ואז הגיע ה"ידיד"

כתבתי על הארגון הזה לא פעם, אבל השבוע חוויתי בעצמי את העוצמות שלו • ארגון "ידידים" הוא הישראלי היפה, הטוב, בכל הדרו, לא פחות • הארגון עזר לי להבין שיש עוד אנשים שעושים למען אחרים וזו התמורה שלהם • תרשמו שיהיה לכם: עמותת ידידים: 0533131310
לוי אפריאט. ככה בלי לבקש תמורה
לוי אפריאט. ככה בלי לבקש תמורה

השבוע הרגשתי אידיוט. מה זה אידיוט, יו"ר ארגון האידיוטים הישראלי, כמו שאומר ירון ברלד בכל הזדמנות. נכנסתי בבוקר קצת לפני 7 לרכב שלי והתנעתי אותו. חשבתי לעצמי שעד שהוא יתחמם אלך בינתיים לזרוק את הזבל. הרכב יחסית חדש ולא ידעתי מה אני עושה, כי ברכב הישן יכולתי לצאת ולחזור לרכב כאילו כלום לא קרה.  אבל אז זה קרה. חזרתי לרכב, המפתח היה בסוויץ" הרכב מונע…והדלת…לא נפתחה. מסתבר שהוא ננעל באופן אוטומטי. רציתי שיתחמם? התחממתי אני כולי. הזעתי בחוץ גם בגלל שהיה חם כבר בבוקר וגם בגלל חוסר האונים.

התקשרתי למישהי שהיה לה את המפתח שלי (הייתי צריך לקחת אותו מזמן ממנה גם כך) והיא גרה בסמוך אליי. רצתי לשם (הזעתי עוד יותר) וחזרתי אל הבית שלי. נכנסתי מהר, לקחתי את המפתח הרזרבי וחזרתי לאוטו שמח וטוב לב. או לפחות רק שמח וחשבתי שבא לציון גואל. אבל הוא לא בא. הרכב לא נפתח.

מיד התקשרתי לחברת חילוצי דרך. אמרו לי כי בתוך 3 שעות (מה יש לכם עם עד 3 שעות?) וסכום מסוים של כסף הם יגיעו. מילא הכסף, אבל 3 שעות? הרי חיכו לי במקום מסוים אליו הייתי צריך להגיע. הודעתי לחברת החילוץ שיבואו ושאני מחכה מחוץ לרכב, מזיע בכמות שלא תבייש רץ מרתון ששכח את המפתח של האוטו שלו.

בינתיים התקשרתי למי שהיית אמור להגיע אליה לפגישה והסברתי את המעשה מטופש בואכה מטומטם שלי. היא לא התרגשה ואמרה לי : "רגע שולחת לך מספר של "ידידים", הם יגיעו מיד לחלץ אותך". אמרתי לה שאני מכיר את העמותה הזו, אפילו כתבתי עליה, אבל לא נעזרתי מעולם בשירותיה. לא היה לי מה להפסיד. התקשרתי. ענו לי, שאלו לפשר הבעיה והודיעו שתוך כמה דקות יגיעו מישהו אליי. "מה כמה דקות"? עניתי, והרגשתי כמו רותם סלע בפרסומת של 'טורנדו'. אחרי 3 דקות. על השעון, התקשר מישהו ואמר שהוא מגיע לעזור. אחרי עוד 7 דקות, כולל אפליקציה שהראתה לי שהוא בדרך, הוא הגיע. בחור צעיר נחמד, שענה לשם לוי אפריאט ולבש מדי צבא כי אולי היה במילואים או שהוא איש קבע ולפני שהגיע לבסיס החליט ככה סתם לעזור לי או למישהו אחר שזקוק לזה. הוא שאל מה הבעיה, לקח את המפתחות הרזרביים, הזיז את הידית, עשה עוד כמה תנועות ופתח את האוטו. זהו. נגמר. הכל בעשר דקות. הוא אפילו לא ביקש תודה ולא אגורה. למרות שהצעתי את השניים. פשוט אמר לי שהיה לו כיף לעזור לי ונסע.

אני לא יכולתי שלא לתת תמורה כלשהי, הבנתי שהדרך שלי להודות לו היא לכתוב ולפרסם עד כמה העמותה הזו היא מדהימה. כמה היא מראה את הטוב שיש בנו וכמעט שכחנו שיש לנו אותו. מראה את הישראלי הטוב, את זה שהתגעגענו אליו. האמת זה נתן לי חשק במהלך כל היום לעשות טוב לאחרים ככה סתם. זה עבד. ולחשוב שהכל התחיל בדלת של רכב שלא נפתחה… כמה טוב יצא מזה….

תרשמו שיהיה לכם. עמותת ידידים: 0533131310

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך