הקשר האשדודי לחוק הייצוג ההולם לבעלי מוגבלויות

ארגון "סיכוי שווה" לשילוב בעלי מוגבלויות, היה מעורב בקידום הצעת החוק הקובע ייצוג של 5% לבעלי מוגבלויות במקומות עבודה בשירות המדינה ובמגזר הציבורי, פעיל הציבור האשדודי אוריאל אפריאט, אומר: "סיכוי שווה זה חברתי, זה כלכלי, זו ישראליות אמיתית. האשדודים מראים נכונות עצומה לעזור לבעלי מוגבלות, כמו למשל במקרה של המעסה העיוור ארקדי בלנובסקי, שבעיתון 'המגזין' הופיעה עליו כתבה, ורבים פונים אליו מאז"

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה לפני כשבועיים דיון בהצעת חוק "סיכוי שווה". ההצעה עברה בוועדת השרים לחקיקה ובקריאה טרומית. לפי הצעת החוק, שהגישו חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש ונורית קורן, בשלב הראשון 3% מכלל העובדים בגופים הממשלתיים, יהיו אנשים בעלי מוגבלויות, ובשנת 2017 יגדל שיעורם ל-5%. מי שקידמו את החוק הם אנשי ארגון "סיכוי שווה", והעומד בראשו אורן הלמן, סמנכ"ל בחברת חשמל, הנחשב לאחד ממובילי מהפכת השילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה.

איש הקשר של הארגון באשדוד הוא אוריאל אפריאט (26). "ארגון 'סיכוי שווה' פועל ועושה למען שילוב אנשים בעלי מוגבלות בעבודה ובחברה. לי באופן אישי אין קשר ישיר עם הנושא, אך משמעותו וחשיבותו עצומה בעיניי. מאז שאורן פתח דף בפייסבוק, כמות המצטרפים היא עצומה, מה שמעיד על חשיבות הנושא. לא יתכן שנגזר על אדם עם מוגבלות להיות מובטל כל חייו ולחפש עיסוקים כדי להפיג את חוסר המעש. מעבר לפן החברתי החשוב, עומד פה היבט כלכלי שמשמעותו הפסד ענק למשק הישראלי. אני שמח שהנושא נמצא על סדר היום והוא ייגמר בחוק ובמהרה. מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק עם 45 תומכים וללא מתנגדים, בתמיכת הקואליציה והאופוזיציה. שר הכלכלה אריה דרעי שהביא את תמיכת הממשלה לחוק, וגם שר הרווחה חיים כץ ושר האוצר משה כחלון תמכו בו".

אתה מרגיש מודעות לנושא גם כאן באשדוד?
"האשדודים מראים נכונות עצומה לעזור לבעלי מוגבלות, כמו למשל במקרה של המעסה העיוור ארקדי בלנובסקי, שבעיתון 'המגזין' הופיעה עליו כתבה לפני כחודש, ורבים פונים אליו מאז. אני מרגיש נהדר לאחר כל פנייה לעזרה שמסתיימת בהצלחה במציאת עבודה. הצלחנו לשלב עשרות רבות של אנשים בעבודה, וההרגשה עצומה ולא ניתנת לתיאור בכתב".

"זהו חוק היסטורי, שמקרב את ישראל למדינות נאורות כמו ארה"ב, גרמניה ומדינות אירופאיות", אומר אורן הלמן, "החוק מחייב העסקת עובדים עם מוגבלות במקום מכבסת המלים של 'העדפה מתקנת'. מבקר המדינה קבע כי הכלכלה הישראלית מפסידה כתוצאה מאבטלה של אנשים בעלי מוגבלות סכום אסטרונומי של חמישה מיליארד שקל כל שנה. כלומר, לא מדובר על שיח של 'חמלה', 'רווחה', 'חסד', 'רחמים' ו'תעסוקה', אלא בשיח של כלכלה ושל עבודה. לפי נתוני משרד המשפטים, בישראל חיים היום כ-900 אלף בעלי מוגבלויות בגיל העבודה (18-64). מתוכם, רק 370 אלף מקבלים קצבאות. כלומר, יש בישראל כחצי מיליון אנשים עם מוגבלות שהם 'שקופים'. לא מקבלים קצבאות, לא מטופלים על ידי המדינה, ומתקשים מאוד בהשתלבות בשוק העבודה. זאת ועוד, בישראל חיים כ-318 אלף ילדים עם מוגבלות. בחישוב גס מגיע מספר האנשים עם מוגבלויות, ילדים ומבוגרים, ל-1.2 מיליון. זו קבוצה משמעותית, המהווה כ-14% מאוכלוסיית ישראל".

הגדרת אדם בעל מוגבלות על פי החוק רחבה מאוד וכוללת אנשים עם מוגבלות פיזית, לקות למידה, לקות נפשית, ואנשים החולים במחלות המשפיעות על תפקודם (כאבי גב, דלקות מפרקים, סרטן וכדומה). מוגבלות יכולה להיות עניין נסתר, כמו מחלת נפש, סרטן, הלם קרב או הפרעת קשב; או עניין גלוי, למשל אדם בכיסא גלגלים או בעל מכשיר שמיעה. לאחרונה פורסם צו הרחבה הקובע כי מעסיק במגזר הפרטי אשר 3% (2% בשנה הראשונה) מעובדיו יהיו בעלי מוגבלות, ייחשב בעל ייצוג הולם. המשמעות היא שהעסקה של עובדים בשיעור הקבוע בצו יכולה להגן על המעסיק מתביעות בגין אי-ייצוג הולם או אפליה. הצו גם מחייב מינוי אחראי מטעם המעסיק לצורך קידום ויישום הנושא.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך