בשבוע שעבר בבית העלמין בהר הרצל נסגר מעגל של חיים ומוות בן 73 שנים. אירוע היסטורי שנדחק אולי מעט הצידה אבל מגלם בתוכו אולי את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל, גם את ההווה שלה והעתיד. הכל בהלוויה אחת, ההלוויה של טוראי מרטין דוידוביץ' ז"ל. היה שם באותו האירוע גם בחור צעיר, עוד מעט בן 21 מאשדוד, שי חיים אלימלך, סמ"ר שי חיים אלימלך מגדוד 890 של הצנחנים, למען הדיוק, שלקח חלק בהיסטוריה הזו שתלווה אותו שנים רבות מאוד.
משלחת מיוחדת של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון ואגף כוח האדם בצה"ל יצאה בשבוע שעבר לפראג, בירת צ׳כיה, על מנת להביא לקבורה בישראל את עצמותיו של חלל צה"ל, טוראי מרטין דוידוביץ' ז"ל. דוידוביץ' נהרג בתאונת אימונים בשנת 1948, במהלך קורס צניחה של הבריגדה הצ'כית (הבריגדה הצ'כית הוא כינוי שניתן להתארגנות שהתקיימה בצ'כוסלובקיה עם הקמת מדינת ישראל, ונועדה לסייע להקמת כוח צבאי בישראל. ההכנות לפעילות הבריגדה בישראל נמשכו כחצי שנה אך פעילות זו לא התממשה לבסוף – מ.ס) מה שהפך אותו לחלל הראשון של חטיבת הצנחנים, ומאז הוא היה קבור בבית העלמין היהודי החדש בפראג.
המדובר היה במבצע מהיר של פחות מ-48 שעות שבו סמ"ר אלימלך ועוד 5 מחבריו לגדוד 890 של הצנחנים, העלו את עצמותיו של ניצול השואה והלוחם טוראי מרטין דוידוביץ' לקבר ישראל אחרי יותר משבעה עשורים. אותה ישראל שכה אהב. "מרטין רצה לעלות למדינת היהודים, אבל לא זכה לזה כי נפל עוד לפני. עכשיו הוא בצורה מסוימת סוגר מעגל אחרי מותו, ולי יש חלק בזה", אומר שי.
לבקשת משפחתו של דוידוביץ', שהוגשה לאגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון ולצה"ל, ובאישור המועצה הציבורית להנצחת החייל יצא המבצע לדרך. המבצע המשותף של צה"ל ומשרד הביטחון תוכנן בקפידה בשלוש השנים האחרונות, בשיתוף נספחות צה"ל בצ'כיה, שגרירות ישראל בצ'כיה ומשרד ההגנה הצ'כי. עכשיו על קברו הישן של דוידוביץ' ז"ל, תוצב אנדרטה שאותה הביאה במיוחד המשלחת מישראל.
סמ"ר אלימלך מאזור ט"ו, נבחר להיות אחד מאלה שיישאו את ארונו של חלל חיל הצנחנים הראשון. סמ"ר אלימלך הוא אח בכור לשני אחים קטנים, שמסתכלים על אחיהם בגאווה. הוא עשה גיבוש לטייס ומשם הגיע לצנחנים, לגדוד 890. גדוד 890 הוא הגדוד הראשון של חטיבת הצנחנים ולכן הוחלט כי שישה מחייליו יישאו את הארון. שי נבחר מפלוגת "המסייעת". נבחר כי: "אני חייל טוב", מסתבר שהוא גם צנוע כי הוא נבחר בגלל הצטיינותו בקו האחרון של הגדוד בעוטף עזה, בגזרת כיסופים.
בשבוע שעבר הגיע שי לביה"ס של חיל האוויר בנבטים ובאותו היום טסה המשלחת לצ'כיה לשדה התעופה בפראג. עם הגיעם לשם, הארון כבר חיכה להם, נערך טקס לכבודו של וראי מרטין דוידוביץ, שכלל הספדים ואת המנון "התקווה" ומשם הטיסה יצאה לארץ. שי מספר על ההרגשה באותם הרגעים: "זה היה כבוד עצום. אתה מרגיש שישראל זו מעצמה שלא שוכחת את החללים שלה. זה היה עוצמתי. עד עכשיו אני עדיין מרגיש שאני שם. הרגשתי כבוד שנבחרתי לזה, הרגשתי שאני משלים משימה שלקחה 73 שנה. שאני הייתי חלק מזה שהביאו אותו לקבר ישראל".
המשלחת חזרה כאמור באותו היום לארץ ולמחרת נערך טקס ההלוויה בבית העלמין בהר הרצל. שי וחבריו נשאו גם בטקס הזה את הארון. שי: "היה מפגש מרגש עם משפחתו של מרטין. האחיין והאחיינית שלו הספידו את דודם על מה שעבר, איך שרד את השואה עבר שני מחנות השמדה ונתן את חייו לבסוף למען מדינת ישראל.
שי מבין גם עתה ,שלקח חלק במשלחת חשובה, היסטורית וערכית ומסכם: "אני מודה על הזכות. אני מרגיש שקיבלתי מתנה על תרומתי למדינה. ההשתתפות באירוע היסטורי זה מילאה אותי במוטיבציה להמשך, כבוד עצום להיות חלק מנציגי צה"ל בהעלאת עצמותיו של החלל הראשון של החטיבה בה אני משרת להר הרצל. מי שלחם בשביל המדינה צריך לקבל את הכבוד הראוי לו".
