בארוחת שבת, כשהם כבר מצליחים לשבת יחד המשפחה הגרעינית, רועי ונועה, שני הילדים שלהם כבר מתורגלים שאבא ואמא כל רגע צריכים לקום לטלפון. כי ככה זה בבית משפחת ממן, שני ההורים הרופאים הם האחראים בבתי החולים שבהם הם מתפקידם כסגנים, על כך מערך הקורונה. חתיכת תפקיד.
כן לא טעינו. נדיר ככל שזה יישמע, ד"ר חגית סרבגיל-ממן היא סגנית בכירה למנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד, בעלה ד"ר מאור ממן הוא סגן מנהל מרכז רפואי רבין. אבל רגע יש עוד שניהם אחראים כמו שאמרנו בבתי החולים שלהם על כל מערך המאבק בנגיף הקורונה. משפחה אחת שנלחמת בנגיף. תראו לי עוד משפחה אחת כזו בכל הארץ. סליחה בעולם! איך עוד לא כתבו על זה במגזין הרפואי העולמי….
חגית מרכזת את כל המענה של בית החולים אסותא אשדוד בתחום הקורונה. היא מנהלת את המערך של המאבק קורונה. מרכזת את כל תהליכי העבודה והבקרה, התפעול, גיוס כח האדם השמת חולים למסגרות וזו רק רשימה חלקית חגית: "זה טיפול שמתחיל מהמלר"ד (מרכז לרפואה דחופה – מיון. מ.ס), ממשיך דרך המחלקה האשפוזית וטיפול נמרץ וגם בקשר מול משרד הבריאות".
מאור: "זה פחות או יותר אותו הדבר גם אצלי. למעשה מהרגע שמישהו חשוד בקורונה, דרך מיון וכלה באשפוז, זה בתחום האחריות שלי".
איך זה יצא ככה?
חגית: כי אנחנו אחראים בשוטף על המלר"ד ועל כל החטיבה הפנימית ולכן באופן טבעי עיקר המטופלים מגיעים משם, ומן הסתם כל הסיפור של הקורונה מנוהל דרכנו ועל ידנו".
כשהיא אומרת מנוהל על ידינו, היא מתכוונת שהם שניהם חצי יום נטו כל אחד בבית החולים שלו. שזה במילים, או אם נדייק בשעות, 12 שעות!! אבל כאן זה לא נגמר. אח"כ כשהם מגיעים הביתה זה נמשך, כל הזמן, כי צריך לתת מענה לכולם, בוודאי עכשיו כשהקורונה כבר נמצאת איתנו שנה. כך שזמן דומה עומדת מולה בחזית משפחת ממן.
עזבו רגע שאלה רפואית. אתם לא מפחדים?
חגית: "ממה"
מהקורונה?
מאור מסביר למה לא: "גם כשאנחנו נמצאים ליד החולים או במחלקה, אנחנו מוגנים, ואם מישהו מתקרב הוא שומר על כל תנאי המיגון".
עכשיו לענייננו. אתם הרי נשואים. אז יוצא שכל היום אתם עסוקים במלחמה בקורונה
חגית: "גם בקרונה וגם בשוטף זה לא נגמר. הקורונה הציגה בפניי שנינו אתגר. האתגר הוא להתנהל מול המחלה ולהתמודד איתה בהצלחה"
זה כרופאים. וכמשפחה, זה משפיע?
חגית: אנחנו שנה במגיפה הזו. לא ידענו שנגיע לשנה. בהתחלה זה היה יותר עם מתח ולחץ. ההתנהלות מול הקורונה הגיעה אלינו בוודאי גם לבית כי חלקנו מידע. כל אחד סיפר מה הוא עשה היום אל מול הנגיף".
ממש הפרתם אחד השנייה
מאור: כשמישהו מאתנו קיבל דו"ח או הנחיה ממשרד הבריאות זה מיד עבר בנינו. כל אחד ראה איזה הודעות התקבלו בלילה אצל האחר בעניין, כמה חולים קיבלנו כמה לצערנו נפטרנו, איך ממשיכים". חגית משלימה אותו: "יש יתרונות לפעמים להיות רופאים שעוסקים באותו העניין"
אז הרווח הוא שלנו
מאור: "בגלל הקשר היינו לדוגמא ערוכים לחולי קורונה שנניח הגיעו מאסותא אשדוד אלינו לרבין, כי ידעתי כבר לפני כן שהם יגיעו, כי דיברנו. כשמשרד הבריאות הודיע נניח על הגעת החולים מאשדוד, כבר היינו מוכנים לזה".
זה לא משפיע על ההתנהלות בבית של המשפחה?
חגית: "ברור שזה משפיע. אתה נמצא בעבודה איקס שעות ואתה גם בבית נמצא בעבודה. שנינו מאוד מחויבים ומחוברים למה שמתרחש בבית החולים כשאנחנו כבר בבית. זה חלק מהשיח".
תגידו, יש לכם בכלל זמן לעצמכם?
מאור: "כן. חייבים למצוא זמן לעצמך ולמשפחה. לילדים. הם אומנם ילדים גדולים, כי הבן בצבא והקטנה בתיכון, אבל גם הם צריכים את הזמן אתנו. אם אח"כ נשאר עוד זמן אז משקיעים בעצמך" חגית: "בסופי שבוע יש אי של שפיות לעצמנו".
השאלה המתבקשת היא מתי ייגמר כבר כל הטירוף של הנגיף. התשובה של השניים הותירה בנו קצת אופטימיות והיא קשורה בכלל לספינה ולעיר חיפה. מבולבלים? עוד רגע לא תהיו
כמי שאמונים על המלחמה בקורונה, אשר לקבל את הערכה מתי זה ייגמר כבר?
מאור מגלה משהו על התכנון העתידי: אנחנו מתכננים ביולי לצאת עם ספינת "הרויאל קריבייאן" לקרוז, לשייט. הם מוציאים אחד כזה לאיים ביוון מנמל חיפה. אז אנחנו מתכננים להיות שם".
חגית: "יש משהו קסום בניתוק. משהו שאנחנו צריכים ברמת המשפחה. להיות פעם אחת במקום שבו לא יהיה אפשרי להשיג אותנו. אנחנו באופיינו יותר אופטימיים מהממוצע, אז לכן תכננו את הטיול הזה"
יותר מכך. השניים גם מאמינים שנלמד לחיות לצד המגפה: "אני חושב שנהיה בעוד חודשיים שלושה במקום אחר", אומר מאור. "יש מגמה של ירידה בתחלואה. אנחנו עם מסכות, רובנו כן שומרים על ההנחיות. לקראת הקיץ נחזור 80 אחוז לתפקוד של המשק". חגית: "ביולי אוגוסט נלמד לחיות לצד המגיפה. אבל זו תחזית אופטימית שתלויה כמה אנשים ילכו להתחסן"
אבל בכל זאת זו מגפה, אז אי אפשר רק להיות אופטימיים, ובכל זאת מדובר בשני רופאים והם לא רוצים לתת אבחנה מוטעית, או לא מדויקת: חגית: "שנינו מרגישים שאנחנו קרובים לגל רביעי בפסח. אפשר לעצור אם נהיה יותר ממושמעים"
אז בפסח כל משפחת ממן וסרבגיל המורחבת חוגגות יחד?
מאור: "אנחנו בנקודת מפנה בגלל כמות החיסונים, אבל אירועי פורים יכולים להשפיע לרעה על התחלואה. עד פסח נדע עד כמה זה השפיע"
וכן אי אפשר לסיום בלי "שאלת מיליון הדולר".
התחסנתם?
חגית. בוודאי. מהראשונים שהתחסנו.
