך לאהוב אחרת זה לא עובד", אומרת מריה. "השעות והימים מטורפים, עובדים גם בחופשים על חשבוננו, וזה כמובן בא גם על חשבון המשפחה". ואכן, המילה אהבה נאמרת הרבה בשיחה איתן. "זה התחיל כחוג, ואז התאהבתי", אומרת יאנה. "ביום שאין לי אימון אני 'משגעת' את המאמנות שלי באס.אמ.אסים".
מה צריך להיות למתעמלת כדי שתתברג בצמרת?
לנה: "היא צריכה להיות רזה, פרופורציונאלית בגוף, גמישה, בעלת קואורדינציה טובה, בעלת כף רגל טובה, זה הכי חשוב. זה משפיע על קפיצות, על סיבובים. הרגליים נראות קצרות, אם הרגל לא יפה וכף הרגל לא מתקפלת היטב. צריך להתברך בנתונים פיזיים, וצריך לעבוד קשה. זו עבודה סיזיפית, מונוטונית. כמעט כל יום צריך להתאמן המון, 6-8 שעות בבלט, כושר, מתיחות ועבודת אביזר. יאנה פשוט מוכשרת. השופטים בודקים טווח תנועה, חן, תנועות, מכלול של דברים. זה לא רק אם היא תפסה או לא תפסה את הכדור. יש משהו מעבר, משהו שנולדים איתו. יאנה היא האשדודית הראשונה שנמנית על סגל נבחרת ישראל בתחרות אישית. עבור העיר אשדוד זו היסטוריה. אף פעם לא דורגה באליפות ג׳וניור ילדה מאשדוד, לא במקום רביעי כללי, ובטח לא במקום שני בכדור.
אמנם הייתה לנו מתעמלת שלפני כמה שנים התקבלה לסגל הקבוצתי, אבל היא פרשה, כי מי שמתקבל לקבוצתי צריך לעזוב את הלימודים. בתחרות אישית כל אחד מתאמן באגודה שלו, אבל בקבוצתי האימונים בווינגייט, והבנות עוזבות את הלימודים, ומשלימות את הבגרות אחרי זה. גם אם יאנה תתקבל לאליפות אירופה, היא לא תוכל ללמוד בבוקר מספר חודשים לפני התחרות, אלא להתאמן כל היום".
איך קובעים מי יתמודד באליפות אירופה?
"מבין שש הבנות יעלו הארבע שהשיגו את הציונים הכי טובים בתחרויות גביעי עולם וגרנד פרי. צריך להשתתף בכמה שיותר תחרויות נחשבות, להיות בטופ, יאנה צריכה להוכיח את עצמה".
יאנה עולה לכיתה ח' במקיף ט'. איך היא משלבת אימונים ולימודים?
"היא מכינה שיעורים אחרי האימון, בשמונה בערב. עד עכשיו היא נעדרה בערך שבוע וחצי לפני תחרות. יש לה ציונים טובים, ובית הספר תומך ומעודד".
אורח החיים שמנהלת ספורטאית בדרג הזה דורש ממנה איסורים רבים. "אסור לה להשתתף בשיעורים שיכולים לפגוע בה, כמו שיעורי שיט או התעמלות. היא לא יכולה להיות פעילה בהפסקה או להשתולל ולקפוץ לבריכה, כי אם היא תיפצע, תסדוק אצבע, היא לא תוכל להתחרות", מסבירה לנה. "אסור לה להפסיד אימון. יאנה מייצגת את אשדוד וישראל בעולם, היא תייצג את מדינת ישראל אם תגיע לאליפות אירופה. צריך להבין שהיא פרויקט שעולה המון כסף. כל נסיעה עולה כסף, כל בגד גוף עולה אלף דולר, כל כדור 500 שקל. אי אפשר להשקיע, ושהיא תפגע בעצמה. מתעמלת ברמה הזו צריכה להבין שהיא צריכה לשמור על עצמה, על כל שערה, על כל האצבע".
גם בתזונה יש איסורים. "היא יכולה לאכול ירקות, פירות, חלבי, דגים, בשר, עוף, לחם קל, אורז, כוסמת", מונה לנה, "אסור לה מתוקים, שתייה מתוקה, מטוגנים כמו שניצלים וטבעות בצל. הדבר הראשון שמסתכלים זה המשקל". ואם חשבתן שהענף מעודד אנורקסיה, מריה מציינת כי "אין בעיות של אוכל. כולן אוהבות לאכול. ברגע שאסור משהו, את ישר רוצה אותו. וחוץ מזה, אם יאנה רעבה אי אפשר לעבוד איתה באימון. היא עצבנית". חופש? תשכחו מזה. כמעט כל יום יאנה, מריה ולנה נוסעות לחולון להתאמן במשך שמונה שעות. למה דווקא שם? כי האיגוד מאפשר להם להתאמן באולם בחינם.
רוצה להיות אלופה? חפשי ספונסר!
כדי להכין את יאנה וכדי שיהיה לה סיכוי להתברג בין הארבע הראשונות שיתחרו באליפות אירופה, צריך לרשום אותה לכמה שיותר תחרויות, לפחות לעשר. עלות של כל תחרות כזו היא עשרת אלפים שקלים. "אנחנו מחפשים ספונסר", אומרת מריה, "היא תצטרך לנסוע הרבה, ואנחנו לא יודעים מאיפה הכסף ייצא. עשר תחרויות זה מאה אלף שקל. גם אם האיגוד הארצי יממן חלק מהנסיעות, וההורים יממנו חלק מהנסיעות, זה לא יגיע לעשר. בנוסף, צריך לתפור שלושה בגדי גוף חדשים, והתפירה נעשית בחו"ל.
לפעמים אנחנו משלמות מכיסנו הפרטי. אנחנו מודים על כל עזרה שאנו מקבלות. ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, מכיר את יאנה, אני מעדכנת אותו והוא תומך ומעודד. אנו מקבלות תמיכה ועזרה, גם בקיום תחרות בינלאומית באשדוד מגבי כנפו ממלא מקום ראש העיר ויו"ר מועצת העיר, ממשה בוטרשוילי הממונה על הספורט, ממיקי רוזנברג, מנכ"ל רשות הספורט העירונית, מבני חזקיה, סגן מנכ"ל רשות הספורט ומניסים דוק, מנכ"ל מועדון "מכבי אשדוד". אבל כדי להצליח להתקבל לאליפות אירופה, צריך עוד הרבה כסף. את המתחרה מחולון למשל, רשמו כבר ל-17 תחרויות. יש להם תקציב מאוד גדול לנושא. מתעמלת מראשון לציון סיפרה לנו שהספונסר שלה מימן לה תלבושות ב-27 אלף שקל. צריך להבין שזה ענף סובייקטיבי, שבו כל פרט חשוב. זה שילוב של ספורט ואמנות, הכול מותאם. הבגד מותאם למוזיקה וכך התסרוקת והכוריאוגרפיה של התרגיל. שום דבר לא מקרי, והכול משפיע מאוד על הניקוד. ככל שיאנה תשתתף ביותר תחרויות היא תצבור יותר ניסיון, והשופטות יכירו אותה. ככל שיהיו לה יותר ציונים, היא תוכל לבחור את הגבוהים שבהם כדי להתברג ברביעייה.
התחרויות נערכות באולם גדול, בהאנגר ענק, כמתמודדת את מתרגשת, רועדת, אז גם אם לא תהיי במיטבך בתחרות אחת או יותר, יהיו לך עוד אפשרויות להתחרות ולשפר". ויאנה מוסיפה: "לפני תחרות וביצוע תרגיל, אני מאוד מתרגשת, רועדת ולפעמים עצבנית. יש פרפרים בבטן, צריך בדקה וחצי לחייך, להיות מדויקת, לא להתעייף, לבצע תרגילים במהירות, אבל אני לא יכולה בלי זה".
אפשר לשאול מה יצא לכן כמאמנות אם יאנה תתמודד באליפות אירופה?
מריה: "אין שכר כספי, זו גאווה והישג. ללנה יש תואר שני, לי יש תואר ראשון, שתינו מאמנות בכירות. זה כדי להתגאות ולהגיד שהצלחנו".
