טוב הגיע המן שגם אני אכתוב משהו אסביר קצת על כל המקרה ההזוי משהו… הכל התחיל בערב רגיל ככל ערב בחיי עצרתי ברמזור אדום עם רכבי ומאותו הרגע מסך שחור עטף את חיי. מרגע עצירת הרכב מכונית הגיחה מימיני וחתכה את הרכב שלי כמו קופסת שימורים בעוד רכבי עומד בעצירה מוחלטת. בתחילה חשבתי שנהג שיכור נכנס בי, עדיין לא הספקתי להרים את ראשי וכבר שלושה גברים פרצו את הרכב שלי, חנקו אותי ושלפו אותי מהרכב. לא הבנתי מה קורה, הטיחו אותי על כביש האספלט תוך שחגורת הבטיחות עוטפת את צווארי. רק לאחר מספר דקות הואיל אחד הבלשים להוריד את חגורת הבטיחות מצווארי ומרגע זה הסיוט החל. אזקו אותי כאילו הייתי בכיר העבריינים במדינת ישראל <מיותר לציין כי מעולם לא הייתי בתחנת משטרה, מעולם לא הייתי בחקירה, מעולם לא ידעתי או ראיתי את המקום הזה שנקרא חקירה, מאסר, או תחנת משטרה > רק מרחוק וטוב שכך. אזקו אותי בידיים והחלו לפרק את הרכב 7 בלשים באמצע צומת. לאחר שעה אשר הם מפרקים את כל הרכב ושלא נמצא דבר, שאלתי למה כל זה מישהו יכול להסביר? וקיבלתי תשובה שעוד מעט יגיע קצין ויסביר לי. ומשם לאחר שלא מצאו דבר ולאחר שהבינו שאינני האדם שהם מחפשים, החליטו לקחת את זה עוד צעד קדימה, אולי על מנת להצדיק את כל הקרקס הזה. רק משהו אחד הם שכחו, שהצומת כמו בכל צומת במדינת ישראל מרושתת במצלמות אשר תיעדו את כל המקרה הנ"ל, את כל אותו מקרה שבו הם סיפרו שהתנגדתי, שלא עצרתי כשביקשו או שירדו מרכבם עם כובעי שוטרים ועדין התנגדתי, מה שמעולם לא היה ולא נברא, מזל שהכל מצולם..
ונמשיך בסיפור, משם הכניסו אותי לרכבי תוך שאני אזוק לכיוון חניון תחנת המשטרה, תוך שבלש תופס את הדלת שהם עקרו ותוך כדי שרכבי מפורק, הגענו לחניון המשטרתי, העמידו אותי בצד תוך שאני עדיין אזוק, התווספו לאותם בלשים עוד כמה בלשים כאילו שלא הספיקו 7 בלשים לפרק את הרכב, המשיכו במלאכת הפירוק ולאחר עוד מחצית השעה לקחו אותי לחדר פנימי, סגרו את הדלת, תוך זה שאינני רואה מה קורה שם, מה הם עושים ברכב או לא עושים, הפשיטו אותי וערכו עליי חיפוש מקיף. מיותר לציין שלא נמצא דבר, הלבישו אותי והחזירו אותי שוב אל מול רכבי ופתאום בין רגע או נס, צעק אחד הבלשים כי מצא שקית עטופה בנייר, שאל אותי אם אני יודע מה זה. אמרתי שמעולם לא ראיתי את הדבר הזה וגם לא יודע מה זה ושאלתי למה רק לאחר שהוכנסתי לחדר פנימי ולאחר בדיקות ופירוקים של הרכב במשך 3 שעות שאני לא מוריד את עיניי מהרכב ורק לאחר שהכניסו אותי לחדר שאינני רואה דבר ממה שקורה שם, הוציאו אותי ופתע נמצאה שקית עם סוג סם של קוקאין לטענתם.
מרגע זה נסתיימו החיפושים ברכבי, לקחתי אותם לחיפוש בביתי, שפה גם לא מצאו דבר ומרגע זה הוכנסתי לחדר חקירות תוך שיתוף פעולה מלא מיוזמתי ביקשתי שיעשו לי בדיקות שתן, דם, די אן איי, על מנת שיראו שאינני משתמש בסמים לא קלים ולא כבדים לקחו מימני טביעות אצבע, די אן איי, רוק, ומשם אני רק עובר בין חדרים ממתין שמישהו ייתן לי הסבר שמישהו ידבר איתי …לאחר שביליתי לילה שלם עם חקירה שהחלה רק ב3 לפנות בוקר בתוך חדר, בשעה 12 בצהריים החליטו שאני הולך לעמוד בפני שופט ….שהם טענו שוב שיש חשד והוא חסוי וביקשו על המשך מעצרי. שאלתי על מה ולמה הציגו בפני השופט כי זה משהו סודי חסוי השופט נענה לבקשתם להאריך את מעצרי ב3 ימים תוך שהוא מוסיף הערה שעליהם החובה "להביא משהו" אחרת הוא מבטל את המעצר. משם עברתי יום שלם בתוך משאית משטרתית, בחום כבד בלי מזגן עם עוד 30 עצירים, לתא מעצר ברמלה ולאחר 3 שעות שם שוב עולה על המשאית החמה כאילו הייתה תא רכבת ב"גטו". חום אימים והנה עוד נסיעה של 4 שעות לתא מעצר שבו אני אמור לרצות את עונש מעצרי בהדרים בסביבות השעה 9 לערך הגענו להדרים, מיד כשירדנו מאותו הקרון של הגטו קראו לי למשרד הקצין שם כבר הופיעו 2 קציני ימ"ר שהודיע לי שאני משוחרר …אפילו אותו קצין לא הבין אם זו בדיחה או תעלול, הם לקחו אותי ברכבם הגענו לתחנת המשטרה בתא ומשם שוחררתי לביתי …..

ולמה אני משתף בכלל בסיפור הזה? אני רוצה רק לומר משהו קטן. התקשורת במדינה שלנו, מרוב שהיא צמאה לצהוב ובגלל שהיא גוססת, מחפשת ומציירת דברים כמו שהיא רוצה, מבלי לחשוב שיש לי חברים, משפחה, מכרים, עובדים ….. מעולם לא הייתי בתחנת משטרה, מעולם לא היה לי שיח עם שוטרים, אני יכול להבטיח לכולכם, אני לא צריך כסף, מעולם לא גנבתי או רימיתי או עשקתי אדם חוץ מלעזור לא עשיתי רע לאיש, מעולם. אז לפני שאתם שופטים אנשים, תחשבו, תנשמו טיפה, תבינו שיש לו עוד חיים ומשפחה למה ישר להאשים ולגרום לאנשים לדבר ..ובמדינה כמו שלנו הכי קל זה לדבר רע על בן אדם. הרי לא מזמן איבדנו איש משטרה אשר היה חשוד רק, או אפילו לא חשוד והתקשורת הפכה אותו חשוד. ואני שואל מה, אנחנו לא נלמד? לא נתקן חוקים אשר נחקקים בדם?…