אני לוקח פה סיכון של החיים. מה זה של החיים, עוד אשלם בחיי…(הזוגיים). סיכון שלא רק שאולי לא אצא בו טוב, אלא עוד אשלם על זה בזמן ובמזומן, או לפחות מחיר יקר שווה ערך. אבל בכל זאת אני רוצה להעלות כאן שאלה מאוד חשובה. האם זוגיות עם ילדים יכולה להצליח? אני לא רק שואל אלא מיד אתן פה הסבר. שלי.
הנה המייד, אז הנה ההסבר. בזוגיות של מה שנקרא פרק ב', זוגיות של אחרי גירושין, ברוב המקרים בני הזוג מגיעים עם ילדים. כל אחד מגיע עם "הנדוניה" של הילדים שלו. המדובר בדבר הכי יקר ללב שלהם, שלכם…וגם לכיס (אבל לא נסתבך גם פה), שצריך לקחת אותו מאוד בחשבון "עסקת חבילה" שאין עליה שום הנחות או מבצעים. קח או לך.
אני מכיר את הבדיחה הלא נעימה הזו שילדים זה כמו נפיחות (יענו נו…דים) כל אחד אוהב את שלו… אבל אחרי שצחקנו (למי שהבדיחה הצחיקה אותו. אותי היא לא) הרי הילדים של בן בת הזוג שהגיעו איתם אינם שלכם. ראיתי לא מעט מערכות יחסים, מאוד מקרוב, מתפרקות כי בן או בת הזוג לא הצליחו לקבל את הילדים של השני. לא פעם גם היו לא מעט דרישות אולטימטיביות בעניין של נותנות הרבה ברירות.
נו יא מציצנים תשאלו מתי לי זה קרה, ותקבלו תשובה כהרגלי נטולת פחד. נו תשאלו אני מחכה. יופי שאלתם. נענה. גם לי זה קרה בפרק ב' שלי כשהייתי נשוי והדרישה הייתה להמעיט בקשר עם הילדים, זאת אומרת הבנת שלי מפרק א'. מה שאני עשיתי היה לסיים את פרק ב' וללקק את הפצעים, אבל לחבק את הילדים. זו הייתה ההחלטה. אל תתבלבלו אני מכבד גם את מי שמחליט אחרת, או נאלץ לבחור אחרת, או מוצא דרך ביניים (שאני לא בדיוק יודע מה היא ואם היא קיימת). לא שופט לא בגילי המתקדם וגם לא מתאימה לי גלימה. מה גם שלא הייתי שם לראות את הכל (המציג, יענו אני, אינו יועץ זוגיות מורשה..). אלה החיים והם חזקים מהכל. זו הייתה הבחירה שלי, זה לא אומר שהיא תמיד הנכונה. אבל מבחינתי היא הייתה היחידה.
ועוד דבר. בואו נעזוב לרגע את הילדים. בזוגיות פרק ב' מגיע ההורה של הילדים. הבעל או האישה לשעבר של בן או בת הזוג שלכם, וגם הם הופכים להיות חלק מהמערכת הזוגית, ושיקולי הזוגיות שלכם. גם הם יכולים להתערב לא פעם ולהשפיע על הילדים שלכם או של בני הזוג, והנה לכם פרק ב' מהול בפרק א', או במילים אחרות סלט. שלא אתם תיבלתם.
אבל ויש אבל. תאמינו לי, אני לא מאמין לעצמי שאני אומר את זה, אבל האהבה לא פעם מנצחת כאן. כשאתם אוהבים את בני בת הזוג, אתם לומדים לאהוב את הילדים שלהם. לא רק כי אין לכם ברירה, אלא כי זו הברירה שלכם. אתם בחרתם את בני הזוג לחלוק את הפרק הבא של חייכם, אז "בעמודים" של חייהם שזורים גם דמיות אחרות, קטנות יותר, קוראים להם הילדים שלהם, ואם אתם רוצים להיות חלק מספר החיים" של האיש או האישה שלכם, אתם מבינים שמשפחה באה בכל מיני צורות היום. אחרת זה יגיע בצרות…..אתם אל צריכים להיות ההורים שלהם. פשוט ללמוד לאהוב אותם. כמו את בן הזוג, כי אז האהבה של בני הזוג רק תגדל אליכם (מה חשבתם זה לא מטריד גם אותם, רק ההפך?).
ודבר אחרון אחרון. ה"גוזלים שלי עזבו את הקן" שר מישהו (עלאק מישהו, אריק איינשטיין) פרשו כנפיים ועפו". זה יקרה גם לכם וגם לבני הזוג של פרק ב'. הילדים של כולם, אלה שלא פעם אמרו את דעתם עליכם ועל הזוגיות שלכם, ילכו לחייהם ולזוגיות שלהם, ואפעס ככה פתאום ישכחו מכם ויתעסקו בחייהם, כמו שצריך. כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו (כן כן, זה קטע משיר של ריטה). ואז אתם תבדקו מימינכם ומשמאלכם ותגלו שמי שנשאר לצדכם, ולא זז מכם או "עף" לדרכו, זה אותו אחד או אותה אחת שבחרתם לכם ללכת עד הסוף…הטוב….ביחד…או שלא?
