"האזרח רוזנפלד"

ארתור רוזנפלד, 25, שחקנה של מכבי אשדוד, עשה עלייה והגיע לישראל לפני 5 חודשים, לשחק כדורסל ואולי אפילו "למצוא לי בחורה יהודייה יפה". רוזנפלד מספר על ההבדלים בין ישראל ואשדוד לצרפת, ומבהיר שפה אפשר לבטא את זהותך הדתית בגלוי. הוא קיבל אזרחות ישראלית ולא שולל להישאר פה לתמיד. "אשדוד טובה לי. יש פה הרבה צרפתים". רוזנפלד תזזיתי במשחק והוא כזה גם במציאות: "יש לי אישיות גדולה. אני חייב להנהיג ולהוות דוגמא". ריאיון עם כדורסלן בלי מילה על כדורסל...טוב אולי רק אחת.
ארתור רוזנפלד.

את הריאיון הזה עשינו אתו בקצב של שעון 24 שניות. קשה היה לעמוד בקצב שלו. הוא יורה תשובות בדיוק בקצב שהוא משחק בתזזיתיות שלא ניתנת לשליטה. כמו במשחק גם כאן. אתו זה עם ארתור רוזנפלד, 25, שחקנה הצרפתי יהודי של קבוצת הכדורסל מכבי אשדוד מהליגה הלאומית, זה חמישה חודשים. סליחה טעות, תיקון. שחקנה הצרפתי יהודי וישראלי, ארתור רוזנפלד, לאחר שכבר קיבל אזרחות ישראלית.

בואו נעשה סדר. הקיץ לאחר 7 שנים בליגות בצרפת, החל מהליגה הבכירה בקבוצת אסוול ליון-וילרבאן דרך קבוצות בליגת המשנה כמו  "SOMB" מהעיר בולון-סור-מר, רואן באסקט, "וישי קלרמון" ועוד, הצטרף רוזנפלד באופן רשמי למכבי אשדוד ובספטמבר נחת בישראל. זה לא היה ביקורו הראשון כאן. יש לו משפחה באשדוד ובנתניה, אבל בכל זאת הוא היה פה רק על תקן תייר עד היום. לא חי כאן ממש. עכשיו הוא עושה את הצעדים הראשונים שלו בארץ….כישראלי. מכיר אותנו, ובינתיים על פי דבריו גם אוהב את מה שהוא רואה, וזה עוד בתקופת הקורונה. הריאיון הזה אתו הוא בכדי שתכירו אותו גם אתם…זה לא ריאיון על השחקן ארתור, אלא בעיקר על האזרח רוזנפלד.

מה נשמע? ברוך הבא. גם אם באיחור מבחינתנו

"תודה".

למה הסכמת לבוא לישראל? היו לך הצעות אחרות

"אני רצית לראות משהו חדש. לנסות משהו מחוץ לצרפת. לגלות דרך חיים אחרת. ישראל עבורי התאימה והייתה ההצעה הכי טובה. לא הייתה לי בחירה קשה. רציתי  לבוא לכאן. מיד הסכמתי להצעה".

אולי גם בגלל שאתה יהודי?

כן, מאוד יכול להיות. אני מסכים. אבל גם הכדורסל היה חשוב לי. רציתי להגיע למקום שיתאים לי גם מקצועית, כי זה היום יום שלי הכדורסל".

רק בנינו קשה להיות יהודי בצרפת?

"זה תלוי איפה אתה גר. יש מקומות. אבל פה אפשר לבטא את הזהות הדתית שלך. בצרפת אתה לא יכול. אתה לא יכול להדגיש את היהדות שלך כמו בישראל. אתה לא יכול להדגיש כל דת שם. אז פה אני מרוצה מזה".

עד כדי כך?

"אתה יכול לעשות את זה אבל בחשאי לא בגלוי. יש חוקים חברתיים נוקשים מאוד. במיוחד בענייני דת. פה זה לא ככה".

: רוזנפלד. "בצרפת אסור ללכת עם סמלים דתיים".

רוזנפלד קיבל אזרחות בנובמבר. אמור היה להיות טקס אצל ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, אבל בגלל הקורונה זה נדחה. רוזנפלד אבל הפך עם בלי הטקס לאזרח ישראלי מן המניין. בקרוב אגב יוכל לבחור. למי? הוא לא רוצה להגיד, כי הספיק להכיר את המנטליות בישראל שאם אתה בעד מישהו….אתה מיד מוגדר נגד אחר.

רוזנפלד: "כן לשמחתי קיבלתי את תעודת הזהות ישראלית שלי. אני אזרח ישראלי ואני גאה. אני גאה להיות צרפתי וישראלי. אני מאוד פטריוטי. טוב לי פה".

וגם יש לך משפחה פה, אז בכלל

"כן האח של הסבא שלי גר בנתניה והאחיין של אבא שלי גר באשדוד. הם עוזרים לי מאוד. הם קיבלו אותי. עושה אצלם שבתות. אבל גם  בקבוצה עזור לי להתאקלם. אני כבר מרגיש ישראלי. או לפחות לומד להיות".

ומה עם להתחתן פה? בכל זאת רווק, עולה חדש.

"אולי כן. הישראליות יפות מאוד. אני אשמח להכיר מישהי".

אולי עכשיו מישהי תקרא את זה ותתעניין

"אשמח להכיר בחורה יהודייה. אבל אני הדרישות שלי גבוהות. אני רוצה מישהי יפה. אני תמיד עם דרישות גבוהות"

יפה לך

"כן. ככה אני. גם במשחק"

איך זה בא לידי ביטוי במשחק?

"כל הזמן חשוב לדרוש מעצמך. צריך בכדי להגיע לרמות הגבוהות בכדורסל לדרוש מעצמך לפני המשחק ולאחריו. אני במשחק, בכדי לעמוד בדרישות שלי מעצמי, היפראקטיבי. אני חייב כל הזמן להיות בתנועה".

ולפעמים קצת עצבני

"מה לעשות. ש לי אישיות גדולה. אני רכז לכן אני חייב אישיות גדולה. בלי אישות כזו זה לא שווה. אני צריך להנהיג את חבריי על הפרקט. להיות דוגמא. אני ככה גם בחיים. אוהב לצאת לבלות לעשות משהו".

והוא מנסה לעשות. אבל הגיע בתקופת הקורונה ולכן הוא מוגבל יחסית בפעילות שלו. הוא מחכה כבר לרגע הזה של אחרי הקורונה בכדי להכיר את הארץ כמו כל בחור בן גילו. לא רק את שבילי הארץ אלא גם את מועדוני הארץ. נו אתם יודעים לבלות קצת. "עוד לא הספקתי להכיר את ישראל" הוא מסביר. "הקורונה לא נתנה לי את האפשרות".

לפני שתכיר. כדאי ללמוד עברית. מה אתה יודע להגיד?

"אני יודע כמה מילים ולומד כל הזמן".

כמו מה?

" (מדבר בעברית) – "אני רוצה",  "אני אוהב", "שבוע טוב", "שבת שלום".

הדרישות שלי גבוהות". רוזנפלד על הרעיון למצוא לו כאן כלה.

זה טוב שהוא רוצה. הוא ילמד מהר שלא תמיד מקבלים פה. אבל לעניינינו, בינתיים הוא כאן אתנו. גר בגן יבנה הסמוכה לאשדוד וממנה מגיע לאימונים לעיר. את רוב זמנו הוא מבלה פה. בעיר, באשדוד. אם באימונים ואם במשפחה.

נו איך אשדוד?

"אשדוד טובה לי. יש פה הרבה צרפתים. אני אוהב את הים. אני אוהב את האוכל הישראלי, כמו פלאפל למרות שהוא משמין יותר מהצרפתי".

אחרי 4 חודשים אתנו מה למדת עלינו?

"הכרתי בעיקר את "החום" שלכם. אני נדהם מהדרך בה התקבלתי על ידי האנשים. זה נעים לי. בשבילי זה הכי טוב שיש. החום שקבילתי פה, הוא בלתי רגיל".

אז אתה נשאר אתנו. בלי סימן שאלה

"כן. אני רוצה. אבל זה גם תלוי איפה אשחק  ומה יהיה. אני הרי שחקן כדורסל. מצד שני לא הגעתי רק לשנה, אלא להישאר כמה שנים. אולי לתמיד. אין לדעת, החיים לא צפויים".

לגבי הלא צפוי. תעלו ליגה? בכל זאת זה ריאיון עם שחקן כדורסל

"זו המטרה. אני רוצה שנעלה ליגה. לזה באתי".

 

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך