לעוז אדם ימלאו בקרוב 21, והוא כבר מתחרה בקטגוריית הבוגרים של דגם לייזר האולימפי. בתקופה הזו נמצא עוז בעיצומו של הקמפיין האולימפי, שבמהלכו מנסה להשיג את הקריטריון האולימפי לריו 2016, קריטריון אותו עליו להשיג עד חודש מרץ 2016.
עוז הוא אחד מתוך 10 שייטים בישראל המתחרים בדגם לייזר, כאשר עוז ושחר יעקב משדות ים הם היחידים המתמודדים על הזכות לייצג את ישראל באולימפיאדה. יש לציין כי כל מדינה שולחת שייט אחד בלבד המתחרה בדגם מסוים, ולצורך כך נקבעו קריטריונים. במידה ויותר משייט אחד ישיג את הקריטריונים, אז זה שהשיג את התוצאה הטובה ביותר הוא זה שיצטרף למשלחת האולימפית.
ראשית יש להשיג הקריטריון הבינלאומי שמקנה למדינה את הזכות לשלוח שייט למשחקים האולימפיים, ולאחר מכן על השייטים לעמוד בקריטריון הישראלי שהוא קשה יותר וזאת על מנת להציג רמה גבוהה יותר בתחרויות, סיכוי גבוה יותר לזכות במדליה וכן לצמצם את הספורטאים שייצאו ויתבזו תוך שהם עולים למדינה הרבה כסף.
"מגיל 8 הייתי שחיין". מספר עוז על ראשית דרכו כספורטאי. "הייתי פה בקבוצה באשדוד בחרצית, ואף התחריתי עם יעקב טומרקין באותה קטגוריה. בגיל 13, רגע לפני שהפסקתי עם השחייה הספקתי להיות סגן אלוף ישראל ב-50 מ' חתירה אבל נתונים פיזיים מנעו ממני להמשיך בתחום".
אז פנית לספורט ימי אחר.
"כן, הלכתי לשייט באופן כמעט מיידי והתחלתי לשוט פה במועדון באשדוד. התחלתי בדגם אופטימיסט, שזה היה מאד גבולי מבחינת הגיל, כי גיל 13 נחשב למאוחר, אבל התקדמתי מאד מהר ואחרי שנתיים כבר עברתי ללייזר".
מה זה בדיוק לייזר?
"לייזר זה סוג הסירה, שזו סירת יחיד. בלייזר יש 3 דגמים שמושפעים מגודל המפרש, כשהסטנדרט, בו מתחרים הגברים מגיע ל-7.4 מטר, בו אני למעשה מתחרה עד היום".
ומתי הבנת שאתה טוב במה שאתה עושה?
"את התוצאות התחלתי לראות כשעברתי ללייזר בסביבות גיל 15, חמש פעמים הייתי אלוף ישראל, מתוכם פעמיים לבוגרים. באליפות ישראל הראשונה שניצחתי הייתי בן 17. ניצחתי את גביע אירופה לנוער באיטליה בשנת 2010, ונכנסתי לסגל הנבחרת ששולחים אותנו לאליפויות אירופה והעולם מטעם איגוד השייט".
לייצג את ישראל באולימפיאדה זה השיא מבחינתך?
"אולימפיאדה זה היה חלום מהרגע שהתחלתי להבין את הכישרון והפוטנציאל שלי, וזה שיש לי הרבה ידע ומה לתת בתחום. התחלתי לנצח תחרויות בארץ והחלום הפך להיות מוחשי יותר בשבילי. אני מאוד מקווה שזה יקרה כבר בריו".
ואם לא?
"קשה לי לדבר על אם לא, כי אני אופטימי ואני הולך לעשות הכל כדי להשיג את הקריטריון, אבל אני מאד צעיר, נחשב לבין הצעירים בענף. השייטים שנמצאים היום בטופ העולמי כבר עברו את גיל 30, ככה שיש עוד הרבה זמן ועוד הרבה אולימפיאדות להגיע אליהן".
איך אתה מתייחס לזה יותר כביזנס או פלז'ר?
"מצד אחד זו עבודה כי זה המקצוע, אבל למזלי זה משהו שאני אוהב. אני מאחל לכולם שיצליחו להתפרנס מהתחביב שלהם, ואני יותר ויותר נהנה עם השנים. אני יוצא להרבה תחרויות, מטייל בעולם ופוגש הרבה אנשים. זה עולה לי גם בוויתורים אישיים אבל שווה את הפירות שאני קוצר אחר כך".
על מה אתה מוותר?
"דברים שנערים או צעירים בגילי עושים בד"כ. אם זה להיפגש עם חברים, יציאות, בילויים, אלכוהול. אני אמנם הרבה בחו"ל אבל לא הייתי בנופש הרבה זמן. גם יש לי משטר של תזונה ושמירה על שעות שינה, ככה שאני מנהל אורח חיים בריא וקפדני. נכון שאני מנסה לשלב את זה עם חיי החברה שלי, אבל זה בטח לא כמו כל אחד אחר". על זוגיות עוז לא מוותר. את אהבתו הראשונה פגש במסגרת תחרויות כשהייתה גם היא שייטת כשהיו בני 15. קשר זה החזיק כשנתיים והיום מנהל עוז זוגיות מזה כשנתיים עם חברתו מאשדוד, לה אין קשר לשייט.
אמרת שמצד אחד זו עבודה. אפשר להתפרנס מזה?
"בשנה האחרונה התחלתי לאמן הרבה במועדון השייט באשדוד בקבוצות שונות של ילדים, המתחילים שלומדים את הבסיס. בגלל שלא יכול להתחייב ללו"ז קבוע יוצא לי לאמן 2-3 פעמים בשבוע ולא תמיד את אותה הקבוצה, אבל לא חסר עבודה כי יש הרבה קבוצות במועדון, הרבה דגמים".
אתה ממליץ לילדים להגיע לשייט כמו שאתה עשית?
"מצד אחד אני זוכר שהתאכזבתי כשעזבתי את השחייה ומאוד רציתי להמשיך, אבל אני מודה על זה שהגעתי לשייט. יש לי חברים מהרבה ענפי ספורט אבל אני באמת חושב שהספורט הזה תורם לבגרות של ילדים, הוא מפתח קואורדינציה, חשיבה וזה מאד מנטאלי. צריך להפעיל את הראש ואני חושב שזה הספורט בו צריך לשלב הכי הרבה גורמים בזמן נתון. זה לשלב חשיבה, קבלת החלטות, פיזיות, מנטאליות וטקטיקה. זה ספורט שמאוד מבגר אותך ויש תמיד לאן לשאוף ולאן להתפתח, יש הרבה דגמים ואין לזה סוף. זה עולם שלם ובניגוד לענפים אחרים הגיל לא הכי משחק תפקיד כי תמיד יש אפשרות לעבור לדגם שהוא פחות פיזי".
איך ההתמודדות מהבחינה הכספית, יש תמיכה?
"הרשות העירונית לספורט מאוד עוזרת, אם זה ברמת המועדון שם דואגים לציוד הכי טוב, ואם זה ברמה האישית כשהעירייה עוזרת לי במימון התחרויות בחו"ל. היו ספונסרים פה ושם אבל לא מישהו קבוע. לפעמים קנו לי ציוד או מימנו לי תחרות בתמורה לשם הספונסר על הסירה או על המפרש, אבל אני תמיד מחפש ספונסרים כי זה ספורט מאד יקר, שדורש הרבה הוצאות".
בעוד ארבעה חודשים עוז צפוי להשתחרר מהצבא וכבר חושב על מספר אפשרויות לעתיד. אחותו גרה בארצות הברית מזה מספר שנים ועוז לא פוסל את האפשרות לנסות להתקבל לאחד הקולג'ים, במסגרת מלגות הניתנות לספורטאים מצטיינים. בינתיים, לפחות עד האולימפיאדה, הוא מתרכז אך ורק בהשגת הקריטריון הנכסף.
אז עכשיו למעשה אתה בשיא האימונים לאולימפיאדה?
"דווקא לא. פעם בשנה לוקחים פגרה שבין חודש לחודשיים ועכשיו מתחילה הפגרה. זה זמן להתעסק הרבה מאוד בכושר כי זה הזדמנות טובה לחזק את הגוף, להתמקד בכושר להגדיל מסת שריר ולעבוד על האימונים האירוביים. אז עכשיו אולי באמת אני אלך קצת לים, רק כדי ליהנות ממנו".
