אני חושבת שיסכימו איתי גם מימין וגם משמאל, יצחק רבין ז"ל לא היה ראש ממשלה כזה גדול. אבל הדרך בה הלך מן העולם הפכה אותו לאדם כמעט מושלם. כבר 26 שנה מאדירים את שמו מעל כל במה אפשרית ושוכחים שהסכם אוסלו ב' עליו חתם, היה ממש לא להיט.

נדמה ששכחו או פשוט לא רוצים לזכור, איך אחרי הסכם אוסלו, השתלטו על חיינו פיגועי הטרור. ההסכם נחתם ברוב פאר והדר עם יאסר עראפת (שנכדתו של רבין מכנה אותו 'דוד'), ואני קוראת לו אויב רע ואכזר. הידעתם שב-1994 קיבלו עראפת, פרס ורבין פרס נובל לשלום? כן, כן. זה קרה במציאות, לא בחלום.

אך אין לנו שלום עם הפלשתינים ואין נעליים, נהפוך הוא, דקה אחרי חתימת ההסכם, הכריז עראפת שבירת פלסטין היא ירושלים. אבל הנשקים שקיבלו הפלשתינים מרבין, "המנהיג הגדול", הפכו את המדינה, למדינת טרור ושכול. וזה לא שאלה של הזדהות פוליטית כזו או אחרת, על עובדות יבשות אני מדברת.

על פי חוק, הוחלט לעשות לרבין יום זיכרון, שהפך עם הזמן לשבוע ויותר, עצרות, אזכרות, כיכרות ואני רואה רק הסתה ואין שום דבר אחר. אני שומעת את הנכד, שבמקום לספר על סבא, ואת המת לבכות, הציע לביבי בעבר את הבמה הפוליטית לפנות.

והשנה כשביבי אינו ראש ממשלה לצערי הגדול, ממשיך אדון יונתן הקטן להכפיש את ביבי בדיוק כמו שעשה השבוע. אז פעם זה הנכד ופעם זו הנכדה, שהדמעות שהורידה בלוויה של סבא שלה, היו אמיתיות בפעם היחידה. והיום כשנתניהו כבר אינו ראש ממשלה, זה לא מפריע לצאצאיו של רבין, לומר דברים שאין עליהם מחילה.

דברי בלע, רפש והסתה יוצאים מפיותיהם בלי כל מורא והתקשורת השמאלנית ממשיכה לחבק ואותם מאדירה. השנה נחסך מביבי הכבוד המפוקפק להשתתף בטקס הזיכרון וגם זה מסתבר, מפריע לכל אנשי הרוע והמדון. ועומד לו על דוכן הכנסת איש אחד כפוף… אוי לפוזה ואוי לתנועות הגוף. חי בסרט משל עצמו, ואני לא יודעת אם לצחוק או לבכות, כי הדבר המצחיק הזה, ראש הממשלה הבא עומד להיות. והאיש הזה, לפיד שמו למי שפספס… עומד על בימת כנסת ישראל המכובדה ונושא נאום מטומטם בלשון המעטה. זה האיש שעלק, מדבר נגד הסתה. זה האיש, טוען שאנשי הימין הם צאצאיו האידיולוגיים של יגאל עמיר, אומר בלי למצמץ ובלי להחוויר.

אז יש לנו כרגע אחד בנט, שרימה ושיקר ציבור בוחרים, כזה שמכיל את המתים בקורונה והעיקר להימנע מסגרים. כזה שלא זוכר את שמו של חייל שנפגע קשות על ידי בן עוולה. חדל אישים, שלמרבה האירוניה הפך לראש ממשלה. וכשאני מביטה על מחליפו, יאיר לפיד, אני אשכרה מתה מפחד ויראה מפני העתיד.

אז כמו שעצרת הזיכרון הפכה במה להסתה וביזיון, כך ממשלת בנט לפיד… משחירה ומעכירה לנו את העתיד.