מאבק גירושין מכוער, הוביל את הבעל להגיש בקשה להעברת המשמרות על ילדם לרשותו, בעיקר בשל העובדה כי גרושתו עברה להתגורר בעיר שכנה. בתגובה לבקשת האב, הצהירה האישה כי בכוונתה להשאיר את הילד בבית הספר שבו הוא לומד, וכי תדאג להביא אותו לשם ולהחזירו. עוד הצהירה האישה, כי הילד יישאר באותם חוגים, וכל זאת תוך שמירה על קשר עם אביו, עם החברים, ועם סבו וסבתו מצד אביו.
למרות הצהרותיה האב לא התרצה, והתעקש להגיש תביעה להעברת משמורת, וכן בקשה למתן צו מניעה מהאם לעבור לעיר השכנה למקום מגוריהם הנוכחי. השופט ארז שני קבע בדיון כי "נראה שההליך שבו נקט הגבר, ננקט לצרכיו הרגשיים ולא לצורכי הקטין". לפיכך, בתום הדיון התיר השופט שני לאישה לעבור עם הבן לעיר השכנה, "כך שמוטב היה לו הגבר היה מושך את תביעתו ומבקש למחוק אותה, לאחר הדיון בבקשתו לצו מניעה", טוען עו"ד זבולון, וממשיך כי "הגבר אינו מבחין בין טובת הילד לבין משאלת ליבו".
"האב כלל לא זמין לילד, אך טוען שטובת הילד היא לעבור אליו"
לדברי עו"ד זבולון, המייצג את האם, האב פנוי לראות את בנו יום אחד בשבוע בלבד, וביום השני שבו יש לו הסדרי ראייה, מבלה עם הילד סבתו, אמו של הגבר, שכן הוא עסוק בעבודה. "לפיכך, כלל לא ברור כיצד האב מעלה רעיון, כי ראוי ומוטב לטובת הילד שהוא ישמש כמשמורן העיקרי שלו, בעוד שהוא כלל אינו זמין לילד", טוען עו"ד זבולון. "טובת הבן מאז ומתמיד עומדת לנגד עיניה של האישה, בעוד שהגבר שוגה, ומערב את הבן בקונפליקט עם האם באופן פסול, מה שיוצר אצל הבן בלבול רב".
לדברי האישה, האב נעדר מסוגלות הורית, אינו מבחין בין עיקר לטפל, ונוהג בילד באובססיביות ובקפדנות יתרה. כך למשל, איים האב על הבן כי הציון שאותו הוא צריך לקבל הינו 100 בלבד, ואם לא יקבל אותו צפויים לו עונשים מרתיעים. הילד שיתף את אמו בפחדיו מתגובת אביו, כאשר קיבל ציונים הנמוכים מ-95.
לטענת עו"ד זבולון, הגבר מצוי במעין תחרות עם האישה, ומנסה לחבל בקשר שלה עם בנה. עוד נטען, כי הילד עצמו הביע את רצונו הכן, להישאר לגור עם אמו בבית החדש. בנוסף, מקום עבודתה של האם נערך למעבר בהתאם, ויאפשר לה לצאת מעבודתה מוקדם יותר, בימים שבהם היא צריכה לאספו מבית הספר.
"מדובר במעבר גיאוגרפי המסתכם בעשרה ק"מ בלבד", טוען עו"ד זבולון. "אין כל חשש לסיכול הסדרי הראייה בין האב לבנו בשל המעבר". לסיכום, נטען כי כל רצונו של האב הוא לבטל את דמותה ההורית של האישה, לזכות במשמורת, ולנהוג בבן כראות עיניו. בכך, נטען, פוגע האב בסמכותה ההורית של האם, ומסית את הבן נגדה, תוך ניסיון לקנות אותו במתנות.
השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה, קיבל את טענות האם ודחה את בקשת האב, פסק כי האישה תוכל לעבור להתגורר בעיר השכנה עם הבן, בכפוף להקפדה על מקום לימודיו ועל בילוי זמן עם אביו. בנוסף, המליץ השופט שני על בניית תכנית הורית על ידי מחלקת הרווחה העירונית, אשר בסמכותה יהיה לקבוע ואף לשנות את הסדרי הראייה של האב, בהתאם למסוגלותו ההורית.
